ערך/תפילין

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי תפילין

לשון 'תפילין'[עריכה | עריכת קוד מקור]

עי' תוספות יום טוב מנחות פ"ד (מ"א ד"ה תפלה).

ברכתן[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשלא סח בינתיים אם מברך שתי ברכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

שו"ת מן השמים (סימן ב) שנחלקו בדבר ראשונים, והשיבוהו שלא יברך.

זמן הנחתן[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחול המועד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ע"ע חול המועד: הנחת תפילין בחול המועד.

הנחה כל היום[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכתר ראש (סימן טו) כתב בשם הגר"א שאמר שאילו היה בכוחותיו היה סובב את העולם להחזיר עטרה ליושנה, שיניחו ישראל תפילין כל היום.

אם הלומד תורה פטור מן התפילין רק בלימוד או שכל שלמד באותו יום פטור[עריכה | עריכת קוד מקור]

שו"ת מן השמים (סימן מח) שאל זאת, אם זה מדין עוסק במצוה ואך בשעת הלימוד, או שכל שלמד אפילו הלכה אחת או פסוק אחד נפטר, וא"כ רוב הציבור בכלל זה.


גוף נקי[עריכה | עריכת קוד מקור]

אי בעינן גוף נקי כאלישע דוקא[עריכה | עריכת קוד מקור]

שו"ת מן השמים (סימן מט) הסתפק בטענת האומרים שאין הם נקיים כאלישע ובכך פוטרים עצמם אם יש בזה ממש.

לבטל הנחתם יום שלם בטענת גוף נקי כשם שמבטלים מקצת היום[עריכה | עריכת קוד מקור]

שו"ת מן השמים (סימן כו) אין חומרתו כמבטל מצות סוכה ולולב שהוא ככופר בהם, אך אינו דומה מבטל מקצת היום כמבטל כולו, ואסור.


קרקפתא דלא מנח תפילין[עריכה | עריכת קוד מקור]

אם סגי כשמניח אחת לשנה או כל שיכול להניח ולא מניח[עריכה | עריכת קוד מקור]

שו"ת מן השמים (סימן נ).

הפרשיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

סדר הפרשיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקור

מקור סדרן בגמרא מבנחות (לד:).

דעת רש"י

לדעת רש"י (שם ד"ה והקורא) סדרן כסדר שהן כתובין בתורה, וכ"כ הרמב"ם (תפילין פ"ג ה"ה). וסדרן מימין הקורא ולא מימין המניח. והראב"ד שם תמה שלפי זה הניחה הגמרא סדר המניח שעושה המצווה ופירשה סדר הקורא שאין לנו צורך בקריאתו.

דעת רבינו תם

ואילו לדעת רבינו תם (מנחות שם ד"ה והקורא) דייק מלשון הברייתא שפרשת והיה אם שמוע קודמת לפרשת שמע. ובקרן אורה (שם) כתב שלדעת ר"ת סדר הפרשיות הוא הלכה למשה מסיני. והוסיף שיש לין טעם קצת לדברי ר"ת שאין כאן שינוי הסדר, אלא שבימין המניח הסדר הוא שמע והיה אם שמוע כסדרן בתורה ומצד שמאל קדש והיה כי יביאך כסדרן בתורה, ועיין שיעורי הגרי"ד (ציצית סימן א) שהאריך בביאור דעת רבינו תם על דרך זה.

דעת הראב"ד והשימושא רבה

דעת הראב"ד כדעת רבינו תם אלא שלדעת הראב"ד מתחיל סדר הפרשיות מימין המניח, ולדעת השימושא רבה סדר הפרשיות כדעת רש"י אך גם לדעתו סדר הפרשיות מתחיל מימין המניח. בשיעורי הגרי"ד (ציצית סימן א הערה 1) כתב שראה בכתב ידו של הגר"ח שסדר הפרשיות הוא הלכה בחפצא של התפילין ולא במעשה ההנחה, ואם כן אף לדעת רש"י ורבינו תם שסדר הפרשיות מתחיל מימין הקורא הרי אף אם יסדרם להפך לא יפסלו התפילין כיון שיכול הרי להניחם בהיפוך, ונמצא שאף כשמניחם כשהפרשיות בהיפוך אין חסרון בחפצא של התפילין ויצא ידי חובתו. ובכך ביאר שם הטעם שאף שיש מחמירים להניח תפילין של ר"ת, לא מצאנו מי שיחמיר כדעת הראב"ד והשימושא רבה.

שו"ת מן השמים (סימן ג) שנחלקו בדבר הקב"ה ופמלייתו, והקב"ה כדעת רבינו תם.

כתיבתן על קלף שעובד לשם ספר תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שו"ת רבי עקיבא איגר (סימן ב).

הבתים[עריכה | עריכת קוד מקור]

האם דבק מחשיב עור תפילין כעור אחד[עריכה | עריכת קוד מקור]

חדש על ה(מ)דף (גיטין יט).

רצועות התפילין[עריכה | עריכת קוד מקור]

השחרתן משני צדדים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרמב"ם (תפילין פ"ג הי"ד) כתב שנוי הוא לתפילין שיהיו הרצועות צבועות בשחור משני צידיהן. ובשו"ת רדב"ז (א'תכ"ו) האריך לחזק מנהג זה. אבל בבית יוסף (סימן לג) ובדרכי משה (שם) כתב שלא נהגו כן, וכ"כ המשנ"ב (ס"ק כ"א).

בנמוקי או"ח (סימן לג סק"א) ובשו"ת בני יעקב דקדוק מלשון רש"י (מנחות לה:) שכתב נוייהן של רצועות שהן חלוקות מצד א' וצבועות שחורות והוא נוייהן, ומשמע שכך הוא נוי הרצועות דוקא שאינן צבועות משני צידיהן.

בספר דולה ומשקה הביא מש"כ רבי חיים קניבסקי שמהש"ס משמע שאחורי הרצועה אינו שחור, והביא מקור לכך מדברי הגמרא במו"ק (כה.) אתהפכא ליה רצועה. וכוונתו לדברי רש"י שם, דתפילין השחור בפנים דרצועה שחורה נראה בחוץ הלכה למשה מסיני, ומשמע שכך הוא אופן עשייתן שרק מבחוץ שחור.

בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סימן טז) כתב הנה הכל נכון וגם מרבתינו ואבותינו לא נעלם כל זה... אבל כיון שבעלי השו"ע הב"י והרמ"א בדרכי משה והלבוש וכל הבאים אחריהם לא כתבו כן אפילו להידור בעלמא וכאשר העיד הרדב"ז בעצמו... מכלל דגדולי ישראל פוסקי הדורות לא חששו להנהיג אפילו לנוי בעלמא, וכן מוכח בשו"ע הרב שם, ובודאי היה להם טעם מדוא לא הנהיגו כן בדבר קל כזה, ואם כן למה לן לשנות פני ההלכה... סתימת הפוסקים יותר כמפורש שלא נהגו כן גם המדקדקים. על כן אומר, בטח דאם יחידים ינהגו כן תבא עליהם ברכה, אבל להנהיג הוראה לא ראיתי צורך, והנח להם לישראל כי בני נביאים הם, ע"כ.

וכן בספר סת"ם (מילואים בסוף הספר סימן ח) ביאר מדוע אין להניג כן, והביא שמרן הגרי"ש אלישיב סירב להשתמש ברצועות אלו בתפילין שלו עצמו.

ֹֹ

מעבר לתחילת הדף