אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/גיטין/יט

יום ראשון ט"ו סיון תשפ"ג - מסכת גיטין דף יט

'ספר אחד' בקרן של פרה

נידון הפוסקים האם דבק מחשיב עור תפילין כעור אחד

תנן בגיטין (יט.) על הכל כותבין [- גט] על העלה של זית ועל הקרן של פרה וכו'.

והנה בשו"ת משיבת נפש למהרא"ל צינץ (או"ח סימן ב) דן בכשרות עור בתי תפילין שדיבקן בדבק. ותחילה דן אם יש להכשיר בתפר שני עורות, ומוסיף נדבך על נדבך בחקירתו, אם ננקוט שמהני תפירה, האם דבק חשוב כתפירה או לא, והביא ראיות לכאן ולכאן מדברי הראשונים.

שוב הביא שלכאורה מפורש בגמרא שדבק אינו מחשיב הדבר כ'דבר אחד', וזאת מדברי הגמרא במסכת ראש השנה (כז.), שם שנינו במשנה: שופר שנסדק ודבקו פסול. ופירש רש"י, דהוה ליה כשני שופרות. הרי מפורש לכאורה שאף שדיבק אינו חשוב 'שופר אחד' כי אם 'שני שופרות' ולכך פסול.

עוד מבואר במשנה בראש השנה (כו.) שכל השופרות כשרים חוץ משל פרה. ובגמרא מבואר הטעם לדעת אביי, משום ש'שופר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה שופרות, והא דפרה כיון דקאי גילדי גילדי מיתחזי כשנים ושלשה שופרות', ופירש רש"י: בכל שנה ושנה ניכרת תוספתו, והוא כמין גלד מוסיף על גלד ראשון, בתכליתו של ראשון תחילת השני, ע"כ. ולכאורה מה אכפת לי שהוא כשנים ושלשה שופרות, הלא אין לך דבק גדול מזה שהוא דבוק בתולדתו, ואעפ"כ נפסל מדין 'שופר אחד אמר רחמנא', ואם כן כ"ש שני שופרות ממש שדיבקם שאינם 'שופר אחד'. ואם כן גם לענין תפילין יש לנו לומר שאף אם דיבקן אינו דומה לתפרן, ואף אם תפר חשוב חיבור - דבק אינו חיבור.

תמיהת המהרא"ל צינץ איך כשר גט על קרן של פרה העשוי גילדי גילדי

כדי ליישב הערה זו מקדים המהרא"ל צינץ ומעלה "קושיא עצומה". והיא, שלפי דעת אביי שטעם הפסול בקרן של פרה לתקיעת שופר, הוא משום "דקיימא גילדי גילדי", והרי הוא כשנים ושלשה שופרות, אם כן כיצד מבואר במשנה בגיטין שגט אשה שנכתב על קרן של פרה כשר, הלא נמצא שכתב את הגט על "שני ספרים" ו'ספר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה ספרים'.

וכמו שמבואר בדברי התוספות בסוטה (יח.), שכתבו וזה לשונם: לרבנן דאמרי קרן פרה פסול כיון דאית בה גילדי כשנים ושלש שופרות דמי, ואע"ג דמחברי, התם דרכו להוסיף בכל שנה גלד אחד והרי הוא כמביאו משופר אחר ומדבקו לזה, כדתנן 'דיבק שברי שופרות פסול', מפני שמתחילתו לא היתה ברייתן בבת אחת וניכר התוספת, ולא מהני חיבורו. והדומה כאילו גט שכתבו על ב' דפין ותפרן יחד דפסול, עכ"ד. הרי שדימו שופר זה שיש בו גילדי גילדי לגט שכתבו על ב' דפין ותפרן שהוא פסול, וכיצד מכשירה המשנה גט שנכתב על קרן זו.

