שיחה:בבלי/ברכות/כח/ב

נוסח תפילת ר' נחוניה בן הקנה (מכותב בפורום אוצר החכמה)

במשנה שנינו שר' נחוניה בן הקנה היה מתפלל תפילה קצרה בכניסתו לבית המדרש, שתוכנה היה "שלא יארע דבר תקלה על ידי". ובגמ' הביאו ברייתא ובה נוסח אותה תפילה של ר' נחוניה בן הקנה.

יהי רצון מלפניך ה' אל-הי (1) שלא יארע דבר תקלה על ידי. (2) ולא אכשל בדבר הלכה. (3) וישמחו בי חבריי. (4) ולא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא. (5) ולא יכשלו חברי בדבר הלכה. (6) ואשמח בהם.

[מספרתי את חלקי התפילה להקל על הדיון בשינו"ס].

כנוסח הדפוסים כן נמצא בכ"י אוקספורד ובקטעי כריכה מגראץ. בשאר כת"י יש כאן שינו"ס הן בהשמטת חלקים מן התפילה והן בשינוי הסדר. וזה נוגע לפירוש התפילה כדלהלן.

א. בכת"י מינכן וכ"י פריס ובקטע גניזה לא נמצא חלק 1 והתפילה מתחילה יה"ר מלפניך ה' אל-הי/נו שלא אכשל בדבר הלכה. וכ"ה גם ברי"ף ובה"ג וברא"ש וברמב"ם. בדקדוקי סופרים כותב ע"ז "וכ"ה האמת דברייתא זו מפרשה להא דאמר במשנה 'דבר תקלה' ומפרש כיצד הוא מתפלל שלא יארע תקלה ע"י" ואכן הרמב"ם בפיה"מ מפרש "פירוש תארע תקלה – יבוא מכשול". וראה להלן גי' כ"י פירנצה והגהת הגר"א.

ב. חלק 3 לפי פירוש רש"י הינו המשך מחלק 2, "ולא אכשל – וישמחו חברי על כשלוני", ולפי זה גם 5-6 מתפרשים כן כיחידה אחת. המהרש"א בחידושי אגדות כתב "ויותר נראה לפרש שמתפלל כן שבאמת ישמחו חברי על שלא נכשלתי, וכן אשמח בהם על שלא נכשלו". הרי לנו ב' אפשרויות פירוש לגבי חלק 3 ו-6 אם זה המשך של הבקשה הקודמת או בקשה נפרדת, וכן הביאו הפרישה והב"ח באו"ח סי' קי את ב' הפירושים.

אמנם לפירוש המהרש"א יש דוחק שכן כפי שכותב המהרש"א בעצמו בהמשך, חלק 4 "הוא פירוש שלא אכשל בדבר הלכה" וא"כ למה הפסיקו באמצע בתפילת וישמחו בי, אכן בכ"י מינכן יש כאן שינוי סדר בחלקי התפילה וסדרו; 2-4-5-3-6. לפי נוסח זה עולה יפה פירוש המהרש"א בלי שום דוחק ואדרבא לפי נוסח זה לא יתכן לפרש כפירש"י שהרי בקשת וישמחו בי אינו נאמר כלל בהמשך ל'שלא אכשל', וכפי שציין בדק"ס כן הוא גם בכלבו וגם בעל מנוה"מ מביא את התפילה בנוסח זה.

בכ"י פריס -וכן העתיק הרמב"ם בפיה"מ ובמשנה תורה- גם כן סידרו חלק 2-4 ברצף כמו בכ"י מינכן אולם בהמשך הנוסח שונה; וז"ל הרמב"ם (הלכות ברכות פ"י הכ"ג): הנכנס לבית המדרש אומר, יהי רצון מלפניך ה' אלקי (2) שלא אכשל בדבר הלכה. (4) שלא אומר על טמא טהור ועל טהור טמא, ועל מותר אסור ועל אסור מותר. (2)! ואל אכשל בדבר הלכה (3) וישמחו בי חבירי (5) ואל יכשלו חבירי בדבר הלכה. (6) ואשמח בהם. ע"כ.

במדור 'מקורות וציונים' ברמב"ם פרנקל ציינו "עי' ב"ח ופרישה ב' פירושים" אבל באמת כל עין רואה שנוסח זה אינו מתפרש רק כפי פירוש רש"י -ש'וישמחו בי' עולה על 'שלא אכשל'- שהרי הבקשה "ואל אכשל בדבר הלכה" כפולה היא, וע"כ שחוזרים עליה פעם נוספת כדי לבקש שלא ישמחו חביריו בכשלונו.

ג. ב'הגהות הגר"א' שנדפסו בגליון הגמ' מעיר שצריך להגיה בסדר התפילה ולהגר"א צ"ל; 1-4, 2-3-5-6. כנראה כוונת הגאון בהגהה זו להרויח את הקושי בכפילות חלק 1-2 וכפי שהעיר בעל הדק"ס כנ"ל. הגאון אמנם הגיה מדעתו הגדולה אכן בכ"י פירנצה הנוסח ממש כהגהת הגר"א. וגם לפי נוסח זה הדברים מטים כפי פירוש רש"י ודלא כפי' מהרש"א.

ד. בעל הדק"ס מציין לשו"ת חת"ס סי' רח. החת"ס תמה מאוד על תפילת ר' נחוניה בן הקנה שלא ישמחו חביריו בכשלונו ויתכבדו בקלונו "כי לא נמצאו כאלו בחבורת חז"ל, ועוד מ"ט לא חש על כשלון ההלכה עצמה" ועיי"ש בהמשך מה שפירש. כאמור לפי גירסת כ"י מינכן וכפי פי' מהרש"א מתיישבים קו' החת"ס. גם לנוסח כ"י פריס והרמב"ם, וכן לנוסח כ"י פירנצה והגהת הגר"א מתיישב עכ"פ קושיתו השניה "מ"ט לא חש על כשלון ההלכה עצמה".

ויש לציין שהרמב"ם בפיה"מ כתב מתחילה את התפילה בלא החלק "ואל אכשל בדבר הלכה, וישמחו בי חבירי" והוסיפה בזמן מאוחר יותר בגליון, כפי שציין הרב קאפח כל כתה"י של פיה"מ העתיקו ממהדו"ק של פיה"מ ועל כן לא נמצא בם חלק זה (וכ"ה גם בפיה"מ המתורגם שהוכנס לתוך חיבור המאירי). אם נאמר שלא מפני הטעות גרידא השמיטה הרמב"ם מתחילה הרי לנו נוסח נוסף המיישב את תמיהת החת"ס "כי לא נמצאו כאלו בחבורת חז"ל".

ולסיכום יש לנו 4 גירסאות בתפילה זו:

1. נוסח הדפוסים וכ"י אוקספורד, לפי נוסח זה ישנם ב' אפשרויות פירוש בתפילת 'וישמחו בי' ו'ואשמח בהם'.

2. נוסח כ"י מינכן שתומך בפי' המהרש"א.

3. נוסח הרמב"ם וכ"י פריס שמתפרש כפי' רש"י.

4. נוסח כ"י פירנצה והגר"א כנ"ל.