מראי מקומות/ברכות/כח/ב

מראי מקומות ברכות כח ב

ת"ר בכניסתו מהו אומר וכו'

בגמרא לא מבואר אם תפילה זו בנוסח זה נתקנה על ידי רבי נחוניא בן הקנה, ועיין ספר הפרדס (שער שמיני פרק חמישי) שכתב שלתחינה זו יש עיקר גדול, וגדול שבחכמים תקנה. ובספר ברכת אהרן (כאן) כתב שלפי המבואר בגמרא אין זה נוסח רנב"ה אלא תחינה זו נתקנה ע"י חכמי הש"ס. וציין לדברי החתם סופר (ח"א סימן רח) שהזכיר תחינה זו בשם תפילת רבי חנינא בן דוסא, ותמה על כך.

ולא אכשל בדבר הלכה וכו' ולא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא

בארץ החיים מביא מעשה שראו עיניו ב"הרב דקהל זלאטשוב, מנוחתו כבוד בארץ הקדושה תוב"ב", שבא לפניו נער אחד עם מעט דקין של עוף והשומן שבין הדקין היה קשה במקצת, והיה נראה שא"צ לפנים לשאול עליו (שבוודאי העוף כשר), והתחיל רבו לצדד בה צד איסור ואמר כמה צדדים, והוא (התלמיד) השיב לו על הכל שאין כאן שום צד ונידנוד איסור, ואחר ששהה הדברים שעה אחת בדברים שרצה לאסור ואין בהם ממש, שאל לרבו מה זה ועל מה זה, והשיב לו רבו מה לי לעשות, אין פי רוצה לומר על תרנגולת זו כשירה, וענה לו אם כן אפשר שהתרנגולת טריפה היא מצד אחר אבל לא מזאת השאלה, ושאל את הנער היש אתך התרנגולת, והשיב ישנה בבית האחר, ואמר לו להביא אותה, ומצאו בה מכה אשר נטרפה בה התרנגולת, ואחר כך אמר, עתה אני רואה איך שאדם צריך להתפלל תפילת ר' נחוניה בן הקנה שלא אומר על טמא טהור, אין פירושו שלא יטעה בדין שזה כבר נכלל בכלל שלא יארע תקלה על ידי, אלא שלא יוכל הפה לומר על טמא טהור אף שלא אראה כי אם דבר טהור לעיני, לא אומר עליו טהור, ולפי זה, מתחילה התפלל "שלא יארע תקלה על ידי" להורות שלא כדת, ואחר כך התפלל "ולא אומר על טמא טהור" שלא יארע על ידו הוראה שאינה נכונה בלא טעות שלו רק טעות השואל גם זה לא יארע על ידו רק הוא יכיר בין טוב לרע שלא יטה לבו ופיו לומר על רע טוב.

ולא שמת חלקי מיושבי קרנות

יש שהגיה 'מיושבי קרו"ת' [-קרקסאות ותיאטראות]. ראי"ה קוק זצ"ל בעולת ראיה, מובא בתחילת כרכי הבבלי בהוצאת הלכה ברורה.

והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא

הטעם שבא דוקא חזקיה מלך יהודה, ביאר רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל (חיזוק, שנת העשור, שער ראשון, פ"א עמוד ה) ע"פ מה שאמרו בסנהדרין (צד.) שחזקיה נעץ חרב בבית המדרש ואמר שכל מי שלא ילמד תורה ידקר בחרב, וריב"ז הוא היה הגבר אשר הקים עולה של תורה וכמבואר בגיטין (נו:) שאמר לאספסינוס קיסר, תן לי יבנה וחכמיה, וראה בתורה את הצלחתו ועתידו של ישראל, דוגמת חזקיה מלך יהודה - ואין אפוא פלא אם בשעת פטירתו היתה נפשו קשורה בנפשו של חזקיה מלך יהודה.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף