מגן גבורים - אלף המגן/אורח חיים/רב: הבדלים בין גרסאות בדף
(←א) |
(הייתי באמצע לעבוד על הדף - התנגשות מרגיזה, אך כנראה הצלחתי לשמר את המידע של שנינו) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
==א== | ==א== | ||
'''<big>{{עוגן|סעיף א|א}}</big>''' (א) '''בורא.''' ולא הבורא. [[כנסת הגדולה/{{כאן}}#|כנסת הגדולה]]. [[מגן אברהם/{{כאן}}#|מגן אברהם]]. | '''<big>{{עוגן|סעיף א|א}}</big>''' (א) '''בורא.''' ולא הבורא. [[כנסת הגדולה/{{כאן}}#|כנסת הגדולה]]. [[מגן אברהם/{{כאן}}#|מגן אברהם]]. | ||
| שורה 45: | שורה 44: | ||
==י== | ==י== | ||
'''<big>{{עוגן|סעיף ג|ג}}</big>''' (י) '''בפה"ע.''' כן הוא דעת התוס' והרשב"א חולק. ועיין ב[[אבן העוזר/{{כאן}}#|אבן העוזר]] ובשו"ת פנים מאירות {{ממ|[[פנים מאירות/א/סה|ח"א סי' ס"ה]]}} וב[[ביאור הגר"א/{{כאן}}#|ביאורי הגאון מוהרא"ו ז"ל]] | '''<big>{{עוגן|סעיף ג|ג}}</big>''' (י) '''בפה"ע.''' כן הוא דעת התוס' והרשב"א חולק. ועיין ב[[אבן העוזר/{{כאן}}#|אבן העוזר]] ובשו"ת פנים מאירות {{ממ|[[פנים מאירות/א/סה|ח"א סי' ס"ה]]}} וב[[ביאור הגר"א/{{כאן}}#|ביאורי הגאון מוהרא"ו ז"ל]] וב[[ליקוטי פרי חדש/{{כאן}}#|לקוטי פרי חדש]] וב[[מגן גבורים - שלטי הגבורים/{{כאן}}#|שלטי הגבורים]] מ"ש בזה והעיקר דאין לברך רק שהכל כמ"ש הפרי חדש וה[[ברכי יוסף/{{כאן}}#|בר"י]]: | ||
==יא== | ==יא== | ||
(יא) '''שהכל.''' עיין [[מגן אברהם/{{כאן}}#|מגן אברהם]] וב[[אבן העוזר/{{כאן}}#|אבן העוזר]] | (יא) '''שהכל.''' עיין [[מגן אברהם/{{כאן}}#ז|מגן אברהם]] וב[[אבן העוזר/{{כאן}}#גרעינין|אבן העוזר]] ובעטרת זקנים {{ממ|[[עטרת זקנים/{{כאן}}#ואם|להלן ס"ה]] ד"ה ואם מתקן}}. ומ"מ הדין ברור דמברך שהכל ובדיעבד אם בירך בורא פרי האדמה או בורא פרי העץ יצא. ועיין מגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/רו#א|סי' ר"ו ס"ק א']]}}. | ||
וגרעיני הקאפ"ע לאחר ששלקו אותם, כשאוכלן מברך בורא פרי האדמה. דין זה בשאלות יעב"ץ [[שאילת יעבץ/ב/קמב|סי' קמ"ב בח"ב]]: | וגרעיני הקאפ"ע לאחר ששלקו אותם, כשאוכלן מברך בורא פרי האדמה. דין זה בשאלות יעב"ץ [[שאילת יעבץ/ב/קמב|סי' קמ"ב בח"ב]]: | ||
| שורה 58: | שורה 57: | ||
(יג) '''שמן עיקר.''' אפילו השמן הוא מיעוט. [[ב"ח/{{כאן}}#|ב"ח]]. ועיין [[מגן גבורים - שלטי הגבורים/{{כאן}}#|שלטי הגבורים]] מה שכתבנו בזה. | (יג) '''שמן עיקר.''' אפילו השמן הוא מיעוט. [[ב"ח/{{כאן}}#|ב"ח]]. ועיין [[מגן גבורים - שלטי הגבורים/{{כאן}}#|שלטי הגבורים]] מה שכתבנו בזה. | ||
ועיין ב[[טור/{{כאן}}#|טור]] מה שכתב בשם הר"י דהוא הדין שלא לרפואה אם השמן הרבה מברך על השמן. והטור הסכים כן וה[[בית יוסף/{{כאן}}#|בית יוסף]] השמיט דעתו. | ועיין ב[[טור/{{כאן}}#|טור]] מה שכתב בשם הר"י דהוא הדין שלא לרפואה אם השמן הרבה מברך על השמן. והטור הסכים כן וה[[בית יוסף/{{כאן}}#|בית יוסף]] השמיט דעתו. וב[[ליקוטי פרי חדש/{{כאן}}#|לקוטי פרי חדש]] כתב שהוא מורה בפשיטות כר"י. אבל חלילה להורות כן נגד הבה"ג והרמב"ם והרשב"א. וע' ב[[ביאור הגר"א/{{כאן}}#|ביאורי הגאון מוהרא"ו ז"ל]]. | ||
ומיהו מ"ש לחוש לדעת הרמב"ם באכל שמן לבדו, יש לחוש לדבריו. וגם הב"ח יישב דברי הרמב"ם. ועיין בלחם משנה: | ומיהו מ"ש לחוש לדעת הרמב"ם באכל שמן לבדו, יש לחוש לדבריו. וגם הב"ח יישב דברי הרמב"ם. ועיין בלחם משנה: | ||
| שורה 75: | שורה 74: | ||
==יח== | ==יח== | ||
(יח) '''ועל הקפריסין.''' עיין [[ברכי יוסף/{{כאן}}#|בר"י]] מה שהאריך בזה. | (יח) '''ועל הקפריסין.''' עיין [[ברכי יוסף/{{כאן}}#|בר"י]] מה שהאריך בזה. וב[[ליקוטי פרי חדש/{{כאן}}#|לקוטי פרי חדש]] וב[[ביאור הגר"א/{{כאן}}#|ביאורי הגאון מוהרא"ו ז"ל]]. וב[[מגן גבורים - שלטי הגבורים/{{כאן}}#|שלטי הגבורים]] מה שכתבנו בזה. | ||
ולענין קליפת מראנצין, דעת ה[[ט"ז/{{כאן}}#|ט"ז]] לברך בורא פרי האדמה וכן עיקר, דלא כ[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מגן אברהם]], כמו שכתבנו ב[[מגן גבורים - שלטי הגבורים/{{כאן}}#|שלטי הגבורים]] וגם הפני יהושע {{ממ|}} השיג עליו. ודעת ה[[אליה רבה/אורח חיים/רג|אליה רבה]] בסי' ר"ג לברך שהכל, וכן הביא הבאר היטב הראשון בשם מ"כ שנוהגין כן בכל מדינות ישמעאל. ולדעתינו העיקר כמ"ש: | ולענין קליפת מראנצין, דעת ה[[ט"ז/{{כאן}}#|ט"ז]] לברך בורא פרי האדמה וכן עיקר, דלא כ[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מגן אברהם]], כמו שכתבנו ב[[מגן גבורים - שלטי הגבורים/{{כאן}}#|שלטי הגבורים]] וגם הפני יהושע {{ממ|}} השיג עליו. ודעת ה[[אליה רבה/אורח חיים/רג|אליה רבה]] בסי' ר"ג לברך שהכל, וכן הביא הבאר היטב הראשון בשם מ"כ שנוהגין כן בכל מדינות ישמעאל. ולדעתינו העיקר כמ"ש: | ||
| שורה 82: | שורה 81: | ||
'''<big>{{עוגן|סעיף ז|ז}}</big>''' (יט) '''שהכל.''' והמברך בורא פרי העץ לכתחלה אין קפידא. [[ט"ז/{{כאן}}#|ט"ז]] ועיין [[מגן גבורים - שלטי הגבורים/{{כאן}}#|שלטי הגבורים]]. והמדקדק במעשיו יברך על הפאווידלע וכיוצא בו שהוא מרוסק לגמרי בורא פרי האדמה ואם בירך בורא פרי העץ או שהכל יצא. [[ב"ח/{{כאן}}#|ב"ח]]. ועיין ב[[אליה רבה/{{כאן}}#|אליה רבה]] מ"ש בזה: | '''<big>{{עוגן|סעיף ז|ז}}</big>''' (יט) '''שהכל.''' והמברך בורא פרי העץ לכתחלה אין קפידא. [[ט"ז/{{כאן}}#|ט"ז]] ועיין [[מגן גבורים - שלטי הגבורים/{{כאן}}#|שלטי הגבורים]]. והמדקדק במעשיו יברך על הפאווידלע וכיוצא בו שהוא מרוסק לגמרי בורא פרי האדמה ואם בירך בורא פרי העץ או שהכל יצא. [[ב"ח/{{כאן}}#|ב"ח]]. ועיין ב[[אליה רבה/{{כאן}}#|אליה רבה]] מ"ש בזה: | ||
==כ== | |||
'''<big>{{עוגן|סעיף ח|ח}}</big>''' (כ) '''שהכל.''' ובפירות יבשים כגון תפוחים ואגסים וגודגדניות ו{{מונחון|פלוימן|שזיפים}} מברך בורא פרי העץ. [[ב"ח/{{כאן}}#|ב"ח]] ו[[ט"ז/{{כאן}}#|ט"ז]] דלא כ[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מגן אברהם]]. | |||
<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ועל {{מידע|קאווע|קפה}} ו{{מידע|טייא|תה}} מברך שהכל. שו"ת פרח מטה אהרן {{ממ|[[פרח מטה אהרן/א/מ|ח"א סי' מ']]}} ושבות יעקב {{ממ|[[שבות יעקב/ב/ה|ח"ב סי' ה']]}}. אבל בשו"ת פנים מאירות [[פנים מאירות/א/צה|סי' צ"ה בח"א]] כתב דמדינא יש לברך בורא פרי האדמה וגם ב[[פנים מאירות/ב/קצ|ח"ב סי' ק"ץ]] חיזק דבריו והשיב על השגות השבות יעקב. אבל גם הוא סיים שהוא נוהג לברך שהכל וגם על השאקלאדע מברך שהכל. דברי יוסף [[דברי יוסף/יד|סי' י"ד]]. | ||
ולענין ברכה אחרונה על הקאפ"ע יתבאר אי"ה לקמן [[מגן גבורים - אלף המגן/אורח חיים/רד#|סי' ר"ד]]: | |||
==כא== | |||
'''<big>{{עוגן|סעיף ט|ט}}</big>''' (כא) '''הנובלות.''' עיין [[בית יוסף/{{כאן}}#|בית יוסף]] מ"ש בשם רי"ו והשיג עליו. וב[[ב"ח/{{כאן}}#|ב"ח]] כאן והט"ז [[ט"ז/אורח חיים/רד#|סי' ר"ד]] ובשו"ת שער אפרים {{ממ|[[שער אפרים/כג|סימן כג]]}} יישבו דברי הרי"ו ורוח ד' דיבר בו וכ"כ ב[[ביאור הגר"א/{{כאן}}#|ביאורי הגאון מוהר"ו ז"ל]] וע[[מגן גבורים - שלטי הגבורים/{{כאן}}#|שלטי הגבורים]] מה שכתבנו בזה והעלינו דאם לא נגמר בישולם על האילן ומניחן בכומר ובמחצלאות ונתחממו ונגמרו מברך בורא פרי העץ כמו שכתב ה[[אליה רבה/{{כאן}}#|אליה רבה]] בשם הלחם משנה על המשניות {{ממ|}} ועיין בשו"ת פנים מאירות {{ממ|[[פנים מאירות/א/סה|חלק א' סימן ס"ה]]}} וב[[מגן גבורים - שלטי הגבורים/{{כאן}}#|שה"ג]] מה שכתבנו בזה: | |||
==כב== | |||
'''<big>{{עוגן|סעיף יא|יא}}</big>''' (כב) '''גם להרא"ש.''' דעל כולם אם אמר שהכל יצא ואם אכל הפרי ובירך בורא פרי העץ צ"ע אם יברך שנית על המרק שהכל ועל כן ישתה דבר אחר תחלה ויברך שהכל. [[מגן אברהם/{{כאן}}#|מגן אברהם]]. | |||
וציר של איגורקיס או קאמפסט שקורין זאהרקרויט מברך שהכל. [[ט"ז/{{כאן}}#י|ט"ז ס"ק י']]: | |||
==כג== | |||
(כג) '''אם משך.''' אחר ג' ימים הוה יין אף שלא משך. [[ט"ז/{{כאן}}#|ט"ז]] בשם רלב"ח {{ממ|}}. ועיין [[מגן גבורים - שלטי הגבורים/{{כאן}}#|שה"ג]] שכתבנו דגם ה[[בית יוסף/{{כאן}}#|בית יוסף]] מסכים לזה וה[[ברכי יוסף/{{כאן}}#|בר"י]] כתב שמדברי הכסף משנה [[כסף משנה/מאכלות אסורות/יז|פי"ז ממאכלות אסורות]] משמע דחולק על מהרלב"ח, וכפי הנראה כוונתו ל[[כסף משנה/מאכלות אסורות/יז#יא|הלכה י"א]] שם, ואין ראיה לפי מה שכתבנו ב[[מגן גבורים - שלטי הגבורים/{{כאן}}#|שלטי הגבורים]] דשם מיירי קודם שלשה ימים. ועיין בכנה"ג ביו"ד [[כנסת הגדולה/יורה דעה/קכג#|סי' קכ"ג]] שם: | |||
==כד== | |||
'''<big>{{עוגן|סעיף יב|יב}}</big>''' (כד) '''אין דרך לאכלם חיים.''' אף דבכוסס חטה ואורז וקמחא דחטי מברך בורא פרי האדמה אף שאין דרכם בכך, מיני זרעים חשיבי אבל הנהו לא חשיבי. [[שיורי ברכה/{{כאן}}#|שיורי ברכה]] בשם ר"י הראשון בפסקיו כת"י: | |||
==כה== | |||
'''<big>{{עוגן|סעיף יג|יג}}</big>''' (כה) '''אגוז גמור.''' ואתרוג המטוגן בדבש אף דבלא דבש אינו ראוי לאכילה מברך בורא פרי העץ כיון דהוה פרי למעשר. וכן שומשמין שמטגנין ראוי לברך בורא פרי האדמה דלא כטועין המברכין שהכל. שו"ת פנים מאירות {{ממ|[[פנים מאירות/א/סה#|ח"א סי' ס"ה]] בסופו}}: | |||
==כו== | |||
'''<big>{{עוגן|סעיף טו|טו}}</big>''' (כו) '''על הסוקאר.''' עיין [[בית יוסף/{{כאן}}#|בית יוסף]] וכסף משנה וב[[ט"ז/{{כאן}}#|ט"ז]] וב[[אליה רבה/{{כאן}}#|אליה רבה]] ובשו"ת רדב"ז {{ממ|[[שו"ת רדב"ז/א'תקלא|ח"ב בלשונות סי' קנ"ה]]}} וב[[מגן גבורים - שלטי הגבורים/{{כאן}}#|שלטי הגבורים]] מה שכתבנו בזה: | |||
==כז== | |||
'''<big>{{עוגן|סעיף טז|טז}}</big>''' (כז) '''אין מברך וכו'.''' וה"ה גלגין וציטווי. [[מגן אברהם/{{כאן}}#|מגן אברהם]] בשם ברכות מהר"ם {{ממ|}}. והטעם כיון דהוא יבש ואינו ראוי וברטיבא הוא דאיכא מחלוקת הרמב"ם והראב"ד. וב[[ביאור הגר"א/{{כאן}}#|ביאורי הגאון]] נדפס כאן דמברך בורא פרי העץ כדעת הראב"ד ודעימיה והוא ט"ס וצ"ל על סעיף י"ח דקאי על רטיבתא: | |||
==כח== | |||
'''<big>{{עוגן|סעיף יז|יז}}</big>''' (כח) '''מושקאט.''' הט"ז {{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#יד|ס"ק י"ד]]}} הקשה דלמה יברכו בורא פרי העץ דלא נטעו אדעתא דהכי. אבל התוס' {{ממ|}} כתבו דרגילין לאכלו ביובש ג"כ ע"ש ולכך מברכין בורא פרי העץ. | |||
ומי שיש לו שלשול ונותן מישקאט לתוך השכר כדי שיעצור מברך על השכר. [[אליה רבה/{{כאן}}#|אליה רבה]] דלא כ[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מגן אברהם]]: | |||
==כט== | |||