יסוד האחרונים ששם 'שופר' חל מיד ואילו שם 'ספר' חל רק בשעת כתיבה

וכתב המשיבת נפש לחלק בין דין שופר לדין גט, באופן שדיבק שני שופרות ותקע בהם, או שדיבק שני דפים זה לזה וכתב עליהם גט, שכן יש לומר שגבי שופר דדרשינן 'שופר' אחד ולא שנים, אם כן אף שהדיבוק עושה אותם לשופר אחד, מכל מקום הפסוק ממעט אף שני שופרות הנעשים אחר כך אחד, שכן צריך שיהיה שופר אחד מתחילה, וכשמדבק שברי שופרות זה לזה, הרי רק עתה על ידי הדיבוק הם נעשים שופר אחד ולא מתחילה, ולכך הוא פסול. משא"כ לגבי גט יש לומר שכל זמן שלא כתב עליו את הגט אין לו כלל שם ספר, והרי בשעה שכתב כבר הוא מחובר ושם 'ספר אחד' לו.

והוא הדין קרן של פרה, כיון שסו"ס דבוקים הם זה בזה בתולדתם אם כן כלפי שם 'ספר' הרי יש כאן 'ספר אחד' כי בתחילת היותו ספר - בשעה שכתב עליו את הגט - אחד הוא ולא שנים. משא"כ לענין שופר דבעינן שיהיה מתחילה שופר אחד, הרי בקרן של פרה כיון שבשנה אחת היה בו גלד אחד וכבר היה קרוי שופר, נמצא שכשנוסף בו לשנה אחרת גלד נוסף הרי כאן שופר המדובק בשופר, ובאופן זה נתרבה מקרא לפוסלו משום 'שופר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה שופרות'.

ועל פי זה רוצה לשוב המהרא"ל צינץ ולדון להכשיר הדבקה בעורות תפילין, שכן גם לגבי תפילין אין שייך לדון שם תפילין כל זמן שלא נעשו, והרי הם דומים בזה לגט שלא נעשה 'ספר' עד שהוא כתבו, ולכך יכול לכותבו על גבי דפין שדיבקן, והוא הדין תפילין. ואינו דומה לשופר שצריך שיהיה לו שם שופר אחד מתחילה.

הצעת החשק שלמה שדעת רבי מסכמת עם סברת רבי יוסי שחשוב 'קרן אחד'

בעיקר הערה ויסוד זה עומד גם החשק שלמה (גיטין שם) אלא שהוא נוגע בדברים מאידך גיסא, כישוב להערה אותה הוא מעלה, מדוע נקט התנא דוקא שאת הגט אפשר לכתוב על 'קרן של פרה', ולא על קרן של בעלי חיים. אלא נראה שבא התנא לחדש שלא נבוא לפסול גט הכתוב על קרן של פרה משום דמתחזי כשנים ושלשה ספרים, וכמו שפוסלים קרן של פרה לתקיעת שופר מטעם זה, אלא דין גט שונה ואף קרן של פרה כשרה.

אלא שצריך ליתן טעם לדבר, מדוע באמת שונה דין גט מדין שופר, שהשופר מתמעט מ'שופר אחד' ואילו הגט אינו מתמעט מ'ספר אחד'. ומבאר החשק שלמה: וטעם החילוק נראה לי, דהתם שם 'שופר' חל עליו מיד, דשופר הוא מלשון 'שפופרת', ולכן אינו מועיל מה דנתחבר אחר כך. אבל גבי גט, כל זמן שלא נכתב עליו, אין שם 'ספר' עליו. ובפרט בקרן של פרה שאינו עומד לכתיבה כלל. וכשכתב עליו כבר מחובר הוא, עכ"ד. והיינו ממש כדברי המהרא"ל צינץ שבאמת עתה הוא חשוב 'דבר אחד', רק שלענין שופר כיון שכבר היה שופר בתחילה אזי אין כח ביד התוספות להחשיבו 'שופר אחד' ולכן הוא מתמעט מדין 'שופר אחד'. משא"כ לגבי 'ספר אחד' שרק עתה יש לו שם 'ספר' כשכותב עליו את הגט, והרי הוא 'אחד'.

