מראי מקומות/ברכות/כח/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
== תפילת רבי נחוניא בן הקנה == | == תפילת רבי נחוניא בן הקנה == | ||
בגמרא לא מבואר אם תפילה זו בנוסח זה נתקנה על ידי רבי נחוניא בן הקנה, ועיין ספר הפרדס {{ממ|שער שמיני פרק חמישי}} שכתב שלתחינה זו יש עיקר גדול, וגדול שבחכמים תקנה. ובספר ברכת אהרן {{ממ|כאן}} כתב שלפי המבואר בגמרא אין זה נוסח רנב"ה אלא תחינה זו נתקנה ע"י חכמי הש"ס. וציין לדברי החתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/א/רח|ח"א סימן רח]]}} שהזכיר תחינה זו בשם תפילת רבי חנינא בן דוסא, ותמה על כך. | בגמרא לא מבואר אם תפילה זו בנוסח זה נתקנה על ידי רבי נחוניא בן הקנה, ועיין ספר הפרדס {{ממ|שער שמיני פרק חמישי}} שכתב שלתחינה זו יש עיקר גדול, וגדול שבחכמים תקנה. ובספר ברכת אהרן {{ממ|כאן}} כתב שלפי המבואר בגמרא אין זה נוסח רנב"ה אלא תחינה זו נתקנה ע"י חכמי הש"ס. וציין לדברי החתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/א/רח|ח"א סימן רח]]}} שהזכיר תחינה זו בשם תפילת רבי חנינא בן דוסא, ותמה על כך. | ||
==מיושבי קרנות== | |||
יש שהגיה 'מיושבי '''קרו"ת'''' [-קרקסאות ותיאטראות]. ראי"ה קוק זצ"ל בעולת ראיה, מובא בתחילת כרכי הבבלי בהוצאת הלכה ברורה. | |||
== והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא == | |||
הטעם שבא דוקא חזקיה מלך יהודה, ביאר רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל {{ממ|חיזוק, שנת העשור, שער ראשון, פ"א עמוד ה}} ע"פ מה שאמרו בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/צד/א|צד.]]}} שחזקיה נעץ חרב בבית המדרש ואמר שכל מי שלא ילמד תורה ידקר בחרב, וריב"ז הוא היה הגבר אשר הקים עולה של תורה וכמבואר בגיטין {{ממ|[[בבלי/גיטין/נו/ב|נו:]]}} שאמר לאספסינוס קיסר, תן לי יבנה וחכמיה, וראה בתורה את הצלחתו ועתידו של ישראל, דוגמת חזקיה מלך יהודה - ואין אפוא פלא אם בשעת פטירתו היתה נפשו קשורה בנפשו של חזקיה מלך יהודה. | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
גרסה מ־21:27, 18 במרץ 2023
מראי מקומות
ברכות כח ב
תפילת רבי נחוניא בן הקנה
בגמרא לא מבואר אם תפילה זו בנוסח זה נתקנה על ידי רבי נחוניא בן הקנה, ועיין ספר הפרדס (שער שמיני פרק חמישי) שכתב שלתחינה זו יש עיקר גדול, וגדול שבחכמים תקנה. ובספר ברכת אהרן (כאן) כתב שלפי המבואר בגמרא אין זה נוסח רנב"ה אלא תחינה זו נתקנה ע"י חכמי הש"ס. וציין לדברי החתם סופר (ח"א סימן רח) שהזכיר תחינה זו בשם תפילת רבי חנינא בן דוסא, ותמה על כך.
מיושבי קרנות
יש שהגיה 'מיושבי קרו"ת' [-קרקסאות ותיאטראות]. ראי"ה קוק זצ"ל בעולת ראיה, מובא בתחילת כרכי הבבלי בהוצאת הלכה ברורה.
והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא
הטעם שבא דוקא חזקיה מלך יהודה, ביאר רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל (חיזוק, שנת העשור, שער ראשון, פ"א עמוד ה) ע"פ מה שאמרו בסנהדרין (צד.) שחזקיה נעץ חרב בבית המדרש ואמר שכל מי שלא ילמד תורה ידקר בחרב, וריב"ז הוא היה הגבר אשר הקים עולה של תורה וכמבואר בגיטין (נו:) שאמר לאספסינוס קיסר, תן לי יבנה וחכמיה, וראה בתורה את הצלחתו ועתידו של ישראל, דוגמת חזקיה מלך יהודה - ואין אפוא פלא אם בשעת פטירתו היתה נפשו קשורה בנפשו של חזקיה מלך יהודה.