בבלי/בבא מציעא/יב/א
חצר איתרבאי משום יד ולא גרעה משליחות
גבי גט דחוב הוא לה אין חבין לאדם אלא
בפניו גבי מתנה דזכות הוא לו זכין לאדם
שלא בפניו גופא ראה אותן רצין אחר
המציאה וכו' אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן
והוא שרץ אחריהן ומגיען בעי רבי ירמיה
במתנה היאך קבלה מיניה ר' אבא בר כהנא
אע"פ שרץ אחריהן ואין מגיען בעי רבא זרק
ארנקי בפתח זה ויצא בפתח אחר מהו אויר
שאין סופו לנוח כמונח דמי או לא אמר ליה
רב פפא לרבא ואמרי לה רב אדא בר מתנה
לרבא ואמרי לה רבינא לרבא לאו היינו
מתניתין ראה אותן רצין אחר המציאה ואמר
רבי ירמיה אמר רבי יוחנן והוא שרץ אחריהן
ומגיען ובעי רבי ירמיה במתנה היאך וקבלה
מיניה רבי אבא בר כהנא במתנה אף על פי
שרץ אחריהן ואין מגיען אמר ליה מתגלגל
קאמרת שאני מתגלגל דכמונח דמי:
מתני' מציאת בנו ובתו הקטנים מציאת
עבדו ושפחתו הכנענים מציאת אשתו הרי
אלו שלו מציאת בנו ובתו הגדולים מציאת
עבדו ושפחתו העברים מציאת אשתו
שגירשה אע"פ שלא נתן כתובה הרי אלו
שלהן:
גמ' אמר שמואל מפני מה אמרו
מציאת קטן לאביו שבשעה שמוצאה מריצה
אצל אביו ואינו מאחר בידו למימרא דסבר
שמואל קטן לית ליה זכייה לנפשיה מדאורייתא
והתניא השוכר את הפועל ילקט בנו אחריו
למחצה לשליש ולרביע לא ילקט בנו אחריו
רבי יוסי אומר בין כך ובין כך ילקט בנו
ואשתו אחריו ואמר שמואל הלכה כרבי יוסי
אי אמרת בשלמא קטן אית ליה זכייה
לנפשיה כי קא מלקט לנפשיה קא מלקט
ואבוה מיניה קא זכי אלא אי אמרת קטן לית
ליה זכייה לנפשיה כי קא מלקט לאביו קא
מלקט אבוה עשיר הוא אמאי אשתו ובנו
מלקט אחריו שמואל טעמא דתנא דידן
קאמר וליה לא סבירא ליה וסבר רבי יוסי
קטן אית ליה זכייה מדאורייתא והתנן
מציאת חרש שוטה וקטן יש בהן משום
גזל מפני דרכי שלום רבי יוסי אומר גזל
גמור ואמר רב חסדא גזל גמור מדבריהן
נפקא מינה להוציאה בדיינין אלא אמר אביי
עשאוה כמי שהלכו בה נמושות דעניים
גופייהו מסחי דעתייהו סברי בריה דהיאך
מלקטי ליה א"ל רב אדא בר מתנה לאביי
וכי מותר לאדם להרביץ ארי בתוך שדהו
כדי שיראו עניים ויברחו אלא אמר רבא