עוד יישב החשק שלמה שאכן דברי המשנה בגיטין הם כדעת רבי יוסי בראש השנה שם שמכשיר קרן של פרה אף לתקיעת שופר, שכיון שסוף סוף מחוברים הם הרי הם 'שופר אחד'. והוסיף בה עוד, שהרי במשנה שם מפורש טעם אחר מדוע לפסול קרן של פרה "מפני שהוא קרן" - דהיינו שאינו נקרא 'שופר' אלא 'קרן'. ומדוע לא נקט רבי את טעמם של חכמים כפי שמבארו אביי, שקרן של פרה עשוי גילדי גילדי והרי כאן שנים ושלשה שופרות. אין זה אלא משום שרבינו הקודש מסכים בסברא זו לדעת רבי יוסי שאינו חשוב שני שופרות, ולכן הוצרך לפסול שם מטעם אחר ש'נקרא קרן'. ומעתה רבי לשיטתו נקט בגיטין בפשטות שאפשר לכתוב גט על קרן של פרה, כי דעתו בזה כדעת רבי יוסי שהוא חשוב 'שופר אחד'.

והמהרא"ל צינץ העלה אף הוא אפשרות זו שהמשנה בגיטין היא כדעת רבי יוסי, אך כתב על כך "ודוחק לומר דאתיא כרבי יוסי, דהא כל הפוסקים פוסקין לפסול בקרן של פרה". אמנם לפי תוספת החשק שלמה, לא קשה קושייתו, כי באמת פסק ההלכה הוא לפסול בקרן של פרה, אך עדיין יש לבאר טעם הפסק מטעם שנקרא קרן ולא שופר, ועדיין אין לנו הכרע שטעם הפסול משום 'שופר אחד', וממילא גבי גט אפשר להכשיר 'קרן של פרה' אם ננקוט שאין בו חסרון 'ספר אחד', כמשמעות דברי המשנה בראש השנה שכל החסרון בו גם לגבי שופר הוא משום שנקרא 'קרן' ולא משום שהוא לא 'שופר אחד'.

האם ניתן לכתוב את תורף הגט על גלד אחד של שופר או עלה של זית?

ובשו"ת בית אפרים (או"ח סימן ב) מתוך תשובתו עולה כי השואל העלה בפניו שאלה זו כיצד מהני כתיבת גט על קרן של פרה והרי זה שנים ושלשה ספרים. ודוחק לומר שכתב את הגט כולו על גלד אחד, שהרי צריך לכתוב שם האיש והאשה והמקום והזמן ואי אפשר לצמצם. והבית אפרים מעיר שהערה דומה מקשה הירושלמי על מה שמובא במשנה עוד שכתב לה את הגט על 'עלה של זית', ועל כך מקשה הירושלמי 'ולא כמקרע הוא' ומיישב הירושלמי שכתב לה רק 'איש פלוני מגרש' וכו', דהיינו תורף הגט בצמצום.

ומדקדק הבית אפרים שלא הוקשה כן לירושלמי אלא רק בנוגע לעלה של זית, שהוא קטן מהכיל שיעור הגט, ואף לגביו יישב הירושלמי שיכול לכתוב איש פלוני וכו' ולצמצם כתיבתו על עלה של זית. אבל בקרן של פרה לא הוקשה לו כלל, כיון שפשוט הוא שאפשר לכתוב כל זה על גלד אחד, וכמו שדקדק שם שגם בגלד אחד יש שיעור שופר, ושיעור שופר הוא ד' אצבעות, ובתי תפילין לדעת ה'שימושא רבא' אינם אלא אצבעיים על אצבעיים לראש, וחצי אצבע ברוחב אצבע לשל יד, ובהם מניחים קלף שכתוב עליו כל הד' פרשיות, ואם כן על קרן של פרה ודאי אפשר לכתוב גט, ואם כן לא קשה כלל עיקר הקושיה שכן יש לומר שכתבו על גלד אחד של השופר. וכ"כ גם בהגהות תפארת יעקב על המשניות.

עוד הביא הבית אפרים את סברת השואל לחלק כחילוק החשק שלמה והמהרא"ל צינץ: ומה שכתב מעלת כבוד תורתו לחלק בין שופר לכתיבת הגט, דהתם מעיקרא נקרא עליו שם שופר, אף שאינו שופר שלם 'חתיכות שופר' מיקרי. משא"כ בגט דקודם הכתיבה לא יצדק עליו שם 'ספר', ואם נתאחה קודם כתיבה על ידי תפירה - ספר אחד מיקרי, משא"כ אחר הכתיבה. והבית אפרים מאריך ומפלפל בדבריו, ועכ"פ העלה שלפי דבריו נמצא שאם יתפור שני דפים זה לזה ואחר כך יכתוב עליהם את הגט - יוכשר הגט, שהרי כל זמן שלא כתב עליהם את הגט אין להם שם 'ספר', וכשבא להם שם 'ספר' כבר היו 'ספר אחד'.

דקדוק לשון התוספות בסוטה שלא פסלו אלא גט שכתבו על ב' דפין ותפרן אחר כך

וכן מדוקדק מלשון התוספות בסוטה שם שכתבו ש"גט שכתבו על ב' דפין ותפרן יחד דפסול", ומשמע שדוקא אם כתב קודם התפירה הוא פסול, אך אם תפרן ואחר כך חיבר הוא כשר - והטעם, משום שבאופן זה עדיין לא היה שם 'ספר' לדפים וכשכתב ונתן שם ספר לדפים כבר היו תפורין. ואמנם כבר דנו האחרונים בדקדוק דברי התוספות, שהבית שמואל (אה"ע סימן קל סק"ח) דקדק שאם תפרן קודם כשר [ואת דבריו בא השואל בבית אפרים לבאר], וכ"כ הקרן אורה. ואילו רבי עקיבא איגר (מהדו"ק סימן יא) פירש כוונת התוספות להיפך שאף אם תפרן קודם הכתיבה פסול. והרמ"א (שם) פסל באופן זה מספק.

אמנם לדברי החשק שלמה אפשר לחלק ולומר שאף אם בדפים יש להם שם 'ספר' אף קודם הכתיבה בפועל, אך בקרן של פרה יש להבין יותר שאין לה שם 'ספר' כל זמן שלא כתב עליה, כיון שאינה עומדת לכתיבה.

ביאור החתם סופר שהוקשה לתוספות שגם עור בהמה מתגדל בכל יום ומה נשתנה משופר

והחתם סופר (סוטה יח.) כתב בביאור דברי התוספות שם שמלבד מה שביארו שקרן של פרה עשוי גילדי גילדי ובכל שנה מתווסף בו גלד אחד, ושמתחילתו לא היתה ברייתן בבת אחת, הוסיפו עוד: וניכר התוספת ולא מהני חיבורו. וביאר החתם סופר שהוצרכו לזה, שכן יש להקשות הלא ידוע שכל יום ויום מתגדל הבהמה ועורה, והוה נמי חדשים לבקרים. ולכן הוסיפו התוספות שבעור אינו ניכר מה שמתחדש בכל יום וגדל והולך, אבל בשופר שניכר תוספתו שאחר שכבר נגמר גלד אחד והוא ראוי להיות שופר מתווסף עליו גלד אחר, ולכן הוה ליה כגט שנתפר אחר כך.

אמנם יש להעיר על דבריו לפי סברת האחרונים הנ"ל. כי באמת לכאורה אין מקום להקשות ממה שעור הבהמה נתגדל בכל יום ויום, וכמו שנתבאר שכיון ששם ספר לא נחית לעור אלא בשעת הכתיבה הרי בשעת הכתיבה כולו אחד, משא"כ בשופר ששם שופר נחית ליה מיד עם היותו 'שפופרת', נמצא שכשמתווסף לו בכל שנה גלד אחד - הרי הוא כשנים ושלשה שופרות.