מנחת שי/בראשית/לח: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאת דפים אוטומטית - טקסט ברשיון נחלת הכלל מ'ספריא' + התאמה ע"י חברי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''עדלמי.''' | '''עדלמי.''' הלמ"ד דגושה: | ||
== ג == | == ג == | ||
'''ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער.''' | '''ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער.''' ס"א ותקרא כחבריו שבענין. ובספרים המוגהים בטיליטולא ויקרא ותרגומו וקרא וכ"כ הרמב"ן שיהודה קרא לבנו כן וכן במסורת כל ותהר ותלד ותקרא בר מן ג' ויקרא עג"ב סימן. ער דהכא. גרשם דספר שמות סימן ב' ותלד בן ויקרא את שמו גרשם. בריעה ד"ה א' ז' ותהר ותלד בן ויקרא את שמו בריעה: | ||
== ו == | == ו == | ||
'''לער בכורו.''' | '''לער בכורו.''' דין לחוד מלא וא"ו וכל שאר באורייתא חסר: | ||
== ט == | == ט == | ||
'''כי לא לו.''' | '''כי לא לו.''' בס"ס לא בדגש: | ||
'''נתן זרע.''' | '''נתן זרע.''' התי"ו בקמץ לבד: | ||
== י == | == י == | ||
'''גם אתו.''' | '''גם אתו.''' וכן גם הוא הגימ"ל דגושה: | ||
== יא == | == יא == | ||
'''בית אביך.''' | '''בית אביך.''' הבי"ת רפה: | ||
== יב == | == יב == | ||
'''העדלמי.''' | '''העדלמי.''' הלמ"ד דגושה: | ||
== טז == | == טז == | ||
'''תתן לי.''' | '''תתן לי.''' הלמ"ד רפה: | ||
== כג == | == כג == | ||
'''תקח לה.''' | '''תקח לה.''' הקו"ף דגושה: | ||
'''תקח לה.''' | '''תקח לה.''' במקצת ספרים במאריך אחד לבד בתיו ובמקצת במאריך אחר הקו"ף: | ||
'''הגדי.''' | '''הגדי.''' הגימ"ל דגושה: | ||
== כד == | == כד == | ||
'''הוציאוה.''' | '''הוציאוה.''' טפחא באל"ף: | ||
== כה == | == כה == | ||
'''הוא מוצאת.''' | '''הוא מוצאת.''' ב"ר פ' פ"ה אמר ר' הונא היא והוא צריכים לצאת וכ"כ בעל יפה תואר שם סימן י"ב משום דכתיב הוא וקרינן היא ויש אם למקרא ויש אם למסורת ונר' שפירושו שכשגזרו עליה שריפה גזרו גם כן על הבועל ע"כ ועיין בתרגום ירושלמי ותרגום יב"ע: | ||
'''הוא מוצאת.''' | '''הוא מוצאת.''' כתובות פ' מציאת האשה וסוטה פ"ק ומציעא פ' הזהב נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים מנא לן מתמר דכתיב הוא מוצאת וגו' ור"ח גריס מוצת חסר אל"ף מלשון ויצת אש בציון וכבר כתב הריטב"א ז"ל שלא מצינו כן בכל הספרים אלא לשון יציאה ובערוך ערך צת נר' דהכי גריס בפרק הזהב בגמ' אל תקרי מוצאת אלא מוצת. וכ"כ בהדיא רש"י בפי' ב"ר היא מוצאת מוצת ק' לומר שהיתה ראויה לשריפה וידוע שרוב פירושי הערוך הם מפי' ר"ח ז"ל: | ||
'''לו אנכי.''' | '''לו אנכי.''' הלמ"ד בדגש: | ||
'''והפתילים.''' | '''והפתילים.''' בהעתק הללי והפתילם ירושלמי והפתילים מלא עכ"ל. וכן הוא בכל הספרים מלא וכ"כ הרמ"ה ז"ל והפתילי' מלא דמלא בתרין יודי"ן כתיב: | ||
== כו == | == כו == | ||
'''ולא יסף עוד.''' | '''ולא יסף עוד.''' בא מלרע שלא כמנהג מכלול דף ז': | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} |
גרסה אחרונה מ־14:35, 21 ביולי 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
עדלמי. הלמ"ד דגושה:
ג[עריכה]
ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער. ס"א ותקרא כחבריו שבענין. ובספרים המוגהים בטיליטולא ויקרא ותרגומו וקרא וכ"כ הרמב"ן שיהודה קרא לבנו כן וכן במסורת כל ותהר ותלד ותקרא בר מן ג' ויקרא עג"ב סימן. ער דהכא. גרשם דספר שמות סימן ב' ותלד בן ויקרא את שמו גרשם. בריעה ד"ה א' ז' ותהר ותלד בן ויקרא את שמו בריעה:
ו[עריכה]
לער בכורו. דין לחוד מלא וא"ו וכל שאר באורייתא חסר:
ט[עריכה]
כי לא לו. בס"ס לא בדגש:
נתן זרע. התי"ו בקמץ לבד:
י[עריכה]
גם אתו. וכן גם הוא הגימ"ל דגושה:
יא[עריכה]
בית אביך. הבי"ת רפה:
יב[עריכה]
העדלמי. הלמ"ד דגושה:
טז[עריכה]
תתן לי. הלמ"ד רפה:
כג[עריכה]
תקח לה. הקו"ף דגושה:
תקח לה. במקצת ספרים במאריך אחד לבד בתיו ובמקצת במאריך אחר הקו"ף:
הגדי. הגימ"ל דגושה:
כד[עריכה]
הוציאוה. טפחא באל"ף:
כה[עריכה]
הוא מוצאת. ב"ר פ' פ"ה אמר ר' הונא היא והוא צריכים לצאת וכ"כ בעל יפה תואר שם סימן י"ב משום דכתיב הוא וקרינן היא ויש אם למקרא ויש אם למסורת ונר' שפירושו שכשגזרו עליה שריפה גזרו גם כן על הבועל ע"כ ועיין בתרגום ירושלמי ותרגום יב"ע:
הוא מוצאת. כתובות פ' מציאת האשה וסוטה פ"ק ומציעא פ' הזהב נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים מנא לן מתמר דכתיב הוא מוצאת וגו' ור"ח גריס מוצת חסר אל"ף מלשון ויצת אש בציון וכבר כתב הריטב"א ז"ל שלא מצינו כן בכל הספרים אלא לשון יציאה ובערוך ערך צת נר' דהכי גריס בפרק הזהב בגמ' אל תקרי מוצאת אלא מוצת. וכ"כ בהדיא רש"י בפי' ב"ר היא מוצאת מוצת ק' לומר שהיתה ראויה לשריפה וידוע שרוב פירושי הערוך הם מפי' ר"ח ז"ל:
לו אנכי. הלמ"ד בדגש:
והפתילים. בהעתק הללי והפתילם ירושלמי והפתילים מלא עכ"ל. וכן הוא בכל הספרים מלא וכ"כ הרמ"ה ז"ל והפתילי' מלא דמלא בתרין יודי"ן כתיב:
כו[עריכה]
ולא יסף עוד. בא מלרע שלא כמנהג מכלול דף ז':
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |