ערך/בית דין

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי בית דין

זמן קביעות בית דין

אם רק בשני וחמישי

בגמרא בבבא קמא (פב.) מבואר שבכלל עשרה תקנות שתיקן עזרא, תיקן שיהיו דנין בשני ובחמישי.

בטעם הדבר עי' בית יוסף (חו"מ סימן א).

ר"י אלברצלוני כתב שעל אף תקנת עזרא, לפי צורך השעה יש לקבוע בכל מקום את זמן קביעות הבית דין.

וכתב הטור (חו"מ סימן ה) שבזמן הזה קביעות בית דין שווה בכל הימים.

בשבת ויום טוב

במשנה בביצה (לו:) מבואר שאין דנים בשבת ויום טוב משום שבות. ובגמרא (לז.) מבואר שטעם הגזירה שמא יכתוב.

אמנם אם עבר ודן בשוגג או במזיד דינו דין. כן פסקו הרי"ף (ביצה כ:) והרא"ש (ביצה פ"ה ס"ב) בשם הירושלמי. ובקרבן נתנאל (אות פ) כתב דלא מצאו בירושלמי אך הוא בתוספתא (פ"ד ה"ג).

בערב שבת ויום טוב

אין דנים בערב שבת מפני שטרודים להכין צרכי שבת. ירושלמי ביצה (פ"ה ה"ב) וסנהדרין (פ"ד ה"ו), מובא ברי"ף (סנהדרין יג.) וברא"ש (שם פ"ד ס"ט).

וכתב הסמ"ג (עשין צח) בביאור דברי הירושלמי שם, שמדין תורה דנים ומדברי סופרים הוא שאין דנים.

בטעם הדבר שאין דנים בערב שבת ויו"ט נחלקו האחרונים, דעת העיר שושן (חו"מ סימן ה' ס"ב) שמאחר שהעם טרודים אין להעמידם בדין. ודעת הסמ"ע (שם סק"ג) שהדיינים טרודים וצריכים להיות מתונים בדין.

והנפקא מינה במחלוקת זו:
א. במקום שנתפייס הבעל דין, שלדעת העיר שושן כיון שרוצה לעמוד בדין אפשר לדונו, אך לדעת הסמ"ע הרי סוף סוף הדיינים טרודים ואינם יכולים לדון.
ב. הרמ"א (שם ס"ב) כתב שכיום מקילים לדון בערב שבת משום ביטול תורה של מלמדים, אך דווקא לענין ממון לפי שהפקר בית דין הפקר. ודין זה יתבאר רק לטעמו של הסמ"ע שכיון שיש לחוש שמא יטעו הדיינים בדין כיון שאין דעתם מיושבת, לפיכך צריכים לטעם של 'הפקר בית דין הפקר' כדי להתיר להם לדון בערב שבת אף שיתכן שתצא טעות מתחת ידם.

מעבר לתחילת הדף