'''<big>{{עוגן|סעיף יח|יח}}</big>''' (כט) '''רטובים.''' בעץ שקורין לאקריץ מברך בורא פרי האדמה. [[עטרת זקנים/{{כאן}}#סעיף יח|עטרת זקנים]] בשם ספר חסידים סי' כ"ב{{הערה|לקריץ מוזכר בספר חסידים בענין אחר בסי' רנ"ג ולא נמצא בענין ברכתו ויל"ע אם אין כוונתו לס' אחר בסי' '''ר'''"ב.}}. וע' ב[[ליקוטי פרי חדש/{{כאן}}#|לקוטי פרי חדש]] וע' בריטב"א בעירובין [[ריטב"א/עירובין/כח/ב|דף כ"ח]]: | |||
==ל== | |||
(ל) '''ואם הוא מסופק.''' היינו אחר שלמד אבל מי שלא למד לא יאכל עד שילך אצל חכם וילמדו. [[מגן אברהם/{{כאן}}#|מ"א]] משמא דגמרא. ועיין בתלמידי רבנו יונה שכתבו דאף בברכת שהכל יצא מידי מעילה אפ"ה צריך ללמוד הברכה הראויה לכל דבר. וע"כ ראוי ונכון לכל הירא וחרד שיהיה שגור בפיו דינים אלו: | |||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־16:53, 7 בפברואר 2022
מגן גבורים - אלף המגן 
אורח חיים רב
א[עריכה]
א (א) בורא. ולא הבורא. כנסת הגדולה. מגן אברהם.
ואם הוא פרי שדרכו להתליע לא יברך עד שיפתח הפרי. ס"ח (סימן תתנב). ודוקא באגוז, אבל בשאר פירות שיוכל לאכול הקליפה החיצונה ולא יברך לבטלה, בשביל שיוכל לאכול הקליפה החיצונה, אז טוב יותר לברך כשהוא שלם. של"ה.
לא יברך על מאכל או משקה שהוא חם או קר ביותר משום חשש הפסק. של"ה וא"ר.
ומי שבירך על המאכל ולאחר שבירך נמאס בעיניו, יש לו לאכול קצת שלא יהיה הברכה לבטלה. ב"ח סימן ר"ו.
הרוצה לשתות מים ששופך קצת ממנו ישפוך תחלה ואח"כ יברך דתרווייהו איתנייהו משום הפסק ומשום ביזוי ברכה. א"ר.
ב[עריכה]
(ב) בפה"ג. ואף דמשקה אמעיט מפרי כדאמרו בחולין (דף קכ:) פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקה, מ"מ ילפינן מעלה שיקרא יין פרי. הרא"ש פרק כיצד מברכין סי' ג' בסופו בשם הרא"ם. ועיין בשיורי ברכה שהביא בשם התשב"ץ שכתב בשם רא"ם דאף דפרי לא איקרי, פרי הגפן מקרי. ע"ש. ויש לדין בזה לענין סיקר במחלוקת הרמב"ם והטור ודוק.
ואם בירך על היין בורא פרי העץ יצא. שיורי ברכה בשם אחרונים והרמ"ע באלפסי זוטא כת"י:
ג[עריכה]
(ג) בין מבושל. ובשו"ת פנים מאירות (ח"ג סי' כ"א) פקפק בזה דיש לחוש לדעת הגאונים לברך שהכל. וכבר כתבנו בשלטי הגבורים שלא ראה דברי התרומת הדשן (סי' כ"ט) דאין לחוש לדעה זו, דעיקר כהתוס' ודעימיה, משום דמפורש בירושלמי כן. וכ"כ בשיורי ברכה בשם הרמב"ן ורבינו ישעיה בספר המכריע סי' כ"ד:
ד[עריכה]
(ד) בשכר. דלאו דוקא שכר תאנים ה"ה שאר המשקין וכדומה, דלא כמ"ש המגן אברהם בשם הש"ך כמו שכתבנו בשלטי הגבורים שכן הוא בתשב"ץ שם להדיא וכן משמע מט"ז ולבוש:
ה[עריכה]
(ה) אם הרוב וכו'. כ"כ התשב"ץ (ח"א סי' פ"ו) והטעם משום דכאן לא אזלינן בתר הטעם רק בתר העיקר ופוטר את הטפל.
והגאון מוהרא"ו ז"ל פקפק דלא שייך עיקר פוטר הטפל רק אם אוכל אותם זה אחר זה ולא במעורב ע"ש. ובאמת שבטור שולחן ערוך סעיף ד' ובתלמידי הרר"י גבי שמן תוך אניגרין ובב"ח מבואר דאף במעורב אמרינן עיקר פוטר את הטפל וכן עיקר. ובזה מיושב קושיות הב"ח שם על הש"ע דהוא גופיה אשמעינן. וממילא לא קשו קושיות הרר"י על הרי"ף ודוק.
ומ"ש עוד הגאון ז"ל מהא דכל חמרא דלא דארי על תלת מיא וכו' התם דרך מזיגה כך הוא וכך יפה לו וז"ב:
ו[עריכה]
ב (ו) לכפול הלבן. עיין מגן אברהם שכתב דאפשר דפול הלבן בימינו נשתנה. ועיין בכנסת הגדולה ביו"ד סי' מ"ד בהגהות ב"י אות כ"ט ובש"ך וט"ז שם ולפי שאין נ"מ לדידן קצרנו:
ז[עריכה]
(ז) לעולם מברך בורא פרי האדמה. ובאבן העוזר כתב שאין לאכלו אלא בתוך הסעודה כמבואר סי' ר"ח סעיף ד' ואם אוכל פחות מכשיעור שאינו צריך ברכה אחרונה אינו צריך לאכול תוך הסעודה כמ"ש הט"ז סי' ר"ח ס"ק ה':
ח[עריכה]
(ח) (והוא) [ובלבד] שלא יהיה מר. דבריו תמוהין כמ"ש הגאון מוהרא"ו דמשיוציאו ודאי מרים הם. אמנם בגוף הדין הדין אמת כדמשמע מרי"ף ורמב"ם שהשמיטו הנך חלוקים ועיין מגן אברהם:
ט[עריכה]
(ט) ויש אומרים וכו'. והעיקר דאין לברך רק בורא פרי האדמה. כמו שכתב המגן אברהם.
ובכל האילנות אם מתקן ע"י האור מברך שהכל. לחם חמודות ומגן אברהם:
י[עריכה]
ג (י) בפה"ע. כן הוא דעת התוס' והרשב"א חולק. ועיין באבן העוזר ובשו"ת פנים מאירות (ח"א סי' ס"ה) ובביאורי הגאון מוהרא"ו ז"ל ובלקוטי פרי חדש ובשלטי הגבורים מ"ש בזה והעיקר דאין לברך רק שהכל כמ"ש הפרי חדש והבר"י:
יא[עריכה]
(יא) שהכל. עיין מגן אברהם ובאבן העוזר ובעטרת זקנים (להלן ס"ה ד"ה ואם מתקן). ומ"מ הדין ברור דמברך שהכל ובדיעבד אם בירך בורא פרי האדמה או בורא פרי העץ יצא. ועיין מגן אברהם (סי' ר"ו ס"ק א').
וגרעיני הקאפ"ע לאחר ששלקו אותם, כשאוכלן מברך בורא פרי האדמה. דין זה בשאלות יעב"ץ סי' קמ"ב בח"ב:
יב[עריכה]
ד (יב) דפת עיקר. ואם שותה עם שאר משקין לרפואה כגון עם שכר או יין שרף או שמתכוין לרפואה ואוכל מעט פת שלא יזיקנו בגרונו, מברך על השמן בורא פרי העץ. מגן אברהם. אבל בט"ז ואליה רבה לא כתבו כן:
יג[עריכה]
(יג) שמן עיקר. אפילו השמן הוא מיעוט. ב"ח. ועיין שלטי הגבורים מה שכתבנו בזה.
ועיין בטור מה שכתב בשם הר"י דהוא הדין שלא לרפואה אם השמן הרבה מברך על השמן. והטור הסכים כן והבית יוסף השמיט דעתו. ובלקוטי פרי חדש כתב שהוא מורה בפשיטות כר"י. אבל חלילה להורות כן נגד הבה"ג והרמב"ם והרשב"א. וע' בביאורי הגאון מוהרא"ו ז"ל.
ומיהו מ"ש לחוש לדעת הרמב"ם באכל שמן לבדו, יש לחוש לדבריו. וגם הב"ח יישב דברי הרמב"ם. ועיין בלחם משנה:
יד[עריכה]
(יד) שהכל. המגן אברהם כתב דמהראוי לברך בורא פרי האדמה. אבל העיקר כשולחן ערוך כמו שכתב האליה רבה:
טו[עריכה]
ה (טו) שקדים וכו'. עיין באליה רבה שהאריך הרבה ולבסוף העלה דאינו מברך רק בורא פרי האדמה. ועיין בביאורי הגאון מוהרא"ו ז"ל:
טז[עריכה]
(טז) ואם מתקן וכו'. עיין בביאורי הגאון ז"ל וצ"ע:
יז[עריכה]
ו (יז) צלף. עיין בבר"י בשם הרב מוהר"י פראגי ז"ל בתשובה סימן פ"ה שבזמנינו נשתנה ענין הפרי של צלף ומהראוי לברך על הקפריסין בורא פרי העץ ועל העלין והתמרות שהכל ע"ש. ולפי שאנו לא ראינו הפרי ולא נודע לנו שרשו ע"כ קצרנו:
יח[עריכה]
(יח) ועל הקפריסין. עיין בר"י מה שהאריך בזה. ובלקוטי פרי חדש ובביאורי הגאון מוהרא"ו ז"ל. ובשלטי הגבורים מה שכתבנו בזה.
ולענין קליפת מראנצין, דעת הט"ז לברך בורא פרי האדמה וכן עיקר, דלא כמגן אברהם, כמו שכתבנו בשלטי הגבורים וגם הפני יהושע השיג עליו. ודעת האליה רבה בסי' ר"ג לברך שהכל, וכן הביא הבאר היטב הראשון בשם מ"כ שנוהגין כן בכל מדינות ישמעאל. ולדעתינו העיקר כמ"ש:
יט[עריכה]
ז (יט) שהכל. והמברך בורא פרי העץ לכתחלה אין קפידא. ט"ז ועיין שלטי הגבורים. והמדקדק במעשיו יברך על הפאווידלע וכיוצא בו שהוא מרוסק לגמרי בורא פרי האדמה ואם בירך בורא פרי העץ או שהכל יצא. ב"ח. ועיין באליה רבה מ"ש בזה:
כ[עריכה]
ח (כ) שהכל. ובפירות יבשים כגון תפוחים ואגסים וגודגדניות ופלוימן מברך בורא פרי העץ. ב"ח וט"ז דלא כמגן אברהם.
ועל קאווע[1] וטייא[2] מברך שהכל. שו"ת פרח מטה אהרן (ח"א סי' מ') ושבות יעקב (ח"ב סי' ה'). אבל בשו"ת פנים מאירות סי' צ"ה בח"א כתב דמדינא יש לברך בורא פרי האדמה וגם בח"ב סי' ק"ץ חיזק דבריו והשיב על השגות השבות יעקב. אבל גם הוא סיים שהוא נוהג לברך שהכל וגם על השאקלאדע מברך שהכל. דברי יוסף סי' י"ד.
ולענין ברכה אחרונה על הקאפ"ע יתבאר אי"ה לקמן סי' ר"ד:
כא[עריכה]
ט (כא) הנובלות. עיין בית יוסף מ"ש בשם רי"ו והשיג עליו. ובב"ח כאן והט"ז סי' ר"ד ובשו"ת שער אפרים (סימן כג) יישבו דברי הרי"ו ורוח ד' דיבר בו וכ"כ בביאורי הגאון מוהר"ו ז"ל ועשלטי הגבורים מה שכתבנו בזה והעלינו דאם לא נגמר בישולם על האילן ומניחן בכומר ובמחצלאות ונתחממו ונגמרו מברך בורא פרי העץ כמו שכתב האליה רבה בשם הלחם משנה על המשניות ועיין בשו"ת פנים מאירות (חלק א' סימן ס"ה) ובשה"ג מה שכתבנו בזה:
כב[עריכה]
יא (כב) גם להרא"ש. דעל כולם אם אמר שהכל יצא ואם אכל הפרי ובירך בורא פרי העץ צ"ע אם יברך שנית על המרק שהכל ועל כן ישתה דבר אחר תחלה ויברך שהכל. מגן אברהם.
וציר של איגורקיס או קאמפסט שקורין זאהרקרויט מברך שהכל. ט"ז ס"ק י':
כג[עריכה]
(כג) אם משך. אחר ג' ימים הוה יין אף שלא משך. ט"ז בשם רלב"ח . ועיין שה"ג שכתבנו דגם הבית יוסף מסכים לזה והבר"י כתב שמדברי הכסף משנה פי"ז ממאכלות אסורות משמע דחולק על מהרלב"ח, וכפי הנראה כוונתו להלכה י"א שם, ואין ראיה לפי מה שכתבנו בשלטי הגבורים דשם מיירי קודם שלשה ימים. ועיין בכנה"ג ביו"ד סי' קכ"ג שם:
כד[עריכה]
יב (כד) אין דרך לאכלם חיים. אף דבכוסס חטה ואורז וקמחא דחטי מברך בורא פרי האדמה אף שאין דרכם בכך, מיני זרעים חשיבי אבל הנהו לא חשיבי. שיורי ברכה בשם ר"י הראשון בפסקיו כת"י:
כה[עריכה]
יג (כה) אגוז גמור. ואתרוג המטוגן בדבש אף דבלא דבש אינו ראוי לאכילה מברך בורא פרי העץ כיון דהוה פרי למעשר. וכן שומשמין שמטגנין ראוי לברך בורא פרי האדמה דלא כטועין המברכין שהכל. שו"ת פנים מאירות (ח"א סי' ס"ה בסופו):
כו[עריכה]
טו (כו) על הסוקאר. עיין בית יוסף וכסף משנה ובט"ז ובאליה רבה ובשו"ת רדב"ז (ח"ב בלשונות סי' קנ"ה) ובשלטי הגבורים מה שכתבנו בזה:
כז[עריכה]
טז (כז) אין מברך וכו'. וה"ה גלגין וציטווי. מגן אברהם בשם ברכות מהר"ם . והטעם כיון דהוא יבש ואינו ראוי וברטיבא הוא דאיכא מחלוקת הרמב"ם והראב"ד. ובביאורי הגאון נדפס כאן דמברך בורא פרי העץ כדעת הראב"ד ודעימיה והוא ט"ס וצ"ל על סעיף י"ח דקאי על רטיבתא:
כח[עריכה]
יז (כח) מושקאט. הט"ז (ס"ק י"ד) הקשה דלמה יברכו בורא פרי העץ דלא נטעו אדעתא דהכי. אבל התוס' כתבו דרגילין לאכלו ביובש ג"כ ע"ש ולכך מברכין בורא פרי העץ.
ומי שיש לו שלשול ונותן מישקאט לתוך השכר כדי שיעצור מברך על השכר. אליה רבה דלא כמגן אברהם:
כט[עריכה]
יח (כט) רטובים. בעץ שקורין לאקריץ מברך בורא פרי האדמה. עטרת זקנים בשם ספר חסידים סי' כ"ב[3]. וע' בלקוטי פרי חדש וע' בריטב"א בעירובין דף כ"ח:
ל[עריכה]
(ל) ואם הוא מסופק. היינו אחר שלמד אבל מי שלא למד לא יאכל עד שילך אצל חכם וילמדו. מ"א משמא דגמרא. ועיין בתלמידי רבנו יונה שכתבו דאף בברכת שהכל יצא מידי מעילה אפ"ה צריך ללמוד הברכה הראויה לכל דבר. וע"כ ראוי ונכון לכל הירא וחרד שיהיה שגור בפיו דינים אלו: