ערך/תפילה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הועתק מדף משתמש:אוצר השו"ת/מפתח, קרדיט למשתמש:אוצר השו"ת)
 
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
== הנהגות קודם התפילה ==
== הנהגות קודם התפילה ==
=== נתינת שלום לחברו ===
=== נתינת שלום לחברו ===
ברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/יד/א|יד.]]}} ; שו"ת מן השמים {{ממ|[[שו"ת מן השמים/עז|סימן עז]]}}.
ברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/יד/א|יד.]]}}; ועי' שו"ת מן השמים {{ממ|[[שו"ת מן השמים/עז|סימן עז]]}} שאף במתיבתא דרקיעא אסור לומר שלום קודם התפילה אלא לקוב"ה בלבד, כבארץ שאומרים ברכו את ה' קודם תפילה.


==תפילה בציבור==
==תפילה בציבור==
שורה 26: שורה 26:
===בקשה מצדיק שיתפלל===
===בקשה מצדיק שיתפלל===
ראו שו"ת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/א/קסו|או"ח סימן קסו]]}}.
ראו שו"ת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/א/קסו|או"ח סימן קסו]]}}.
===תפילת משה על יהושע ותפילת כלב על עצמו בקברי אבות===
ראו חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/סוטה/לד|סוטה לד]]}}.


==למה צריך להתפלל בפיו ולא מספיק להתפלל בלבו==
==למה צריך להתפלל בפיו ולא מספיק להתפלל בלבו==
ראו יוסף תהלות {{ממ|[[יוסף תהלות/תהלים/קמה#כא|תהלים קמה כא]] עה"פ תהלת ה' ידבר פי וכו'}} בשם גורי האר"י ז"ל; חידושי מהרי"א {{ממ|[[חידושי מהרי"א/פרשת נצבים|פרשת נצבים]] עה"פ הנסתרות לד' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם}}.
ראו יוסף תהלות {{ממ|[[יוסף תהלות/תהלים/קמה#כא|תהלים קמה כא]] עה"פ תהלת ה' ידבר פי וכו'}} בשם גורי האר"י ז"ל; חידושי מהרי"א {{ממ|[[חידושי מהרי"א/פרשת נצבים|פרשת נצבים]] עה"פ הנסתרות לד' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם}}.
==אם מותר להתפלל תפילת מנחה כשנאנס בין שקיעה לצאת הכוכבים==
שו"ת מן השמים {{ממ|[[שו"ת מן השמים/נג|סימן נג]]}}{{הערה|סימן נד במהדורת מוה"ק.}} לאסור.


==אכילה בין מנחה לערבית==
==אכילה בין מנחה לערבית==
שורה 42: שורה 42:
ראו חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/כתובות/קד|כתובות קד]]}}.
ראו חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/כתובות/קד|כתובות קד]]}}.


==ראו גם==
{{עע|תפילות שבת}}
{{עע|תפילת מנחה}}
{{עע|תפילת רבי נחוניא בן הקנה}}
{{עע|תפילת תשלומין}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה אחרונה מ־21:15, 2 במאי 2023

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png תפילה

הנהגות קודם התפילה[עריכה]

נתינת שלום לחברו[עריכה]

ברכות (יד.); ועי' שו"ת מן השמים (סימן עז) שאף במתיבתא דרקיעא אסור לומר שלום קודם התפילה אלא לקוב"ה בלבד, כבארץ שאומרים ברכו את ה' קודם תפילה.

תפילה בציבור[עריכה]

JewishBook-logo-שקוף.png ערך מורחב – תפילה בציבור

תפילה בציבור אם היא חיוב (מראי מקומות להרחבה):

  • עמק ברכה ברכות ק"ש סי' א - זה לשונו בתו"ד שם: "דבאמת תפלה בצבור אינו כלל חיוב מצוה ככל מצות דרבנן. וראיה לזה מהא דאיתא בברכות ד' ז': א"ל ר"י לר' נחמן מ"ט לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי א"ל לא יכילנא א"ל לכנפי למר עשרה וליצלי א"ל טריחא לי מילתא. ואם נימא דהוי חיוב מצוה ככל המצות המחויבות, מה טענה היא זו טריחא לי מילתא, הא חייב אדם להשתדל ולטרוח במצות אפי' אם קשה לו הדבר [ואולי משום בטול תורה]. וע"כ מוכח מזה דתפלה בצבור מצד עצמה אינה מצוה, ולפיכך אין שוב חיוב להתפלל עם הצבור, אלא כיון שאין תפלת היחיד נשמעת בכל עת אלא בצבור, ולפיכך צריך האדם להשתדל להתפלל עם הצבור כדי שתקובל תפלתו. וזהו כל הענין של תפלה בצבור. וכן מבואר הוא בלשון הרמב"ם רפ"ח מתפלה וז"ל: תפלת הצבור נשמעת תמיד ואפי' היו בהן חוטאים אין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הצבור ולא יתפלל יחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הצבור. עכ"ל. ולשונו זה: "ולא יתפלל יחיד כ"ז שיכול להתפלל עם הצבור", מורה להדיא, שאינו חיוב כלל, אלא השתדלות שתקובל תפלתו".
  • ר' חיים הלוי סולובייצ'יק, סמיכת גאולה לתפילה ותפילה בציבור. אש תמיד, עמ' תקמב - זה לשונו שם: "מעשה שבא הגר"מ סאלוויציק לביהכנ"ס לאחר התחלת התפילה ובעת שהגיעו הצבור למוסף בלחש היה הגר"מ גומר גאל ישראל דשחרית, ונסתפק לו אם להתפלל שחרית או מוסף, והכריע דצריך להתפלל מוסף בכדי לקיים תפילה בציבור, מפני שסבור היה שסמיכת גאולה לתפילה אין צריך דוקא תפילת שחרית, אלא מקיימו ג"כ בתפילת מוסף, דאין דין דווקא לסמוך לשחרית אלא תפילה ביום, וכן בלילה סגי איזה תפילה בלילה, ובברכות דף ד' איכא מ"ד דבלילה לא בעי גאולה שיהיה סמוך לתפילה משום דגאולה באורתא לא הוי אבל ביממא הוי, ואפי' בתפילת מנחה לשי' ר"ת דלא הפסיד הברכות כל היום ועדיין לא התפלל שהרית יכול להסמיך גאולה לתפילה הראשונה של מנחה אע"ג שזה תפילת מנחה מ"מ מהני דאין צריך דוקא תפילת שהרית, וכן אחד שלא התפלל מעריב דצריך בבוקר להשלים יכול להסמיך גאולה להתפילה של תשלומי מעריבף, והגר"ח הסכים לו, אך אמר דגם אילו היה מתפלל שהרית ג"כ היה יוצא תפילה בציבור בעת שהציבור מתפללין מוסף, דלא בעינן שיתפללו הציבור דוקא אותה התפילה, והביא הגר"ח ראיה מברכות דף כ"א א"ר יהודה אמר שמואל התפלל ונכנס לביהכנ"ס ומצא צבור שמתפללין אם יכול לחדש בה דבר יחזור ויתפלל, וע"כ דמיירי דכבר התפלל ורוצה לצאת מצות תפילה בציבור ומתפלל תפילת נדבה והרי הציבור מתפללין תפילת חובה ומוכה דגם אם אין מתפללין אותה תפילה מהני ע"כ, (אמנם במגן אברהם סי' צ' סקי"ז כתב דכשהצבור מתפללין שחרית והוא מתפלל מוסף לא מקרי תפילה בציבור וצ"ע)", עכ"ל.
  • ר' שמואל שפירא, תפילה בציבור לפני הנץ החמה. תחומין ח' 403-410.
  • עמנואל ורהפטיג, תפילה בציבור. מגל ז' תש"ן 85-89.
  • שמואל דביר, יסוד חיוב תפילה בציבור. עלון שבות 129 עמודים 63-78.
  • ר' משה אהרן שטרן, תפילה בציבור (המשך). עדות טו עמודים עד-פד.
  • ספר המפתח ברמב"ם פרנקל ריש פ"ח מהל' תפילה.

תפילה כותיקין ביחיד או תפילה בציבור שלא כותיקין[עריכה]

דעת הביאור הלכה (סימן נח ס"א ד"ה ומצוה) שהזהירים לקרות כוותיקין מותר להם לקרות ולהתפלל ביחידי אם אין להם מנין. עי"ש שהוכיח דין זה מדברי המשנה בברכות (כב.). ומשמע שרק הרגיל בכך מותר לעשות כן, וכן דעת המנחת יצחק (ח"ג סימן עא). והגרשז"א נקט (הליכות שלמה עמוד סו) שאפילו אם אינו מתפלל בכל יום אך מנהגו להתפלל ותיקין בימים מסויימים כגון בערב ראש חודש, אף לו מותר להתפלל ביחיד כותיקין.

אמנם דעת הגרי"ש אלישיב (קובץ תשובות ח"א סימן טו) שאף אם אינו רגיל בכך מותר, וכן דעת הגר"ח קניבסקי (דעת נוטה ח"א עמוד קצ).

האם בזמן בית המקדש כבר תוקנו התפילות[עריכה]

ראו חדש על ה(מ)דף (סוכה נג).

תפילה על ידי אחרים[עריכה]

בקשה מצדיק שיתפלל[עריכה]

ראו שו"ת חתם סופר (או"ח סימן קסו).

תפילת משה על יהושע ותפילת כלב על עצמו בקברי אבות[עריכה]

ראו חדש על ה(מ)דף (סוטה לד).

למה צריך להתפלל בפיו ולא מספיק להתפלל בלבו[עריכה]

ראו יוסף תהלות (תהלים קמה כא עה"פ תהלת ה' ידבר פי וכו') בשם גורי האר"י ז"ל; חידושי מהרי"א (פרשת נצבים עה"פ הנסתרות לד' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם).

אכילה בין מנחה לערבית[עריכה]

שו"ת מן השמים (סימן לט) להתיר והביא ראיה לדבר מאכילה קודם התענית.

הוספת קרובץ ותוספות בברכות ק"ש ובג' ברכות ראשונות של שמו"ע[עריכה]

שו"ת מן השמים (סימן נז)[1] להתיר, דכתיב 'אז ישיר משה... אשירה' מה ת"ל אשירה אלא אשיר לפניו כל מיני תשבחות שאוכל לשיר.

תפילה על חולה שימות[עריכה]

ראו חדש על ה(מ)דף (כתובות קד).

ראו גם[עריכה]

*תפילות שבת

*תפילת מנחה

*תפילת רבי נחוניא בן הקנה

*תפילת תשלומין



שולי הגליון


  1. סימן נה במהדורת מוה"ק.
מעבר לתחילת הדף