בית נתן/ברכות/לא/ב

בית נתן ברכות לא ב

		הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
		נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה	דף השיחה

בדבר זה מי לא ידעת דאשה קשת רוח אנכי (ומן תיבת א"ד עד לכף זכות ל"ג בכ"י עיין במוהרש"א בחא"ג שכ' דהאי איכא דאמרי כל זה בילקוט אינו וכן נראה מפירש"י בספר שמואל דלשון אחר הוא ודרשו כן משום דמלת לא כמיותר):

שתיתי א"ר אלעזר מכאן לחושדין אותו בדבר שאין בו שצריך להודיעו ויען עלי ויאמר לכי לשלום אר"א מכאן לחושד את חבירו בדבר שאין בו שצריך לפייסו ולא עוד אלא שצריך לברכו שנאמר ואלהי ישראל יתן את שאלתך אל תתן את אמתך לפני בת בליעל אר"א מכאן לשיכור שמתפלל כאלו עובד עכו"ם כתיב הכא לפני בת בליעל וכתיב התם יצאו אנשים בני בליעל מקרבך מה להלן עכו"ם אף כאן עכו"ם:

שתתן לי בן אחד ביניהם משל למלך בשר ודם שעשה סעודה גדולה וזימן כל אנשי עירו בא עני אחד ועמד על הפתח ולא השגיחו עליו אמר אדוני מלך מכל סעודה שעשית קשה בעיניך ליתן לי פת אחד ביניהם:

ואם לאו תראה אלך ואסתתר לפני אלקנה בעלי ויקנא בי וישקני במי סוטה ואין אתה עושה תורתך פלסתר דכתיב ונקתה ונזרעה זרע הניחא למאן דאמר אם היתה עקרה נפקדת שפיר אלא למאן דאמר אם היתה יולדת בצער יולדת בנחת אחד יולדת שנים קצרים יולדת ארוכים שחורים יולדת לבנים מאי אם ראה תראה ד"ת כלשון בני אדם (כך היא גי' כ"י וכל מה כתוב אצלינו מן דתניא ונקתה ונזרעה זרע מלמד שאם היתה עקרה נפקדת ד"ר ישמעאל א"ל ר"ע א"כ ילכו וכו' אלא מלמד וכו' עד אחד יולדת שנים לא גרסינן כלל בג' כ"י הנז' ובזה הונח לנו מה שהרגיש הגאון ר"י פיק עה"ג וז"ל סוטה פ"ד דף כ"ו ושם מוחלפת השיטה וע"ש בתוס' ובתוס' מנחות י"ז וצ"ע קצת עכ"ל

ובספר מעשה רב מהג' מו"ה בצלאל רנשבורג כתב בזה וז"ל בגמרא ונקתה ונזרעה זרע מלמד שאם היתה עקרה נפקדת דברי רבי ישמעאל נ"ב עיין סוטה דף כ"ו ע"א ושם הגירסא מהופכת דברי ר"ע אמר לי ר"י וכו' והיא נראה עקרית דבכריתות די"א ע"א מפורש דרבי ישמעאל סבירא ליה דברה תורה כלשון בני אדם ור"ע לא ס"ל הכי וכמ"ש שם בתוס' ישנים ד"ה ורבי ישמעאל וכו' יעוש"ה ודו"ק וגירסא דהכא צ"ע. שוב הסכמנו דלאו דוקא נאמר הכא דברה תורה כלשון ב"א כי אם הכונה דהכא באמת דברי אדם הן שדרכו בכפל הלשון והוא מאמר חנה שאמרה אם ראה תראה והוא נכון אמנם אחר העיון ז"א מלשון הירושלמי שזכרו התוספו' בכריתות שוב ראיתי במשנה למלך פ"ו מהלכות דעות הרגיש בקושייתי ועיין תוס' סוטה דכ"ד ע"ב ד"ה ורבי יונתן וכו' הביאו סוגיא דברכות כמו שהיא בסוטה ומהרש"א שם דכך הוא הנכון ומהמ"ל נעלמו כל דברי התוס' וגם דברי המוהרש"א דסוטה שם עכ"ל

והגאון אלפי מנשה כתב וז"ל שאם היתה עקרה נפקדת וכו' עיין סוטה שמהפך דברי רבי ישמעאל לר"ע ונראה להוכיח כגרסא דשם משום דמסיים א"כ מאי אם ראה תראה דברי תורה כלשון בני אדם ומאן אית ליה האי סברה רבי ישמעאל אבל ר"ע דורש על כל קוץ וכו' וכך מצינו שאמר ר"ע ישמעאל אחי בת ובת אני דורש עכ"ל הרב אלפי מנשה

והרב מעון הברכות בדף ס"ה רצה להוכיח דגי' דהכא עיקר ואין בדבריו ממש וכנראה שנעלמו ממנו דברי התוספות שם בסוטה שמביאים הגי' דסוגיין כמו שהוא שם בסוטה וכמ"ש המוהרש"א שם וכמה נכון גי' הכ"י דלא גרסינן זה כלל בכאן וממילא אין מקום לדבריו שהגירסת דכאן הוא עיקר אלא בודאי העיקר גירסא הוא דשם וכמו שכתבו הגאונים הנז'):

דברי תורה כלשון בני אדם וזכרתני ולא תשכח את אמתך א"ר אלעזר שלש אמהות הללו למה אמרה חנה:

זרע אנשים מאי ניהו זרע אנשים רב אמר גברא בגוברין וכו':

לא ארוך ולא גוץ לא אוכם ולא צחור לא חכם ולא טפש:

א"ר אלעזר מכאן ששמואל מורה הלכה בפני רבו היה שנא' וישחטו את הפר ויביאו הנער אל עלי אייתי תורא לקורבנא אמר להו שמואל שחטוהו אמרי ליה ליתי כהן ולישחוט אמר להו מי כתיב ושחט הכהן את בן הבקר ושחט את בן הבקר כתיב ואח"ך והקריבו בני אהרן את הדם מקבלה ואילך מצות כהונה לימד על השחיטה שהיא כשרה בזר שחטוה אמרוה קמי עלי אמר להו מימר שפיר קאמר מיהו הוה ליה מורה הלכה בפני רבו וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה איתיוה לקמי דעלי אתיא אימיה והא בכיא קמיה אמרה ליה אני האשה הנצבת עמכה בזה אמרה ליה אחיל ליה אמר לה שבקי להאי לימות ונבעי רחמי אנא ואת ויהבין לך אחרינא דעדיף מיניה אמרה ליה אל הנער הזה התפללתי (כמה נוסחא זו מרווחת וכל הקושיות