רש"י/בראשית/י: הבדלים בין גרסאות בדף
העלאה מחודשת - מקווה שעכשיו זה בסדר: הגירסא הראשונית של הטקטס פורסמה ב'ספריא' תחת רשיון נחלת הכלל ועברה התאמה ע"י חברי האוצר |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== ב == | == ב == | ||
'''ותירס.''' | '''ותירס.''' זו פרס {{ממ|ב"ר}}: | ||
== ח == | == ח == | ||
'''להיות גבור.''' | '''להיות גבור.''' להמריד כל העולם על הקב"ה בעצת דור הפלגה: | ||
== ט == | == ט == | ||
'''גבר ציד.''' | '''גבר ציד.''' צד דעתן של בריות בפיו, ומטען למרד במקום: | ||
'''לפני ה'.''' | '''לפני ה'.''' מתכון להקניטו על פניו: | ||
'''על כן יאמר.''' | '''על כן יאמר.''' על כל אדם מרשיע בעזות פנים, יודע רבונו ומתכון למרד בו, יאמר זה כנמרד גבור ציד: | ||
== יא == | == יא == | ||
'''מן הארץ וגו'.''' | '''מן הארץ וגו'.''' כיון שראה אשור את בניו שומעין לנמרוד ומורדין במקום לבנות המגדל יצא מתוכם: | ||
== יב == | == יב == | ||
'''העיר הגדלה.''' | '''העיר הגדלה.''' היא נינוה שנ' ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים {{ממ|יונה ג'}}: | ||
== יג == | == יג == | ||
'''להבים.''' | '''להבים.''' שפניהם דומים ללהב: | ||
== יד == | == יד == | ||
'''פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים.''' | '''פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים.''' משניהם יצאו, שהיו פתרוסים וכסלוחים מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו ויצאו מהם פלשתים: | ||
== יח == | == יח == | ||
'''ואחר נפוצו.''' | '''ואחר נפוצו.''' מאלה נפוצו משפחות הרבה: | ||
== יט == | == יט == | ||
'''גבול הכנעני.''' | '''גבול הכנעני.''' סוף ארצו. כל גבול לשון סוף וקצה: | ||
'''באכה.''' | '''באכה.''' שם דבר. ולי נראה כאדם האומר לחברו, גבול זה מגיע עד אשר תבא לגבול פלוני: | ||
== כ == | == כ == | ||
'''ללשונותם בארצותם.''' | '''ללשונותם בארצותם.''' אע"פ שנחלקו ללשונות וארצות, כלם בני חם הם: | ||
== כא == | == כא == | ||
'''אבי כל בני עבר.''' | '''אבי כל בני עבר.''' הנהר היה שם: | ||
'''אחי יפת הגדול.''' | '''אחי יפת הגדול.''' איני יודע אם יפת הגדול אם שם, כשהוא אומר שם בן מאת שנה וגו' שנתים אחר המבול, הוי אומר יפת הגדול, שהרי בן ת"ק שנה היה נח כשהתחיל להוליד, והמבול היה בשנת שש מאות שנה, נמצא שהגדול בבניו היה בן מאה שנה, ושם לא הגיע למאה עד שנתים אחר המבול: | ||
'''אחי יפת.''' | '''אחי יפת.''' ולא אחי חם, שאלו שניהם כבדו את אביהם, וזה בזהו{{הערה|אין כוונת רש"י שלכן ייחסו אחר יפת, שהרי אדרבה במעשה זה נטפל יפת לשם, שכן שם התאמץ יותר במצוה זו כמו שפרש"י שם. אלא כוונתו להקשות מפני מה לא ייחסו גם לחם כדרך שייחסו גם כ'אבי כל בני עבר' אף שמפורש בכתוב שעבר היה בנו, ועל זה פירש רש"י שכיון שהוא כיבד וחם ביזה לא רצה לייחסו אליו. {{ממ|{{ממק|באורי מהרי"א}}}}.}}: | ||
== כה == | == כה == | ||
'''נפלגה.''' | '''נפלגה.''' נתבלבלו הלשונות ונפוצו מן הבקעה ונתפלגו בכל העולם. למדנו שהיה עבר נביא, שקרא שם בנו על שם העתיד. ושנינו בסדר עולם שבסוף ימיו נתפלגו, שא"ת בתחלת ימיו, הרי יקטן אחיו צעיר ממנו והוליד כמה משפחות קדם לכן, שנאמר ויקטן ילד וגו' ואחר כך ויהי כל הארץ וגו'. וא"ת באמצע ימיו, לא בא הכתוב לסתם אלא לפרש, הא למדת שבשנת מות פלג נתפלגו: | ||
'''ויקטן.''' | '''ויקטן.''' שהיה ענו ומקטין עצמו, לכך זכה להעמיד כל המשפחות הללו{{הערה|דקדק כן ממה שנאמר 'כל אלה בני יקטן' ואילו לגבי כנען שהוליד אף הוא בנים רבים לא נאמר כן, ועל כרחך שבא הכתוב לתת טעם לכך שזכה להעמיד כל אלה. ודקדוק זה הוא שהצריך את רש"י לפרש כן, כי לולי כן צריך ביאור מה דחק את רש"י לפרש למה זכה להעמיד הרבה בנים. {{ממ|{{ממק|באורי מהרי"א}}}}.}}: | ||
== כו == | == כו == | ||
'''חצרמות.''' | '''חצרמות.''' על שם מקומו, דברי אגדה {{ממ|ב"ר}}: | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־23:33, 6 במאי 2024
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
ותירס. זו פרס (ב"ר):
ח[עריכה | עריכת קוד מקור]
להיות גבור. להמריד כל העולם על הקב"ה בעצת דור הפלגה:
ט[עריכה | עריכת קוד מקור]
גבר ציד. צד דעתן של בריות בפיו, ומטען למרד במקום:
לפני ה'. מתכון להקניטו על פניו:
על כן יאמר. על כל אדם מרשיע בעזות פנים, יודע רבונו ומתכון למרד בו, יאמר זה כנמרד גבור ציד:
יא[עריכה | עריכת קוד מקור]
מן הארץ וגו'. כיון שראה אשור את בניו שומעין לנמרוד ומורדין במקום לבנות המגדל יצא מתוכם:
יב[עריכה | עריכת קוד מקור]
העיר הגדלה. היא נינוה שנ' ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים (יונה ג'):
יג[עריכה | עריכת קוד מקור]
להבים. שפניהם דומים ללהב:
יד[עריכה | עריכת קוד מקור]
פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים. משניהם יצאו, שהיו פתרוסים וכסלוחים מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו ויצאו מהם פלשתים:
יח[עריכה | עריכת קוד מקור]
ואחר נפוצו. מאלה נפוצו משפחות הרבה:
יט[עריכה | עריכת קוד מקור]
גבול הכנעני. סוף ארצו. כל גבול לשון סוף וקצה:
באכה. שם דבר. ולי נראה כאדם האומר לחברו, גבול זה מגיע עד אשר תבא לגבול פלוני:
כ[עריכה | עריכת קוד מקור]
ללשונותם בארצותם. אע"פ שנחלקו ללשונות וארצות, כלם בני חם הם:
כא[עריכה | עריכת קוד מקור]
אבי כל בני עבר. הנהר היה שם:
אחי יפת הגדול. איני יודע אם יפת הגדול אם שם, כשהוא אומר שם בן מאת שנה וגו' שנתים אחר המבול, הוי אומר יפת הגדול, שהרי בן ת"ק שנה היה נח כשהתחיל להוליד, והמבול היה בשנת שש מאות שנה, נמצא שהגדול בבניו היה בן מאה שנה, ושם לא הגיע למאה עד שנתים אחר המבול:
אחי יפת. ולא אחי חם, שאלו שניהם כבדו את אביהם, וזה בזהו[1]:
כה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נפלגה. נתבלבלו הלשונות ונפוצו מן הבקעה ונתפלגו בכל העולם. למדנו שהיה עבר נביא, שקרא שם בנו על שם העתיד. ושנינו בסדר עולם שבסוף ימיו נתפלגו, שא"ת בתחלת ימיו, הרי יקטן אחיו צעיר ממנו והוליד כמה משפחות קדם לכן, שנאמר ויקטן ילד וגו' ואחר כך ויהי כל הארץ וגו'. וא"ת באמצע ימיו, לא בא הכתוב לסתם אלא לפרש, הא למדת שבשנת מות פלג נתפלגו:
ויקטן. שהיה ענו ומקטין עצמו, לכך זכה להעמיד כל המשפחות הללו[2]:
כו[עריכה | עריכת קוד מקור]
חצרמות. על שם מקומו, דברי אגדה (ב"ר):
- ↑ אין כוונת רש"י שלכן ייחסו אחר יפת, שהרי אדרבה במעשה זה נטפל יפת לשם, שכן שם התאמץ יותר במצוה זו כמו שפרש"י שם. אלא כוונתו להקשות מפני מה לא ייחסו גם לחם כדרך שייחסו גם כ'אבי כל בני עבר' אף שמפורש בכתוב שעבר היה בנו, ועל זה פירש רש"י שכיון שהוא כיבד וחם ביזה לא רצה לייחסו אליו. (באורי מהרי"א).
- ↑ דקדק כן ממה שנאמר 'כל אלה בני יקטן' ואילו לגבי כנען שהוליד אף הוא בנים רבים לא נאמר כן, ועל כרחך שבא הכתוב לתת טעם לכך שזכה להעמיד כל אלה. ודקדוק זה הוא שהצריך את רש"י לפרש כן, כי לולי כן צריך ביאור מה דחק את רש"י לפרש למה זכה להעמיד הרבה בנים. (באורי מהרי"א).
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |