ערך/תוספת שביעית: הבדלים בין גרסאות בדף
(עשר נטיעות) |
(עשר נטיעות) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
הובא בגמרא{{הערה|סוכה ל"ד א' (ושם ליתא לתיבות '''משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן'''), סוכה מ"ד א', תענית ג' א', מו"ק ג' ב', זבחים ק"י ב'.}} בכמה מקומות: "אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן, [[ערך/תוספת שביעית|עשר נטיעות]] [[ערך/ערבה|ערבה]] ו[[ערך/ניסוך המים|ניסוך המים]], הלכה למשה מסיני". כלומר, שלשה הלכות הללו (עשר נטיעות, ערבה, ניסוך המים) אינם דינים דרבנן אלא דינים דאורייתא. ואעפ"כ אין להם מקור מפסוקים מפורשים בתורה, אלא נלמדו מהלכה למשה מסיני. | הובא בגמרא{{הערה|סוכה ל"ד א' (ושם ליתא לתיבות '''משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן'''), סוכה מ"ד א', תענית ג' א', מו"ק ג' ב', זבחים ק"י ב'.}} בכמה מקומות: "אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן, [[ערך/תוספת שביעית|עשר נטיעות]] [[ערך/ערבה|ערבה]] ו[[ערך/ניסוך המים|ניסוך המים]], הלכה למשה מסיני". כלומר, שלשה הלכות הללו (עשר נטיעות, ערבה, ניסוך המים) אינם דינים דרבנן אלא דינים דאורייתא. ואעפ"כ אין להם מקור מפסוקים מפורשים בתורה, אלא נלמדו מהלכה למשה מסיני. | ||
דין "עשר נטיעות" האמור, היינו ההלכה המוזכרת במסכת שביעית (פ"א מ"ו): "עשר נטיעות מפוזרות בתוך בית סאה, חורשין כל בית סאה בשבילן עד ראש השנה. היו עשויות שורה ומוקפות עטרה, אין חורשין להם אלא לצרכן". | דין "עשר נטיעות" האמור, היינו ההלכה המוזכרת במסכת שביעית (פ"א מ"ו): "עשר נטיעות מפוזרות בתוך בית סאה, חורשין כל בית סאה בשבילן עד ראש השנה. היו עשויות שורה ומוקפות עטרה, אין חורשין להם אלא לצרכן". ועל הלכה זו א"ר אסי א"ר יוחנן משום ר' נחמיה איש בקעת בית חורתן שהיא הלכה למשה מסיני. | ||
ובמו"ק (ד' א') מסקינן, שהדברים דלעיל הם כשיטת רבי ישמעאל שדין תוספת שביעית הלכה למשה מסיני הוא. אבל לרבי עקיבא דיליף חיוב תוספת שביעית מקראי, אין דין עשר נטיעות הלכה למשה מסיני, אלא הוא כלול ממש בפרטי דין תוספת שביעית הנלמד מפסוקים לשיטתו. | |||
== ערכים קשורים == | == ערכים קשורים == | ||
גרסה מ־14:54, 30 באפריל 2021
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
תוספת שביעית
מקור הדין לדעת רבי עקיבא (ברייתא ר"ה ט' א')
בחריש ובקציר תשבות. רבי עקיבא אומר, אינו צריך לומר חריש וקציר של שביעית, שהרי כבר נאמר שדך לא תזרע וגו'. אלא חריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית, וקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית. רבי ישמעאל אומר, מה חריש רשות אף קציר רשות, יצא קציר העומר שהוא מצוה.
מקור הדין לדעת רבי ישמעאל
הלכה למשה מסיני.
תוספת שביעית מדאורייתא
בגמ' (מו"ק ג' ב') אמר רבי יצחק שמדאורייתא (מהל"מ) לא שייך תוספת שביעית יותר משלשים יום לפני ראש השנה, ופלוגתא דב"ש וב"ה (ריש מסכת שביעית) אינה אלא מדרבנן. וצ"ע אם דבריו נשארו גם למסקנא דרב אשי.
בזמן שאין בית המקדש קיים
בזמן הזה אין נוהג דין תוספת שביעית כלל, מפני שרבן גמליאל ובית דינו נימנו עליו וביטלוהו.
למסקנת הגמ' (מו"ק ד' א'), הטעם הוא, משום שסוברים כרבי ישמעאל שדין תוספת שביעית אינו נלמד מקראי אלא הלכה למשה מסיני הוא. וכי גמירי הלכתא בזמן שבית המקדש קיים, דומיא דניסוך המים, אבל בזמן שאין בית המקדש קיים לא.
עשר נטיעות
הובא בגמרא[1] בכמה מקומות: "אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן, עשר נטיעות ערבה וניסוך המים, הלכה למשה מסיני". כלומר, שלשה הלכות הללו (עשר נטיעות, ערבה, ניסוך המים) אינם דינים דרבנן אלא דינים דאורייתא. ואעפ"כ אין להם מקור מפסוקים מפורשים בתורה, אלא נלמדו מהלכה למשה מסיני.
דין "עשר נטיעות" האמור, היינו ההלכה המוזכרת במסכת שביעית (פ"א מ"ו): "עשר נטיעות מפוזרות בתוך בית סאה, חורשין כל בית סאה בשבילן עד ראש השנה. היו עשויות שורה ומוקפות עטרה, אין חורשין להם אלא לצרכן". ועל הלכה זו א"ר אסי א"ר יוחנן משום ר' נחמיה איש בקעת בית חורתן שהיא הלכה למשה מסיני.
ובמו"ק (ד' א') מסקינן, שהדברים דלעיל הם כשיטת רבי ישמעאל שדין תוספת שביעית הלכה למשה מסיני הוא. אבל לרבי עקיבא דיליף חיוב תוספת שביעית מקראי, אין דין עשר נטיעות הלכה למשה מסיני, אלא הוא כלול ממש בפרטי דין תוספת שביעית הנלמד מפסוקים לשיטתו.
ערכים קשורים
*תוספת שבת. *תוספת יו"ט. *תוספת יום הכיפורים.
- ↑ סוכה ל"ד א' (ושם ליתא לתיבות משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן), סוכה מ"ד א', תענית ג' א', מו"ק ג' ב', זבחים ק"י ב'.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |