שו"ת הרא"ש/א/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוכנס לתבנית הניווט התחתון) |
מ (←top: הוספת תבנית:שולי הגליון, סדר בתבניות הניווט) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל א - סימן א'''</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל א - סימן א'''</noinclude> | ||
'''נ"ל''' דכיון דמעלה לו שכר שכירות ליומיה ממכר הוא והוי כמו חצר השותפין וגרסינן | '''שאלה''' אלופי ומיודעי יקירי הר"ר לוי אשר שאלת על שמעון הדר עם ראובן בביתו ומעלה לו שכר וקנה שמעון מציאה בתוך הבית, אם היא של שמעון או של ראובן משום שזכתה לו חצרו. | ||
<noinclude> | |||
'''נ"ל''' דכיון דמעלה לו שכר שכירות ליומיה ממכר הוא והוי כמו חצר השותפין וגרסינן בפרק המוכר את הספינה בבבא בתרא {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/פד/ב|פד:]]}} אמר ר' ינאי אמר רבי חצר השותפין קונין מקח{{הערה|לפנינו ליתא תיבת 'מקח'.}} זה מזה וכל שכן מאינש דעלמא ואם היה צבי שבור או גוזלות שלא פרחו נכנסים לבית היו זוכים בו שניהם כי חצרם זכתה להם והוי כשנים שהגביהו מציאה. אבל הקונה מציאה מגנב אחר אין זה דבר הפקר דשייך ביה למימר חצרם קנתה להם דאם נתייאשו הבעלים לרבנן דרבי שמעון {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/קיד/א|ב"ק קיד.]]}} דאמרי סתם גניבה יאוש בעלים היא הרי קנאה הגנב ואי כרבי שמעון דאמר סתם גניבה לאו יאוש בעלים הרי היא של הבעלים ממה נפשך אינה הפקר ואין החצר זוכה בה. ואף אם היתה הפקר כל זמן שהיא ביד הגנב לא קנה החצר עד שתונח על גבי קרקע כדאיתא בפ"ק דבבא מציעא {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/יב/א|יב.]]}} בעי רבא זרק ארנקי מפתח{{הערה|לפנינו: בפתח.}} זה ויצאה בפתח אחר ואפקריה ואמר כל דבעי יזכה בו{{הערה|מתיבת 'ואפקריה' הוספת רבינו.}} מהו כל{{הערה|לפנינו ליתא תיבת 'כל'.}} אויר שאין סופו לנוח כמונח דמי או לא, אמר ליה רב פפא לרבא ולאו היינו מתניתין ראה אותן רצין אחר המציאה וכו', אמר ליה מתגלגל קאמרת שאני מתגלגל דכמונח דמי. וכיון דאויר שאין סופו לנוח לא קני כ"ש כשהיא ביד הגנב לא קנאה החצר, לכן נראה לי שאין לראובן חלק בה. | |||
<noinclude> {{שולי הגליון}} | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} </noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־23:47, 27 בפברואר 2021
שו"ת הרא"ש 
א א
|
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת הרא"ש כלל א - סימן א
שאלה אלופי ומיודעי יקירי הר"ר לוי אשר שאלת על שמעון הדר עם ראובן בביתו ומעלה לו שכר וקנה שמעון מציאה בתוך הבית, אם היא של שמעון או של ראובן משום שזכתה לו חצרו.
נ"ל דכיון דמעלה לו שכר שכירות ליומיה ממכר הוא והוי כמו חצר השותפין וגרסינן בפרק המוכר את הספינה בבבא בתרא (פד:) אמר ר' ינאי אמר רבי חצר השותפין קונין מקח[1] זה מזה וכל שכן מאינש דעלמא ואם היה צבי שבור או גוזלות שלא פרחו נכנסים לבית היו זוכים בו שניהם כי חצרם זכתה להם והוי כשנים שהגביהו מציאה. אבל הקונה מציאה מגנב אחר אין זה דבר הפקר דשייך ביה למימר חצרם קנתה להם דאם נתייאשו הבעלים לרבנן דרבי שמעון (ב"ק קיד.) דאמרי סתם גניבה יאוש בעלים היא הרי קנאה הגנב ואי כרבי שמעון דאמר סתם גניבה לאו יאוש בעלים הרי היא של הבעלים ממה נפשך אינה הפקר ואין החצר זוכה בה. ואף אם היתה הפקר כל זמן שהיא ביד הגנב לא קנה החצר עד שתונח על גבי קרקע כדאיתא בפ"ק דבבא מציעא (יב.) בעי רבא זרק ארנקי מפתח[2] זה ויצאה בפתח אחר ואפקריה ואמר כל דבעי יזכה בו[3] מהו כל[4] אויר שאין סופו לנוח כמונח דמי או לא, אמר ליה רב פפא לרבא ולאו היינו מתניתין ראה אותן רצין אחר המציאה וכו', אמר ליה מתגלגל קאמרת שאני מתגלגל דכמונח דמי. וכיון דאויר שאין סופו לנוח לא קני כ"ש כשהיא ביד הגנב לא קנאה החצר, לכן נראה לי שאין לראובן חלק בה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |