נקודות הכסף/יורה דעה/כד: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) וטיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#א|סימן כ"ד ס"ק א']]}} עמ"ש בש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#ד|ס"ק ד']]: | {{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#א|סימן כ"ד ס"ק א']]}} עמ"ש בש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#ד|ס"ק ד']]: | ||
{{ממ|[[שולחן ערוך/{{כאן}}#ה|הג"ה ש"ע ס"ה]]}} '''כל המפרקת כשרה.''' | {{ממ|[[שולחן ערוך/{{כאן}}#ה|הג"ה ש"ע ס"ה]]}} '''כל המפרקת כשרה.''' ואף לדעת רמ"א בסי' ס"ז דלכתחלה יש ליזהר וכו' מיהו בדיעבד כשר והבית יוסף כתב שם בשם הג"א דוקא שובר שמחמת יסורי השבירה אין בה כח להתאנח ולהוציא דם אבל חותך לא אלא בשם הרשב"א כתב דאף חותך מבליע דם באברים וראיתי במקום שעובדי כוכבים המה הקצבים חותכין הראש מגוף הבהמה מיד אחר השחיט' ובזה מבליע דם באיברים ועושין את זאת כדי שהבשר יהיה כבד שמוכרין לפי המשקל וגם מוכרים לישראלים ולפי הרשב"א יש למחות על זה וע' מה שכתבתי לקמן בסי' ס"ז סעיף ג' עכ"ה: | ||
{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#ב|ט"ז ס"ק ב']]}} '''אבל מאד תמהתי וכו'.''' | {{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#ב|ט"ז ס"ק ב']]}} '''אבל מאד תמהתי וכו'.''' לק"מ דקרא אשמועי' דלכתחלה בכל ענין אסור אפילו לאכול ממנו שלא באומצא וכמו שכתב השבולי לקט ומביאו בית יוסף בסי' ע"ו ופסקו מהרש"ל פרק כל הבשר סי' צ"ט אבל על ידי מליחה מותר בדיעבד אי נמי אשמועינן דבקדשים אפילו דיעבד אסור וכדמשמע ל' הרשב"א שם שכתב וזה לשונו אבל לא המפרקת כדי שלא יבלע דם באיברים ובשחיטת קדשים לדם הוא צריך להזיות ולזריקות עד כאן לשונו וא"כ נהי דבחולין מהני מליחה אח"כ היינו להוציא מידי דמו אבל בקדשי' מה יועיל מליחה אח"כ ותירוץ זה נראה נכון יותר: | ||
{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#ד|ט"ז ס"ק ד']]}} '''וק"ל מתלמוד ערוך שאינו כן כו'.''' | {{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#ד|ט"ז ס"ק ד']]}} '''וק"ל מתלמוד ערוך שאינו כן כו'.''' לק"מ דהתם לא שייך חלדה כיון שעדיין לא יצא לאויר העולם אי נמי אפשר דהך סוגיא מבעיא אם תמצא לומר תחת מטלית כשר אי נמי שאני התם דהרחם הוא כמו בית שלה: | ||
{{ממ|הג"ה מבן המחבר בש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#יח|ס"ק י"ח]]}} '''דבריהם דחוקים וכו'.''' | {{ממ|הג"ה מבן המחבר בש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#יח|ס"ק י"ח]]}} '''דבריהם דחוקים וכו'.''' רצה לומ' דלפי דבריהם הרמב"ם מיירי בושט דבקנה אם החליד שליש ראשון וגמר בכשרות כשר מידי דהוה אחצי קנה פגום כמ"ש הגאמ"ו זקני ז"ל בס"ק ו' וא"כ היכא דהחליד שליש ראשון ושחט שליש שני והחליד שליש אחרון נמי כשר דלהרמב"ם לא שייך שום פסול במיעוט בתרא וא"כ למה כתב שהיא פסולה אלא ע"כ מיירי בושט והגרמה לא קאי אלא בקנה דבושט הוי הגרמה במשהו וא"כ למה סתם הרמב"ם וכ' היכא דהחליד שליש משמע דקאי על מאי דאמר לעיל היכא ששייך הגרמה וכו' וזהו ליתא דהגרמה מיירי בקנה והכא מיירי בושט ולפי' הגאמ"ו ז"ל ניחא דקאי הכל אקנה עכ"ה: | ||
{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#יא|ט"ז ס"ק י"א]]}} הקשה על הבית חדש והגהות מהרי"ו דפסלי עיקור כל שהוא בשעת שחיטה מהתו' ופוסקים ואין דבריו נראין דפשיטא דאנן קי"ל להטריף עיקור כל שהוא שבשעת שחיט' וכמ"ש הרב רמ"א בהג"ה והכי הוי סוגיא דעלמא והוא פשוט בפי כל השוחטים ואין מדברי התוס' ופוסקים ראיי' דאינהו מיירי לדינא וכמ"ש בש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#כג|ס"ק כ"ג]] אבל אנן דנהגינן להטריף כל ה' הל' שחיטה בכל שהוא פשיטא דה"ה עיקור וכן כ' מהרי"ו ועיקור פסול בין במיעוט קמא ובין במיעוט בתרא בין בקנה בין בוושט עד כאן לשונו וכן הוא בשאר אחרונים: | {{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#יא|ט"ז ס"ק י"א]]}} הקשה על הבית חדש והגהות מהרי"ו דפסלי עיקור כל שהוא בשעת שחיטה מהתו' ופוסקים ואין דבריו נראין דפשיטא דאנן קי"ל להטריף עיקור כל שהוא שבשעת שחיט' וכמ"ש הרב רמ"א בהג"ה והכי הוי סוגיא דעלמא והוא פשוט בפי כל השוחטים ואין מדברי התוס' ופוסקים ראיי' דאינהו מיירי לדינא וכמ"ש בש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#כג|ס"ק כ"ג]] אבל אנן דנהגינן להטריף כל ה' הל' שחיטה בכל שהוא פשיטא דה"ה עיקור וכן כ' מהרי"ו ועיקור פסול בין במיעוט קמא ובין במיעוט בתרא בין בקנה בין בוושט עד כאן לשונו וכן הוא בשאר אחרונים: |
גרסה אחרונה מ־09:08, 19 ביולי 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(סימן כ"ד ס"ק א') עמ"ש בש"ך ס"ק ד':
(הג"ה ש"ע ס"ה) כל המפרקת כשרה. ואף לדעת רמ"א בסי' ס"ז דלכתחלה יש ליזהר וכו' מיהו בדיעבד כשר והבית יוסף כתב שם בשם הג"א דוקא שובר שמחמת יסורי השבירה אין בה כח להתאנח ולהוציא דם אבל חותך לא אלא בשם הרשב"א כתב דאף חותך מבליע דם באברים וראיתי במקום שעובדי כוכבים המה הקצבים חותכין הראש מגוף הבהמה מיד אחר השחיט' ובזה מבליע דם באיברים ועושין את זאת כדי שהבשר יהיה כבד שמוכרין לפי המשקל וגם מוכרים לישראלים ולפי הרשב"א יש למחות על זה וע' מה שכתבתי לקמן בסי' ס"ז סעיף ג' עכ"ה:
(ט"ז ס"ק ב') אבל מאד תמהתי וכו'. לק"מ דקרא אשמועי' דלכתחלה בכל ענין אסור אפילו לאכול ממנו שלא באומצא וכמו שכתב השבולי לקט ומביאו בית יוסף בסי' ע"ו ופסקו מהרש"ל פרק כל הבשר סי' צ"ט אבל על ידי מליחה מותר בדיעבד אי נמי אשמועינן דבקדשים אפילו דיעבד אסור וכדמשמע ל' הרשב"א שם שכתב וזה לשונו אבל לא המפרקת כדי שלא יבלע דם באיברים ובשחיטת קדשים לדם הוא צריך להזיות ולזריקות עד כאן לשונו וא"כ נהי דבחולין מהני מליחה אח"כ היינו להוציא מידי דמו אבל בקדשי' מה יועיל מליחה אח"כ ותירוץ זה נראה נכון יותר:
(ט"ז ס"ק ד') וק"ל מתלמוד ערוך שאינו כן כו'. לק"מ דהתם לא שייך חלדה כיון שעדיין לא יצא לאויר העולם אי נמי אפשר דהך סוגיא מבעיא אם תמצא לומר תחת מטלית כשר אי נמי שאני התם דהרחם הוא כמו בית שלה:
(הג"ה מבן המחבר בש"ך ס"ק י"ח) דבריהם דחוקים וכו'. רצה לומ' דלפי דבריהם הרמב"ם מיירי בושט דבקנה אם החליד שליש ראשון וגמר בכשרות כשר מידי דהוה אחצי קנה פגום כמ"ש הגאמ"ו זקני ז"ל בס"ק ו' וא"כ היכא דהחליד שליש ראשון ושחט שליש שני והחליד שליש אחרון נמי כשר דלהרמב"ם לא שייך שום פסול במיעוט בתרא וא"כ למה כתב שהיא פסולה אלא ע"כ מיירי בושט והגרמה לא קאי אלא בקנה דבושט הוי הגרמה במשהו וא"כ למה סתם הרמב"ם וכ' היכא דהחליד שליש משמע דקאי על מאי דאמר לעיל היכא ששייך הגרמה וכו' וזהו ליתא דהגרמה מיירי בקנה והכא מיירי בושט ולפי' הגאמ"ו ז"ל ניחא דקאי הכל אקנה עכ"ה:
(ט"ז ס"ק י"א) הקשה על הבית חדש והגהות מהרי"ו דפסלי עיקור כל שהוא בשעת שחיטה מהתו' ופוסקים ואין דבריו נראין דפשיטא דאנן קי"ל להטריף עיקור כל שהוא שבשעת שחיט' וכמ"ש הרב רמ"א בהג"ה והכי הוי סוגיא דעלמא והוא פשוט בפי כל השוחטים ואין מדברי התוס' ופוסקים ראיי' דאינהו מיירי לדינא וכמ"ש בש"ך ס"ק כ"ג אבל אנן דנהגינן להטריף כל ה' הל' שחיטה בכל שהוא פשיטא דה"ה עיקור וכן כ' מהרי"ו ועיקור פסול בין במיעוט קמא ובין במיעוט בתרא בין בקנה בין בוושט עד כאן לשונו וכן הוא בשאר אחרונים:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |