ערך/חול המועד
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
חול המועד
שמו: מועד או חול המועד[עריכה]
במשניות ובגמרא נקרא "חולו של מועד", ולפעמים "מועד" סתם (בד"כ כשמובן מתוך הענין שמדובר על חול המועד ולא על יום טוב).
יש שקראוהו חול המועד[1], ויש הקוראים אותו בשם "מועד"[2], בראשונים ובפוסקים ובטוש"ע נקרא גם בשם חול המועד, וכ"ה בלשון בני אדם.
והוא בכלל מקראי קודש ונכלל במה שנאמר: אלה מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש (חגיגה יח.)[3]. אמנם התשב"ץ (ח"ב סימן רו) כתב דלהסוברים דמלאכת חוה"מ מדרבנן, אינו נחשב בכלל "מקראי קודש"[4], כיון דהקראי אסמכתא בעלמא.
אם נקרא יום טוב[עריכה]
כתב במגן אברהם (תקע סק"ה) דמקרי י"ט, ובפרי מגדים מפרש שכוונתו שבלשון בנ"א מקרי י"ט. וראו שדי חמד (אסיפת דינים, חול המועד, אות ו'), אנציקלופדיה תלמודית (כרך יג עמ' קד) וקובץ בית אהרן וישראל (גליון קג).
אילו ימים הם חול המועד[עריכה]
חול המועד שהן הימים שבין ראשון של פסח לשביעי ושבין ראשון של חג הסוכות לשמיני עצרת (טור או"ח סימן תק"ל).
איסור עשיית מלאכה בחול המועד[עריכה]
ערך מורחב – איסור עשיית מלאכה בחול המועד
ימים אלו מותרין בכל מלאכה מן התורה אלא שחכמים אסרום במקצת מלאכות[5](טור שם)[6], וכיון שהן מדרבנן הלכך התירו דבר האבד פירוש שהוא אבד אם לא יעשנו והתירו כל צרכי רבים ואפי' צרכי יחיד אם אינו מעשה אומן והתירו כל צרכי המועד ואפי' בדברים האסורים התירו בשביל הפועל אם אין לו מה יאכל (טור שם).
אמנם יש מהראשונים[7] הסוברים שאיסור עשיית מלאכה בחול המועד היא מה"ת.
להסוברים שמלאכת חוה"מ מדרבנן, העושה מלאכה בחול המועד, מכין אותו מכת מרדות, (רמב"ם יו"ט פ"ז ה"א[8]).
דבר האבד[עריכה]
- ערך מורחב – דבר האבד בחול המועד
דבר האבד, מותר לעשותו בחול המועד בלא שינוי, [שו"ע או"ח תקל"ז א'], ולכן שדה בית השלחין שהתחיל להשקותה קודם המועד, מותר להשקותה, שכיון שהתחיל להשקותה קודם לכן אם לא ישקנה עכשיו תפסד, אבל שדה הבעל שאין משקין אותה אלא להשביחה יותר, אסור להשקותה, [שו"ע שם].
צורך מצוה[עריכה]
לצורך מצוה מותר לעשות מלאכה בחוה"מ אפי' אין יש לו מה יאכל, [ב"י סוס"י תקמ"ד בשם תוס' מו"ק ו. ד"ה דמוזלי].
דיני גילוח בחול המועד[עריכה]
מצוה לגלח בערב יום טוב (שו"ע או"ח סימן תקלא). אין מגלחין במועד, אפילו אם גילח קודם מועד, אפילו אם היה אנוס ומפני כך לא גילח בעי"ט, אינו מגלח במועד, והוא הדין למי שהיה חולה ונתרפא במועד (שו"ע שם). ואלו מגלחין במועד, מי שיצא מבית השביה ולא היה לו פנאי לגלח קודם המועד, ומי שיצא מבית האסורים ואפילו היה חבוש ביד ישראל שהיו מניחין לו לגלח, וכן המנודה שהתירו לו ברגל, וכן מי שנדר שלא לגלח ונשאל על נדרו ברגל, וכן הבא ממדינת הים בחול המועד, או שבא בערב הרגל ולא היה שהות ביום לגלח, והוא שלא יצא מארץ ישראל לחוצה לארץ לטייל, [שו"ע שם]. קטן מותר לגלח במועד, אפילו נולד קודם הרגל (שו"ע שם), ויש אומרים דאפילו בפרהסיא שרי[9]. אבל שחל שביעי שלו בשבת ערב הרגל, מותר לגלח בחול המועד, (שו"ע שם, והרמ"א שם הביא דמי שהמיר לדת כותי וחזר בתשובה, ודרכו לגלח, מותר לגלח במועד[10]).
אף על פי שהתירו להסתפר, לא יסתפר ברשות הרבים אלא בצנעה (שו"ע שם).
פרטי דינים[עריכה]
- נטילת שפה בחוה"מ
כל אדם מותר ליטול שפה בחול המועד, והרמ"א שם הוסיף דאפילו בפרהסיא.
- חפיפה וסירוק בחוה"מ
מותר לחוף ולסרוק ראש במועד, אף על פי שמסיר שער, ואין בזה משום גילוח[11].
- גילוח הזקן למתירים
עי' ס' תגלחת בחולו שלמועד מאת מ' בניהו שהביא אגרות בזה מרבני איטליה.
לעיון נוסף[עריכה]
- חדש על ה(מ)דף (מועד קטן יד).
לדון בחול המועד[עריכה]
מותר לדון דיני ממונות במועד, כמבו' בירושלמי במסכת שקלים ובמכלתין אמרו מה הם צרכי רבים דיני ממונות ודיני נפשות ודיני מכות ופדיון שבויין ערכין וחרמין והקדשות ומשקין את הסוטה ועורפין את העגלה ושורפין את הפרה ורוצעין עבד עברי ומטהרין את המצורע ופורקין את המנעל מעל גבי האמום אבל אין מחזירין אותו, [כ"כ הריטב"א מו"ק ב. ד"ה ועשין כל צרכי הרבים, ועייש"ע מה שדן בזה].
איסור הוצאה ותחומין בחוה"מ[עריכה]
איסור תחומין אפילו די"ב מיל אינו נוהג בחול המועד כלל. [מ"ק (יב א) ובארחות חיים (הל' חוה"מ אות ד. דף צא ע"א)]. וכן איסור הוצאה מרשות לרשות אינו נוהג בחול המועד (המאירי מו"ק יח: ד"ה אין כותבין).
מחמר ושביתת בהמתו בחוה"מ[עריכה]
אין איסור שביתת בהמתו נוהג בחול המועד, וכן אין נוהג איסור מחמר בחול המועד[12].
מלאכה לצורך רפואה בחוה"מ[עריכה]
אף על פי שאסור לשחוק סממנים לצורך חולה שאין בו סכנה בשבת ויום טוב, בחול המועד התירו לעשות כל מלאכה לצורך רפואה אפילו לחולה שאין בו סכנה. ואין צריך לומר שמותר לשתות סמי רפואה נגד מיחושים, ואפילו אינו חולה ממש אלא מתחזק והולך כבריא.
צרכי רבים במלאכת חול המועד[עריכה]
- ערך מורחב – צרכי רבים במלאכת חול המועד
הנחת תפילין בחול המועד[עריכה]
עיין מו"ק (יט. ובתוספות שם). ועיין טעם לש"ד לר"א בן אמוזג (ליוורנו תרכ"ג, עמ' 21 ואילך). ועיין בתוך שו"ת הב"ח החדשות (סי' מ"ב) על מי שלא הניח תפלין בחול המועד שהוא פורש מן הציבור ועבר על *לא תתגודדו וכו' יעו"ש.
לעיון נוסף[עריכה]
- חדש על ה(מ)דף (מועד קטן יט).
- ↑ כ"ה ברמב"ם (יום טוב פ"ו הכ"ב), ור"ל שכ"ה בלשון הרמב"ם.
- ↑ עיין בפהמ"ש להרמב"ם ריש מו"ק (קאפח), שבמשנה נקרא מועד, ובפהמ"ש שלפנינו משובש, ועי"ש בהגהות הגרי"פ ובתוי"ט ד"ה במועד.
- ↑ וכ"ה במכילתא (פרשה ט) ובתו"כ (אמור פרשה יב) לר' עקיבא, וברמב"ם (יום טוב פ"ז ה"א), [עיי"ש דלכן הוא אסור בעשיית מלאכה]. וכ"מ ברא"ש (הלכות קטנות סימן טז).
- ↑ עיי"ש נ"מ בזה לענין יעלה ויבוא.
- ↑ וכן כתבו התוספות בחגיגה (יח.) והרא"ש (ריש מועד קטן).
- ↑ ועיי"ש בטור דאע"ג דילפינן להו מקראי טובא אסמכתות בעלמא נינהו אבל עיקרן אינו אלא מדרבנן.
- ↑ כ"ה הב"י שם דעת הרמב"ן והרשב"א דעיקר חולו של מועד ודאי דבר תורה הוא והיינו כשאינו לצורך מועד ואינו דבר האבד אבל לצורך המועד אי נמי שלא לצורך המועד אלא שהוא דבר האבד מותר מן התורה לגמרי אלא שהחכמים אסרו מדבריהם קצת מלאכות אלו, ועיי"ש בב"ח לצדד כדעתם וטעמו דכיון דביום טוב לא התירה התורה אלא לצורך אוכל נפש מכלל דבחולו של מועד מותר כשהוא לצורך המועד אפילו אינו אוכל נפש ומדכתיב (ויקרא כג ח) כל מלאכת עבודה לא תעשו שהוא לומר אפילו מלאכת דבר האבד אסור כמו שפירש רש"י בפרשת אמור {{{לא נמצא}}}(שם ד"ה מלאכת) מכלל דבחולו של מועד מותר בדבר האבד דאם לא כן מאי איכא בין חולו של מועד ליום טוב.
- ↑ עיי"ש לפי שאיסורו מדברי סופרים.
- ↑ וכן משמע ממרדכי, והו' בשו"ע שם.
- ↑ והוא מתה"ד סי' פ"ו.
- ↑ המקור לזה במרדכי ריש מ"ק.
- ↑ עי' משנה ברורה בביאור הלכה (סי' תקלו) בד"ה ומותר לרכוב, לפלפל אם יש דין מחמר ושביתת בהמתו בחול המועד, והתיר מכח ספק ספיקא. ע"ש. ובאמת שהדבר מפורש בארחות חיים (הל' יום טוב אות ה, דף פד ע"ג) ששביתת בהמתו ומחמר בחוה"מ ודאי דשרי. וכ"ה בכל בו (סי' נח), והובא בב"י (סי' תצה). וכן מצאתי בספר המכתם (סוף מו"ק, בתשובה עמ' שמט) שכתב, שלא מצאנו איסור שביתת בהמה בחוה"מ. ע"ש. וכן עיקר להתיר.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |