ערך/תפילה

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png תפילה

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

הנהגות קודם התפילה[edit]

נתינת שלום לחברו[edit]

ברכות (יד.) ; שו"ת מן השמים (סימן עז).

תפילה בציבור[edit]

תפילה בציבור אם היא חיוב (מראי מקומות להרחבה):

  • עמק ברכה ברכות ק"ש סי' א - זה לשונו בתו"ד שם: "דבאמת תפלה בצבור אינו כלל חיוב מצוה ככל מצות דרבנן. וראיה לזה מהא דאיתא בברכות ד' ז': א"ל ר"י לר' נחמן מ"ט לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי א"ל לא יכילנא א"ל לכנפי למר עשרה וליצלי א"ל טריחא לי מילתא. ואם נימא דהוי חיוב מצוה ככל המצות המחויבות, מה טענה היא זו טריחא לי מילתא, הא חייב אדם להשתדל ולטרוח במצות אפי' אם קשה לו הדבר [ואולי משום בטול תורה]. וע"כ מוכח מזה דתפלה בצבור מצד עצמה אינה מצוה, ולפיכך אין שוב חיוב להתפלל עם הצבור, אלא כיון שאין תפלת היחיד נשמעת בכל עת אלא בצבור, ולפיכך צריך האדם להשתדל להתפלל עם הצבור כדי שתקובל תפלתו. וזהו כל הענין של תפלה בצבור. וכן מבואר הוא בלשון הרמב"ם רפ"ח מתפלה וז"ל: תפלת הצבור נשמעת תמיד ואפי' היו בהן חוטאים אין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הצבור ולא יתפלל יחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הצבור. עכ"ל. ולשונו זה: "ולא יתפלל יחיד כ"ז שיכול להתפלל עם הצבור", מורה להדיא, שאינו חיוב כלל, אלא השתדלות שתקובל תפלתו".
  • ר' חיים הלוי סולובייצ'יק, סמיכת גאולה לתפילה ותפילה בציבור. אש תמיד, עמ' תקמב - זה לשונו שם: "מעשה שבא הגר"מ סאלוויציק לביהכנ"ס לאחר התחלת התפילה ובעת שהגיעו הצבור למוסף בלחש היה הגר"מ גומר גאל ישראל דשחרית, ונסתפק לו אם להתפלל שחרית או מוסף, והכריע דצריך להתפלל מוסף בכדי לקיים תפילה בציבור, מפני שסבור היה שסמיכת גאולה לתפילה אין צריך דוקא תפילת שחרית, אלא מקיימו ג"כ בתפילת מוסף, דאין דין דווקא לסמוך לשחרית אלא תפילה ביום, וכן בלילה סגי איזה תפילה בלילה, ובברכות דף ד' איכא מ"ד דבלילה לא בעי גאולה שיהיה סמוך לתפילה משום דגאולה באורתא לא הוי אבל ביממא הוי, ואפי' בתפילת מנחה לשי' ר"ת דלא הפסיד הברכות כל היום ועדיין לא התפלל שהרית יכול להסמיך גאולה לתפילה הראשונה של מנחה אע"ג שזה תפילת מנחה מ"מ מהני דאין צריך דוקא תפילת שהרית, וכן אחד שלא התפלל מעריב דצריך בבוקר להשלים יכול להסמיך גאולה להתפילה של תשלומי מעריבף, והגר"ח הסכים לו, אך אמר דגם אילו היה מתפלל שהרית ג"כ היה יוצא תפילה בציבור בעת שהציבור מתפללין מוסף, דלא בעינן שיתפללו הציבור דוקא אותה התפילה, והביא הגר"ח ראיה מברכות דף כ"א א"ר יהודה אמר שמואל התפלל ונכנס לביהכנ"ס ומצא צבור שמתפללין אם יכול לחדש בה דבר יחזור ויתפלל, וע"כ דמיירי דכבר התפלל ורוצה לצאת מצות תפילה בציבור ומתפלל תפילת נדבה והרי הציבור מתפללין תפילת חובה ומוכה דגם אם אין מתפללין אותה תפילה מהני ע"כ, (אמנם במגן אברהם סי' צ' סקי"ז כתב דכשהצבור מתפללין שחרית והוא מתפלל מוסף לא מקרי תפילה בציבור וצ"ע)", עכ"ל.
  • ר' שמואל שפירא, תפילה בציבור לפני הנץ החמה. תחומין ח' 403-410.
  • עמנואל ורהפטיג, תפילה בציבור. מגל ז' תש"ן 85-89.
  • שמואל דביר, יסוד חיוב תפילה בציבור. עלון שבות 129 עמודים 63-78.
  • ר' משה אהרן שטרן, תפילה בציבור (המשך). עדות טו עמודים עד-פד.
  • ספר המפתח ברמב"ם פרנקל ריש פ"ח מהל' תפילה.

תפילה כותיקין ביחיד או תפילה בציבור שלא כותיקין[edit]

דעת הביאור הלכה (סימן נח ס"א ד"ה ומצוה) שהזהירים לקרות כוותיקין מותר להם לקרות ולהתפלל ביחידי אם אין להם מנין. עי"ש שהוכיח דין זה מדברי המשנה בברכות (כב.). ומשמע שרק הרגיל בכך מותר לעשות כן, וכן דעת המנחת יצחק (ח"ג סימן עא). והגרשז"א נקט (הליכות שלמה עמוד סו) שאפילו אם אינו מתפלל בכל יום אך מנהגו להתפלל ותיקין בימים מסויימים כגון בערב ראש חודש, אף לו מותר להתפלל ביחיד כותיקין.

אמנם דעת הגרי"ש אלישיב (קובץ תשובות ח"א סימן טו) שאף אם אינו רגיל בכך מותר, וכן דעת הגר"ח קניבסקי (דעת נוטה ח"א עמוד קצ).

האם בזמן בית המקדש כבר תוקנו התפילות[edit]

ראו אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/סוכה/נג.

שונות[edit]

תפילה על ידי אחרים. בקשה מצדיק שיתפלל. ראו שו"ת חתם סופר (או"ח סימן קסו).

מעבר לתחילת הדף