משתמש:אוצר השו"ת/מפתח
א[עריכה]
אמירה לנכרי[עריכה]
- רועים שחולבים ומגבנים מבהמות ישראל אם הוה מעשה שבת
שו"ת מן השמים (סימן מז) לאסור בשבת עצמה כדי נכרי שעשה עבור ישראל, ולהתיר למוצ"ש כדין נכרי שבא לכבוד שאין אומרים לו כבה או אל תכבה.
ב[עריכה]
בליעות[עריכה]
- אם משערים את היוצא מכף ומה שבקדירה או אף את כל הכף ואת את הקדירה עצמה
שו"ת מן השמים (סימן לא) שמנהגם היה לשער הכל, ודעת הראב"ד לשער רק מה שיוצא. ומן השמים הכריעו לשער הכל כמנהגם.
ברכות השחר[עריכה]
- אם מברך רק כשמזדמן לו
שו"ת מן השמים (סימן יב) שמברך תמיד.
- אם מברך דוקא עובר לעשייתן
שו"ת מן השמים (סימן יב) שאין צריך.
ברכות התורה[עריכה]
- אם צריך לברך בכל פעם שלומד
שו"ת מן השמים (סימן י) שאין צריך.
- ענין ג' ברכות התורה
שו"ת מן השמים (סימן י), שעניינם ברכת המצות, תפילה ללמוד וללמד, והודיה.
ברירה[עריכה]
- בדאורייתא, בעיבד קלף לשם מה שירצה
שו"ת רבי עקיבא איגר (סימן ב)
ברכת אשר יצר[עריכה]
- אם יברך בכל פעם או די בשל שחרית
שו"ת מן השמים (סימן לד) שצריך בכל פעם.
ברכת הזימון[עריכה]
- אם צריך שם כשאומר ברוך שאכלנו משלו
שו"ת מן השמים (סימן נב) שצריך. אמנם בשבולי הלקט (סימן קנו) כתב על כך שאין משגיחים בדברי חלומות ואי"צ.
בשר בחלב[עריכה]
- אכילת בשר אחר גבינה בסעודה אחת ע"י נטילת ידים וקינוח הפה
שו"ת מן השמים (סימן נו) שהגאון אוסר וחכמי צרפת הורו להיתר. וקיבל מן השמים ללכת אחר הרבים ולאסור, ושאף בישיבה של מעלה כולם הורו לאסור.
ג[עריכה]
גאולה[עריכה]
- זמנה
שו"ת מן השמים (סימן עב) שאל ולא נענה.
גבינת עכו"ם[עריכה]
- לאוכלה אצל גוי שמוחזק שלא העמידה בקיבה או עור קיבה
בשו"ת מן השמים (סימן מו) הסתפק אם מותר או שיש לחוש שמא קנה מאחרים או קיבל במתנה או נתחלף להם. והשיבוהו (סימן מז) לאסור.
גט[עריכה]
- כתיבתו על קלף שעובד לשם ספר תורה
שו"ת רבי עקיבא איגר (סימן ב)
ד[עריכה]
דרבנן[עריכה]
- גזירה דרבנן שקולה כעיקר המצוה
שו"ת מן השמים (סימן יז).
- הזהיר ומחמיר בגזירה דרבנן זוכה ליום הדין
שו"ת מן השמים (סימן יז).
ה[עריכה]
הבדלה[עריכה]
- בבית הכנסת
ע"ע קידוש - בבית הכנסת.
הגעלת כלים[עריכה]
- הכשרת כלי ע"י שכשוך מים רותחים בתוכו
שו"ת מן השמים (סימן יא) שבעל נפש יחמיר להצריך למלאותם ממש.
הזמנה[עריכה]
- בגוף הקדושה אי לכו"ע הוי מילתא אם אסור אף להורידו לקדושה קלה
שו"ת רבי עקיבא איגר (סימנים ב, ג).
- בגוף הקודשה אי הוי מילתא
שו"ת רבי עקיבא איגר (סימן ג) דתלוי בפלוגתת תנאים בעבודה זרה (נא:).
הטמנה[עריכה]
- הטמנת חמין כשנותן אפר על הגחלים או טומן בקרקע ונותן גחלים קטומות סביב הקדרה
שו"ת מן השמים (סימן מג, ומכת"י סימן פח).
הלל[עריכה]
- ברכה על הלל שאינו שלם
שו"ת מן השמים (סימן מ) שאל על כך והשיבוהוה שברכותיהן של ישראל הם כקטורת לפני השם. ואחד המרבה ואחד הממעיט בברכות ובלבד שיכוונו לבם לשמים ולא יעשו לשם מחלוקת.
הקפת הראש[עריכה]
- טעם האיסור
שו"ת מן השמים (סימן כח) שלא יראו ישראל כמשמשי עבודה זרה.
- במספרים
שו"ת מן השמים (סימן כח) שאל שמחד לא נאמר הקפה ואסור, ומאידך י"א שמצאו בתוספתא דאיתקש ראש לזקן ובעינן השחתה. והשיבוהו להחמיר כיון שאיסור הקפת הראש הוא שלא יראו כמשמשי ע"ז וכל המקיל בחשש עבודה זרה מקילין לו ימיו, והמחמיר מאריכים לו ימיו ושנותיו.
השחתת הזקן[עריכה]
- במספרים
שו"ת מן השמים (סימן לו) שאל אם יש איסור בזקן במספרים. והשיבוהו 'לא תשחית' כל דבר שיש בו השחתה [דהיינו תער].
- להעביר תער על הגרון
שו"ת מן השמים (סימן מב) להתיר.
- כשמשאיר חוט אחד מלמעלה ללמטה
שו"ת מן השמים (סימן נא) מכריע שיש להתיר רק לגבאים ונדיבים הבאים ויוצאים בחצרות המלכים והשרים.
- המשחיתים כל זקנם ומשאירים חוט אחד ואח"כ מעבירים עליו מספרים
שו"ת מן השמים (סימן ע) שאל אם עבירה גדולה בדבר וצריך למחות ואף לנדות, או שאינה עבירה גדולה כ"כ ואין צריך לריב. והשיבוהו הנח להם לישראל מוטב יהיו שוגגים וכו'.
ח[עריכה]
חול המועד[עריכה]
- כתיבת חידושי תורה בטענת דבר האבד
שו"ת מן השמים (סימן לב) להתיר כ"ש מאבדת ממון לאבידת חידושי תורה.
- כתיבת איגרת חפצי אדם בשינוי השרטוטים
שו"ת מן השמים ([סימן לב) לאסור.
- כתיבת אגרת שלומות
שו"ת מן השמים (סימן לב) להתיר שהרי משמחו בכך ועבור השמחה התירו.
חלב[עריכה]
- חליבת חלב ע"י שפחה גויה כשאין דבר טמא בעדר
שו"ת מן השמים (סימן מה) שאל על כך. והשיבוהו (סימן מז) שאין איסור בדבר אך אין טוב לפרוץ גדר המנהג.
חלומות[עריכה]
- הולכים אחר הפה, רק במי שמזלו להיות פותר חלומות
שו"ת מן השמים (סימן כב).
- לפי פתרון לטובה או לרעה עונה מלאך דימין או דשמאל אמן ומתקיים
שו"ת מן השמים (סימן כב).
- יאמר חלומו למאן דרחים ליה, הטעם
שו"ת מן השמים (סימן כב).
חמץ[עריכה]
- אם איסורו במשהו או בנותן טעם
שו"ת מן השמים (סימן עא) להחמיר.
- מנהג ישראל להחמיר במצוה זו
שו"ת מן השמים (סימן עא) שקבלוה תחילה באהבה ובחיבה והמאריך בדקדוקיהם מאריכין לו ימיו ושנותיו.
חרם[עריכה]
- שהחרימו הקהל על דעת המקום אם אפשר להתירו
שו"ת מן השמים (סימן כד) להתיר, שקיבלו על דעת המקום להחמיר ולקיים קבלתם כל זמן שירצו ותו לא.
ט[עריכה]
טבילה[עריכה]
בערב יום כיפור[עריכה]
- אם טעונה ברכה
שו"ת מן השמים (מכת"י, סימן פג) שנחלקו בדבר, והשיבוהו שטעונה ברכה.
טבילת עזרא[עריכה]
- אחר שבטלוה, לתפילה.
שו"ת מן השמים (סימן ה) שנחלקו גאונים בדבר, והשיבוהו שצריך לטבול, ועכ"פ שליחי ציבור.
טריפות[עריכה]
- ריאה הסמוכה לדופן מחיתוכא דאונה ולעיל אם צריך סביך בבשרא ובגרמא או באחד מהם
שו"ת מן השמים (סימן סב)
- ריאה שרוב הסרכות עולות מהאונות ומיעוט מהאומה, אם הולכים אחר רוב להכשירה
שו"ת מן השמים (סימן סג)
- ריאה אם צריך להוציאה ולבודקה או שכל שבדקה בידו ולא מצא ריעותא דיו
שו"ת מן השמים (סימן סד) שמעיקר הדין אינו צריך, וכל המחמיר זוכה ויושב בישיבה של מעלה.
- ראיה הסמוכה לדופן כשיש מכה בדופן
שו"ת מן השמים (סימן סט) שאין ראוי להתירה משום דמורי בה התירא.
- אומא דסריך לאונא אם הלכה כמתירים או כאוסרים
שו"ת מן השמים (סימן סח) שכל המחמיר מתברך.
- עינוניתא דווראד שנמצאת חסירה או נמצאו בה שנים אם מותרת או אסורה
שו"ת מן השמים (סימן סח) שכל המחמיר מתברך.
י[עריכה]
י"ג מידות[עריכה]
- הזכרתן בפחות מעשרה
שו"ת מן השמים (סימן כג) לאסור, דהוי דבר שבקדושה ואינו פחות מעשרה.
יום טוב[עריכה]
- טחינת חרדל ומלח
שו"ת מן השמים (סימן מד) שאלה שאולי לא מפיגים טעמם, והשיבוהו (סימן מז) שמותר לעשותם ביו"ט כי מפיגים טעמם.
יין נסך[עריכה]
- קנית כלי עם ענבים מגוי כשהגוי דרס את הענבים בתוכו
שו"ת מן השמים (סימן ל) להתיר, כיון שהדריסה היא משיתחיל למשוך בגת, ואילו גוי זה דוחס הענבים כמו שדוחס חיטים בשק כדי שיהיה בו הרבה ענבים. ומ"מ המחמיר תבוא עליו ברכה.
כ[עריכה]
כלאי בגדים[עריכה]
- בגדי פשתן מלאים בצמר אך אין הצמר טווי עם הפשתן
שו"ת מן השמים (סימן כז) לאסור בגזירה כיון שדומה לאיסור.
- בגדי צמר שנלקחו מגוי אם יש לחוש שמא נתפרו בפשתן
שו"ת מן השמים (סימן נט) ששאל אם אומרים ספק דרבנן לקולא כיון שתפירת צמר בפשתן אינו אלא מדרבנן, יעו"ש מה השיבו.
- עורות תפורים בפשתן שחיברום אח"כ לגלימת צמר בתפירת חוטי קנבוס
שו"ת מן השמים (סימן נט) שאל על כך, יעו"ש מה השיבוהו.
- אם שעטנז הוא שוע טווי ונוז או או או קאמר
שו"ת מן השמים (מכת"י, סימן פא)
כלאי זרעים[עריכה]
- בחו"ל אם יש מקום להתירם לכתחילה
שו"ת מן השמים (סימן יח) לאסור.
מ[עריכה]
מאה ברכות[עריכה]
- תקנת ברכת השחור להשלמת מאה ברכות
שו"ת מן השמים (סימן יב).
מגילה[עריכה]
- בזמנה, אי קריאתה בציבור או ביחיד.
מחלוקת אמוראים מגילה (ה.), שו"ת מן השמים (סימן ח) שנחלקו הפוסקים בהכרעת ההלכה, והשיבוהו שביחיד.
- ברכת שהחיינו על מגילה שחרית
שו"ת מן השמים (סימן טו) לברך, שמברך כשהגיע זמן משלוח מנות ומשתה ושמחה, ולהמתין למשתה יש לחוש שמא יפשע מפני טרדת היום ותקנוהו בשחרית בעת מקרא מגילה.
מזוזה[עריכה]
- בפתח מרתף שוכב על הקרקע.
שו"ת נוב"י (מהדו"ת יו"ד סימן קפד).
מים אחרונים[עריכה]
- אם אפשר להקל בזמן הזה שאין נקיות שאין לנו שמן ערב
שו"ת מן השמים (סימן נז) להצריך גם כיום, דהוי דבר שבקדושה והמקיל בו מקילין לו ימיו ושנותיו.
מנין[עריכה]
- לעשות סניף משני דרבנן כגון בני עשר או אחת עשרה שהם בני חינוך ותפילה מדרבנן
שו"ת מן השמים (סימן נג) להתיר.
מתנות כהונה[עריכה]
- זרוע לחיים וקיבה בחוצה לארץ
שו"ת מן השמים (כת"י, סימן עג) הסתפק אם דינם כראשית הגז לרבי עילאי דנוהג רק בארץ.
נ[עריכה]
נטילת ידים[עריכה]
- לתפילה ולימוד אם צריכה ברכה
שו"ת מן השמים (סימן לג) שצריך.
- אם יכול לברך ענט"י בידיים מלוכלכות
שו"ת מן השמים (מכת"י, סימן עט) לאסור, מדכתיב שאו ידיכם קודש ואח"כ ברכו את ה', ואין ברכת ה' בידים מטונפות.
ניקור[עריכה]
- אם ראוי לפרוש מאכילת המעי הדק בגלל קושי ניקור החלב וגידי הדם
שו"ת מן השמים (סימן נה) להתיר. שאין גוזרים גזירה על הציבור אלא אם רוב הציבור יכול לעמוד בה, ועד אחד נאמן באיסורים אם הוא בקי, ושהפורש ממה שאינו ראוי לפרשו מעשהו מעשה לעג.
נשים[עריכה]
- ברכה על מצות עשה שהזמן גרמא
שו"ת מן השמים (סימן א), הכריע שבדברים ששייכות יכולות לברך, כלולב שהוא לב אחד לאביו שבשמים, ושופר שצריכות שיעלה זכרונם לפניו, וכיו"ב.
ס[עריכה]
ספר תורה[עריכה]
- מעובד בעיבוד שלנו שלא בעפצים
שו"ת מן השמים (סימן ו) שנחלקו בדבר אם כשר לכתחילה או פסול בדיעבד, והשיבוהו שכשר.
- מעובד שלא לשמה
שו"ת מן השמים (סימן ז) אם עובד לשם ספר אחר - פסול, ואם עובד בסתמא - כשר.
סתם יינם[עריכה]
- אי אוסר במשהו או בטל בשישים
שו"ת מן השמים (סימן יז) שהחמירו עליו כיין נסך ממש שאינו בטל בשישים. ושם (סימן לה) שאינו בטל בשישים.
ע[עריכה]
עירובין[עריכה]
- מבוי מפולש ורוחבו פחות מט"ז אמה, תיקונו ע"י צוה"פ ולחי וקורה
שו"ת מן השמים (סימן יג) לאסור.
- יחיד בעיר של גוים שננעלת בלילה אם מותר לטלטל בכולה
שו"ת מן השמים (סימן סה) שאף שחכמים אמרו שדירת גוי לאו שמה דירה שמא ביחיד לא גזרו, והשיבוהו מנחמיה שהזכיר בני הגולה שלא יוציאו משא אף שמקומות הרבה היו יחיד הדר בעיר של גוים.
עשרת ימי תשובה[עריכה]
- שכח 'המלך הקדוש' אם חוזר לראש
שו"ת מן השמים (מכת"י, סימן פז).
פ[עריכה]
פת עכו"ם[עריכה]
- אם מועילה השלכת קיסם
שו"ת מן השמים (סימן לז) שמועיל רק מהבהב ואח"כ מלבלב, והיינו ששם בו גחלים וקיסם להעלות שלהבת, אך קיסם בעלמא לא.
- אם יש בה משום גיעולי נכרים
שו"ת מן השמים (סימן לז) שע"י האש ליכא חשש איסור.
- פת שאפו גוים עם דגים אם יכול ישראל לשוב ולעשות בהם שינוי ולאפותם
שו"ת מן השמים (מכת"י, סימן עה) לאסור.
צ[עריכה]
ציצית[עריכה]
- אם חייב ללובשה
שו"ת מן השמים (סימן מא) שחייבים ללבוש ואינו יכול לפטור עצמו בטענת אין לי ד' כנפות שנאמר למען תזכרו.
- לבישתה כל היום
שו"ת מן השמים (סימן טז).
- בגד וציצית של פשתים, אי מהני או בעינן של צמר דוקא
שו"ת מן השמים (סימן טז) שמהני, ודרשינן 'להם' מן המצוי להם, שלא הכבידה תורה על ישראל לבקש דבר שאין מצוי לכל אחד ואחד אלא כל שימצא להם משני מינים אלו, של צמר או פשתים.
ק[עריכה]
קדושה[עריכה]
- שבברכות קריאת שמע אם אפשר לאומרה ביחיד
שו"ת מן השמים (מכת"י, סימן פ) לאסור.
קידוש[עריכה]
- בבית הכנסת כשאין אורחים
שו"ת מן השמים (סימן כה) שיש לקדש, א' ברוב עם הדרת מלך. ב' יש שאינם יודעים לקדש וכששומעים בבית הכנסת לומדים ומקדשים בביתם.
קידוש החודש[עריכה]
- מחלוקת רש"י ורז"ה בביאור מימרותיו של רבי זירא
שו"ת מן השמים (סימן סא) יעויין שם הכרעתו.
קריאת התורה[עריכה]
- אם יכול לקרוא עם הקורא או ישתוק וישמע
שו"ת מן השמים (מכת"י, סימן עח) לאסור.
קריאת שמע[עריכה]
- של ערבית בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים
שו"ת מן השמים (סימן יט).
- קריאתה בלחש או בקול
שו"ת מן השמים (מכת"י, סימן פט) לקרוא בלחש שלא יבוא לדגל על תיבות שהם כנגד אבריו של אדם.
- תיבותיה כנגד מנין אבריו של אדם
שו"ת מן השמים (מכת"י, סימן פט)
- ג' תיבות שחוזר הש"ץ ומשלים, עניינם
שו"ת מן השמים (מכת"י, סימן פט)
ר[עריכה]
ראש השנה[עריכה]
- תענית בו
שו"ת מן השמים (מכת"י, סימן פו) שיש חולקים בדבר, והאוסרים הביאו ראיה מט' באב שחל בשבת שנדה אף שהוא תענית חמורה. והשיבוהו לאסור תענית.
ש[עריכה]
שבת[עריכה]
מלאכות שבת[עריכה]
- שבות דשבות, אמירה לנכרי בדרבנן
שו"ת מן השמים (סימן ד) לאסור.
- לומר לנכרי ער"ש הילך מעות וקנה לי בשוק
שו"ת מן השמים (סימן כ) להתיר כדעת ב"ה שכולם מותרים עם השמש, אך אין מורים כן אלא לצנועים שמא יראו הרואים ויפרצו הגדר.
- יציאה בטבעת זהב בטענה שלובש לרפואה
שו"ת מן השמים (סימן כט) לאיסור.
סעודות שבת[עריכה]
- שלש סעודות, אם אפשר להפסיק בין סעודה לסעודה אך בברכת המזון
שו"ת מן השמים (סימן ה) למד ממקור ג' סעודות, ג' פעמים היום, מה ימים מחולקים אף שעות ג' סעודות מחולקות זו מזו.
תפילות שבת[עריכה]
- ויהי רחום בתפילת ערבית בליל שבת
שו"ת מן השמים (מכת"י סימן עד) שאין אומרים.
- שומר עמו ישראל לעד בתפילת ערבית בליל שבת
שו"ת מן השמים (מכת"י סימן עד) שאין אומרים.
שבת שובה[עריכה]
- תענית בה
שו"ת מן השמים (מכת"י, סימן פו) שיש חולקים בדבר, והאוסרים הביאו ראיה מט' באב שחל בשבת שנדה אף שהוא תענית חמורה. והשיבוהו לאסור תענית.
שמות הקודש[עריכה]
- השבעת מלאכים לזכרון התורה, עושר, ניצו אויבים, ומציאת חן בעיני השרים
שו"ת מן השמים (סימן ט) לאסור.
ת[עריכה]
תולעים[עריכה]
- כשרות פולים שיש בהם דבר חי מתנועע כשהם לחים
שו"ת מן השמים (סימן סו)
- כשרות פולים עם תולעים שיש ספק אם בעודם מחוברים התליעו או אחר שנתלשו
שו"ת מן השמים (סימן סז)
תפילה[עריכה]
- הוספת קרובץ ותוספות בברכות ק"ש ובג' ברכות ראשונות של שמו"ע
שו"ת מן השמים (סימן נה) להתיר, דכתיב 'אז ישיר משה... אשירה' מה ת"ל אשירה אלא אשיר לפניו כל מיני תשבחות שאוכל לשיר.
שחרית[עריכה]
- נתינת שלום קדום התפילה
שו"ת מן השמים (מכת"י, סימן עז) שאף במתיבתא דרקיעא אסור לומר שלום קודם התפילה אלא לקוב"ה בלבד, כבארץ שאומרים ברכו את ה' קודם תפילה.
מנחה וערבית[עריכה]
- אכילה בין מנחה לערבית
שו"ת מן השמים (סימן לט) להתיר והביא ראיה לדבר מאכילה קודם התענית.
- תפילת מנחה, אם מותר להתפללה כשנאנס בין שקיעה לצאת הכוכבים
שו"ת מן השמים (סימן נד) לאסור.
תפילות ימים נוראים[עריכה]
- יציאה יד"ח תפילה בשמיעת הש"ץ במוסף של ראש השנה
שו"ת מן השמים (מכת"י סימן עו) נסתפק אם אומרים בזה כשם שמוציא את שאינו יודע כך מוציא את שיודע, ואם עדיף לשמוע מהש"ץ לשמוע קול שופר על סדר הברכות, או שיתפלל לבד וישמע אח"כ התקיעות.
תפילין[עריכה]
- כשלא סח בינתיים אם מברך שתי ברכות
שו"ת מן השמים (סימן ב) שנחלקו בדבר ראשונים, והשיבוהו שלא יברך.
- סדר פרשיות
שו"ת מן השמים (סימן ג) שנחלקו בדבר הקב"ה ופמלייתו, והקב"ה כדעת רבינו תם.
- לבטל הנחתם יום שלם בטענת גוף נקי כשם שמבטלים מקצת היום
שו"ת מן השמים (סימן כו) אין חומרתו כמבטל מצות סוכה ולולב שהוא ככופר בהם, אך אינו דומה מבטל מקצת היום כמבטל כולו, ואסור.
- אם הלומד תורה פטור מן התפילין רק בלימוד או שכל שלמד באותו יום פטור
שו"ת מן השמים (סימן מח) שאל זאת, אם זה מדין עוסק במצוה ואך בשעת הלימוד, או שכל שלמד אפילו הלכה אחת או פסוק אחד נפטר, וא"כ רוב הציבור בכלל זה.
- אי בעינן גוף נקי כאלישע דוקא
שו"ת מן השמים (סימן מט) הסתפק בטענת האומרים שאין הם נקיים כאלישע ובכך פוטרים עצמם אם יש בזה ממש.
- קרקפתא דלא מנח תפילין אם סגי כשמניח אחת לשנה או כל שיכול להניח ולא מניח
שו"ת מן השמים (סימן נ).
- כתיבתן על קלף שעובד לשם ספר תורה
שו"ת רבי עקיבא איגר (סימן ב)
תקיעת שופר[עריכה]
ראש השנה[עריכה]
- תקיעה אחר התפילה, עניינה
שו"ת מן השמים (מכת"י, סימן פה)
מוצאי יום כיפור[עריכה]
- טעמה
שו"ת מן השמים (מכת"י, סימן פד) אם טעמה זכר ליובל וא"כ ראוי לתקוע ביום, והשיבוהו להעביר לשון הרע שמספר היצר במוצאי יו"כ.
- אמירת פסוק 'כל כלי יוצר' אחר התקיעה
שו"ת מן השמים (מכת"י, סימן פד)