ערך/מגיפה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(קישורים פנימיים לערכים נוספים)
 
(16 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
<small>(יש להבדיל בין ערך זה העוסק בענייני "דבר" באופן כללי. לבין "מכת דבר" שהיתה במצרים, אשר מקומה באריכות ב[[ערך/עשרת המכות]])</small>
{{ניווט כללי עליון}}
{{ממ|יש להבדיל בין ערך זה העוסק בענייני "דבר" באופן כללי. לבין "מכת דבר" שהיתה במצרים, אשר מקומה באריכות ב[[ערך/עשרת המכות]]}}


==על מה באה==
"דבר בא לעולם, על [[ערך/ארבע מיתות בית דין|מיתות האמורות בתורה]] שלא נמסרו ל[[ערך/בית דין|בית דין]], ועל [[ערך/פירות שביעית|פירות שביעית]]". {{ממ|[[משנה/אבות/ה#ט|אבות פ"ה מ"ח]]}}


<big>דבר בא לעולם, על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין, ועל פירות שביעית.</big> <small>(אבות פ"ה מ"ח).</small>
"בארבעה פרקים הדבר מתרבה. ברביעית, ובשביעית, ובמוצאי שביעית, ובמוצאי ה[[ערך/חג הסוכות|חג]] שבכל שנה ושנה. ברביעית - מפני [[ערך/מעשר עני|מעשר עני]] שבשלישית. בשביעית - מפני [[ערך/מעשר עני|מעשר עני]] שבששית. ובמוצאי שביעית - מפני [[ערך/פירות שביעית|פירות שביעית]]. ובמוצאי ה[[ערך/חג הסוכות|חג]] שבכל שנה ושנה - מפני גזל [[ערך/מתנות עניים|מתנות עניים]]. {{ממ|[[משנה/אבות/ה#ט|שם מ"ט]]}}


"'הוקם על', כנגד [[ערך/מאה ברכות|מאה ברכות]]. שבכל יום היו מתים מישראל מאה אנשים, בא [[ערך/דוד המלך|דוד]] ותקן להם מאה ברכות, כיון שתקנם נתעצרה המגפה". {{ממ|[[במדבר רבה/יח/כא|במדב"ר יח כא]]}}


<big>בארבעה פרקים הדבר מתרבה. ברביעית, ובשביעית, ובמוצאי שביעית, ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה.
"א"ר לוי כל מקום שנאמר בו יד ה', מכת דבר היא. ובנין אב שבכלם 'הנה יד ה' הויה'". {{ממ|[[רות רבה/ב/יט|רות רבה ב יט]]}}.


'''ברביעית,''' מפני מעשר עני שבשלישית.
==לענין הלכות תענית==
מתני'. וכן עיר שיש בה דבר או מפולת, אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. רבי עקיבא אומר מתריעות ולא מתענות. איזהו דבר עיר המוציאה חמש מאות רגלי ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דבר, פחות מכאן אין זה דבר. {{ממ|תענית י"ט א'}}


'''בשביעית,''' מפני מעשר עני שבששית.
גמ'. תנו רבנן עיר המוציאה חמש מאות ואלף רגלי, כגון כפר עכו, ויצאו הימנה תשעה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דבר. ביום אחד או בארבעה ימים אין זה דבר. ועיר המוציאה חמש מאות רגלי, כגון כפר עמיקו, ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דבר. ביום אחד או בארבעה ימים אין זה דבר. דרוקרת עיר המוציאה חמש מאות רגלי הוה, ויצאו ממנה שלשה מתים ביום אחד, גזר רב נחמן בר רב חסדא תעניתא. אמר רב נחמן בר יצחק כמאן כרבי מאיר, דאמר ריחק נגיחותיו חייב, קירב נגיחותיו לא כל שכן. {{ממ|שם כ"א}}


'''ובמוצאי שביעית,''' מפני פירות שביעית.
== מגיפה סמוך לימות המשיח==
במדרש {{ממ|[[שיר השירים רבה/ב/ד|שיה"ש רבה ב ד]]}} מובאים דבריו של רבי חייא בר אבא, לפיהם סמוך ל[[ערך/ימות המשיח|ימות המשיח]] דבר גדול בא לעולם והרשעים כלים{{הערה|ז"ל המדרש: ד"א, "ענה דודי ואמר לי" - ענה על ידי [[ערך/אליהו הנביא|אליהו]], ואמר לי על ידי [[ערך/משיח|מלך המשיח]] כו'. "וקול התור נשמע בארצנו" - איזה זה, זה קולו של [[ערך/משיח|מלך המשיח]] המכריז ואומר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר. "התאנה חנטה פגיה" - א"ר חייא בר אבא, סמוך ל[[ערך/ימות המשיח|ימות המשיח]] דבר גדול בא לעולם, והרשעים כלים. "והגפנים סמדר נתנו ריח" - אלו הנשארים, ועליהם נאמר והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם.}}. {{ממ|שה"ש רבה ב' ד'}}


'''ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה,''' מפני גזל מתנות עניים.</big> <small>(שם מ"ט).</small>
== הנהגות בשעות המגיפה ==
'''מתוך האיגרת {{ממ|קמ"ו}} שכתב הגרע"א ז"ל, על מגיפת הכולירה שהיתה בזמנו:'''


''"הזהרתי פעמים הרבה, באזהרה אחר אזהרה, שיהי' הנהגתם באכילה ושתיה כפי אשר סדרו ואשר שפטו הרופאים להזהר מזה, וירחקו כמטחוי קשת כאילו הם מאכלות אסורות. ולא יעברו על דבריהם אף כמלוא נימא".


==רש"==
"והעובר על ציווי הרופאים בסדר ההנהגה חוטא לד' במאוד, כי גדול סכנתא מאיסורא. ובפרט במקום סכנה לו ולאחרים, שגורם ח"ו התפשטות החולי בעיר. וגדול עוונו מנשוא".''
דבר בא לעולם, על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין. שאין בית דין דנין אותם בזמן שמתחייב אחת מארבע מיתות כדאמרינן אף על פי שארבע מיתות בטלו דין ארבע מיתות לא בטלו וכו'.


ועל פירות שביעית. העושה בהן סחורה אפי' לפני הביעור והעושה מהן אוצר לאחר זמן הביעור. נ"א שלא הפקירום משעת הביעור ואילך.
== רופאים בשעת המגיפה ==
ראשית חכמה {{ממ|[[ראשית חכמה/שער האהבה/ו|שער האהבה פ"ו]]}} כתב ובפרט בחולי מכת המגפה אשר היא שלוחה מאתו יתברך בעונותינו מזמן לזמן אשר ימות נער וזקן וטף ונשים בלי סיבה, ובחולי זה נתבלבלה דעת הרופאים שאין בהם מי שידע מטוב ועד רע. שמצינו שיאמר הרופא בענין חולי שהחולי טוב, ולא יעבור עליו שעה או שתי שעות עד שימות.  


בארבעה פרקים הדבר מתרבה. בשנה רביעית של שמטה. ובשביעית. ובשנה שמינית. ובמוצאי החג, היינו סוכות. שבכל שנה ושנה.


ברביעית, מפני מעשר עני שלא נתנה בג'. ובששית ימי נהוג מעשר עני לכך נפרעין מהן לאחריהן: ובמוצאי שביעית מפני פירות שביעית. שלא נהגו בהן הפקר: ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה מפני גזל מתנות עניים. שהוא זמן אסיפה וצריך ליתן מתנותיהם לעניים כגון לקט שכחה ופאה: נפרעין מהם. מיד לאחר אסיפה זו וזהו במוצאי החג:
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה אחרונה מ־08:46, 11 במאי 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png מגיפה

(יש להבדיל בין ערך זה העוסק בענייני "דבר" באופן כללי. לבין "מכת דבר" שהיתה במצרים, אשר מקומה באריכות בערך/עשרת המכות)

על מה באה[עריכה]

"דבר בא לעולם, על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין, ועל פירות שביעית". (אבות פ"ה מ"ח)

"בארבעה פרקים הדבר מתרבה. ברביעית, ובשביעית, ובמוצאי שביעית, ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה. ברביעית - מפני מעשר עני שבשלישית. בשביעית - מפני מעשר עני שבששית. ובמוצאי שביעית - מפני פירות שביעית. ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה - מפני גזל מתנות עניים. (שם מ"ט)

"'הוקם על', כנגד מאה ברכות. שבכל יום היו מתים מישראל מאה אנשים, בא דוד ותקן להם מאה ברכות, כיון שתקנם נתעצרה המגפה". (במדב"ר יח כא)

"א"ר לוי כל מקום שנאמר בו יד ה', מכת דבר היא. ובנין אב שבכלם 'הנה יד ה' הויה'". (רות רבה ב יט).

לענין הלכות תענית[עריכה]

מתני'. וכן עיר שיש בה דבר או מפולת, אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. רבי עקיבא אומר מתריעות ולא מתענות. איזהו דבר עיר המוציאה חמש מאות רגלי ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דבר, פחות מכאן אין זה דבר. (תענית י"ט א')

גמ'. תנו רבנן עיר המוציאה חמש מאות ואלף רגלי, כגון כפר עכו, ויצאו הימנה תשעה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דבר. ביום אחד או בארבעה ימים אין זה דבר. ועיר המוציאה חמש מאות רגלי, כגון כפר עמיקו, ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דבר. ביום אחד או בארבעה ימים אין זה דבר. דרוקרת עיר המוציאה חמש מאות רגלי הוה, ויצאו ממנה שלשה מתים ביום אחד, גזר רב נחמן בר רב חסדא תעניתא. אמר רב נחמן בר יצחק כמאן כרבי מאיר, דאמר ריחק נגיחותיו חייב, קירב נגיחותיו לא כל שכן. (שם כ"א)

מגיפה סמוך לימות המשיח[עריכה]

במדרש (שיה"ש רבה ב ד) מובאים דבריו של רבי חייא בר אבא, לפיהם סמוך לימות המשיח דבר גדול בא לעולם והרשעים כלים[1]. (שה"ש רבה ב' ד')

הנהגות בשעות המגיפה[עריכה]

מתוך האיגרת (קמ"ו) שכתב הגרע"א ז"ל, על מגיפת הכולירה שהיתה בזמנו:

"הזהרתי פעמים הרבה, באזהרה אחר אזהרה, שיהי' הנהגתם באכילה ושתיה כפי אשר סדרו ואשר שפטו הרופאים להזהר מזה, וירחקו כמטחוי קשת כאילו הם מאכלות אסורות. ולא יעברו על דבריהם אף כמלוא נימא".

"והעובר על ציווי הרופאים בסדר ההנהגה חוטא לד' במאוד, כי גדול סכנתא מאיסורא. ובפרט במקום סכנה לו ולאחרים, שגורם ח"ו התפשטות החולי בעיר. וגדול עוונו מנשוא".

רופאים בשעת המגיפה[עריכה]

ראשית חכמה (שער האהבה פ"ו) כתב ובפרט בחולי מכת המגפה אשר היא שלוחה מאתו יתברך בעונותינו מזמן לזמן אשר ימות נער וזקן וטף ונשים בלי סיבה, ובחולי זה נתבלבלה דעת הרופאים שאין בהם מי שידע מטוב ועד רע. שמצינו שיאמר הרופא בענין חולי שהחולי טוב, ולא יעבור עליו שעה או שתי שעות עד שימות.




שולי הגליון


  1. ז"ל המדרש: ד"א, "ענה דודי ואמר לי" - ענה על ידי אליהו, ואמר לי על ידי מלך המשיח כו'. "וקול התור נשמע בארצנו" - איזה זה, זה קולו של מלך המשיח המכריז ואומר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר. "התאנה חנטה פגיה" - א"ר חייא בר אבא, סמוך לימות המשיח דבר גדול בא לעולם, והרשעים כלים. "והגפנים סמדר נתנו ריח" - אלו הנשארים, ועליהם נאמר והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם.
מעבר לתחילת הדף