ערך/מגיפה

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png מגיפה

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

(יש להבדיל בין ערך זה העוסק בענייני "דבר" באופן כללי. לבין "מכת דבר" שהיתה במצרים, אשר מקומה באריכות בערך/עשרת המכות)

על מה באה[edit]

"דבר בא לעולם, על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין, ועל פירות שביעית". (אבות פ"ה מ"ח)

"בד' פרקים הדבר מתרבה. ברביעית, ובשביעית, ובמוצאי שביעית, ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה. ברביעית - מפני מעשר עני שבשלישית. בשביעית - מפני מעשר עני שבששית. ובמוצאי שביעית - מפני פירות שביעית. ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה - מפני גזל מתנות עניים. (שם מ"ט)

"'הוקם על', כנגד מאה ברכות. שבכל יום היו מתים מישראל מאה אנשים, בא דוד ותקן להם מאה ברכות, כיון שתקנם נתעצרה המגפה". (במדב"ר יח כא)

"א"ר לוי כל מקום שנאמר בו יד ה', מכת דבר היא. ובנין אב שבכלם 'הנה יד ה' הויה'". (רות רבה ב יט).

לענין הלכות תענית[edit]

מתני'. וכן עיר שיש בה דבר או מפולת, אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. רבי עקיבא אומר מתריעות ולא מתענות. איזהו דבר עיר המוציאה חמש מאות רגלי ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דבר, פחות מכאן אין זה דבר. (תענית י"ט א')

גמ'. תנו רבנן עיר המוציאה חמש מאות ואלף רגלי, כגון כפר עכו, ויצאו הימנה תשעה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דבר. ביום אחד או בארבעה ימים אין זה דבר. ועיר המוציאה חמש מאות רגלי, כגון כפר עמיקו, ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דבר. ביום אחד או בארבעה ימים אין זה דבר. דרוקרת עיר המוציאה חמש מאות רגלי הוה, ויצאו ממנה שלשה מתים ביום אחד, גזר רב נחמן בר רב חסדא תעניתא. אמר רב נחמן בר יצחק כמאן כרבי מאיר, דאמר ריחק נגיחותיו חייב, קירב נגיחותיו לא כל שכן. (שם כ"א)

מגיפה סמוך לימות המשיח[edit]

במדרש (שיה"ש רבה ב ד) מובאת דעת רבי חייא בר אבא, לפיה סמוך לימות המשיח דבר גדול בא לעולם והרשעים כלים[1]. (שה"ש רבה ב' ד')

הנהגות בשעות המגיפה[edit]

מתוך האיגרת (קמ"ו) שכתב הגרע"א ז"ל, על מגיפת הכולירה שהיתה בזמנו:

"הזהרתי פעמים הרבה, באזהרה אחר אזהרה, שיהי' הנהגתם באכילה ושתיה כפי אשר סדרו ואשר שפטו הרופאים להזהר מזה, וירחקו כמטחוי קשת כאילו הם מאכלות אסורות. ולא יעברו על דבריהם אף כמלוא נימא".

"והעובר על ציווי הרופאים בסדר ההנהגה חוטא לד' במאוד, כי גדול סכנתא מאיסורא. ובפרט במקום סכנה לו ולאחרים, שגורם ח"ו התפשטות החולי בעיר. וגדול עוונו מנשוא".

רופאים בשעת המגיפה[edit]

ראשית חכמה (שער האהבה פ"ו) כתב ובפרט בחולי מכת המגפה אשר היא שלוחה מאתו יתברך בעונותינו מזמן לזמן אשר ימות נער וזקן וטף ונשים בלי סיבה, ובחולי זה נתבלבלה דעת הרופאים שאין בהם מי שידע מטוב ועד רע. שמצינו שיאמר הרופא בענין חולי שהחולי טוב, ולא יעבור עליו שעה או שתי שעות עד שימות.




שולי הגליון


  1. ז"ל המדרש: ד"א, "ענה דודי ואמר לי" - ענה על ידי אליהו, ואמר לי על ידי מלך המשיח כו'. "וקול התור נשמע בארצנו" - איזה זה, זה קולו של מלך המשיח המכריז ואומר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר. "התאנה חנטה פגיה" - א"ר חייא בר אבא, סמוך לימות המשיח דבר גדול בא לעולם, והרשעים כלים. "והגפנים סמדר נתנו ריח" - אלו הנשארים, ועליהם נאמר והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם

מעבר לתחילת הדף