ביאור הגר"א/יורה דעה/כד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png כד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) דרסה כיצד כו'. לשון הרמב"ם וכ"כ הרי"ף וכמ"ש במתני' שם כל שלא הוליך והביא ה"ה דרסה:

(ב) ויש כו'. דס"ל דלא נאמר אלא בעוף שצוארו דק:

(ג) יש לחוש כו'. ר"ן. לאפוקי מדעת הרא"ש שלא אסר אלא השניה אבל הר"ן אוסר שניהם דהא שניהם נשחטו כאחת ואם נדרסו נדרסו שניהם:

(ד) (ליקוט) היה כו'. דמ"ש דלא כו' פי' בת"ה שלא יבליע דם באיברים ולדם הוא צריך בקדשים ואף בחולין אסור כמ"ש בפכ"ה (קי"ג א') ע"ש (ע"כ):

(ה) והמנהג כו'. כפירש"י שם כ"ז א' ד"ה דלא לשוויה כו'. וסברא ראשונה ס"ל כמ"ש המרדכי דמ"ש רש"י ותו לא ר"ל א"צ יותר והרשב"א פי' משום הבלעת דם באיברים אסור:

(ליקוט) והמנהג כו'. ע' במרדכי והג"א פ"ב ד"ה וקרא כו' ומיהו בתוספתא כו'. אבל התוספתא אינו מובן כפירושם אבל העיקר כסברא ראשונה ופי' התוספתא הוא בדרסה וכמ"ש במתני' היה שוחט והתיז את הראש בב"א כו' כשירה וערא"ש ס"ז ולא שיצטרך להוליך כו' ובלבד שלא יתפוס כו' ובכה"נ מיירי בתוספתא שיש בסכין מלא צואר ולא הוליך כל הסכין (ע"כ):

(ו) ואפי' כו'. כמ"ש בתוספתא בשהייה ומדמי שם לניקב וה"ה כל פסולי שחיטה:

(ז) והמנהג כו'. כמ"ש בסי' כ"נ דבמיעוט בתרא קי"ל כרש"י ובמיעוט קמא דקנה נמי משום דלא בקיאין בבדיקה וחיישינן לוושט:

(ח) (ליקוט) תחת העור. כבי רב דשקלינן וטרינן שם אליביה. ת"ה (ע"כ):

(ט) צריך כו'. כמש"ש כ' ב' מפני שהוא מחליד ובשל תורה הלך אחר המחמיר ועבהג"א שם ובתוס' שם ד"ה מפני כו' וכתב רש"ל דאף שהתוס' דחו דברי רש"י שבזבחים מ"מ הפוסקים קיימו דבריו כי אף דלס"ד א"א לפרש כן מ"מ לפי האמת יש לפרש דברי רב הונא כך וכתב אע"ג דרבא ס"ל דלאו היינו מחליד לא קי"ל כרבא דס"ל מוליך ומביא במליקה פסול ואנן קי"ל כמ"ד דכשר כמ"ש הרמב"ם וכ' הרש"ל וטעמו משום דאמרינן שם כ' א' סבר ר' אבין למימר כו' א"ל ר' ירמיה כו' ואמרינן שם בני ר"ח כו' שהם לבד סוברים כן וכ' דאע"ג דלכאורה הלכה כרבא דבתראה הוא אבל האמת דל"ג רבא אלא רבה וכ"ה ברש"י שם כ' א' ד"ח הניחא כו':

(י) אם לאחר כו'. כמ"ש בתוספתא בשהייה ובעיא דרב פפא שם ל' ב' מפ' כמ"ש בסי"א ע"ש:

(יא) והמנהג כו'. כנ"ל דבמיעוט בתרא קי"ל כרש"י ובמיעוט קמא חיישינן לוושט דא"א בקיאין בבדיקה וכמ"ש בתוספתא לענין שהייה:

(יב) וכן אם שהט מיעוט כו'. ר"ל תהת העור. ט"ז:

(יג) כיצד זה כו' או כו'. כ"מ שם דפליגי בשחט והגרים או הגרים ושחט וכמ"ש למטה:

(יד) אבל שחט רוב כו'. כמש"ש (י"ח א') רב ושמואל דאמרי תרוייהו כו' ועתוס' שם ד"ה אבל. ונראה לפרש דה"ק דאף ריב"י כו' ושם י"ט ללישנא בתרא דבכה"ג לד"ה כשר:

(טו) או בדרסה. כמו בכל הפסולים לדעת הרמב"ם כנ"ל כמ"ש בתוספתא בשהייה ובגמ' בהגרמה כמ"ש כאן:

(טז) ויש מי שפוסל כו'. דעת הריב"ם שמפרש כפרש"י דאיבעיא דרב פפא שם ל' ב' ובעיא דרב הונא בריה דר"נ שם ל"ב א' הוא במיעוט בתרא ומשם נלמוד לדרסה והגרמה שאני שאינו במקום שחיטה וה"ה לעיקור שאינו מן השחיטה וכמ"ש לקמן:

(יז) והמנהג כו'. כנ"ל דקי"ל כרש"י:

(יח) הגרים כו'. עבה"ג וכנ"ל:

(ליקוט) הגרים כו'. כלישנא בתרא דהא בין רב יהודה בין רב הונא מודי בה דרובא בשחיטה וכי נפקא היותא כו' ואע"ג דלכאורה שם כ' א' הסוגיא כלישנא קמא דקאמר וכדרב הונא כו' י"ל דלרבנן קאמר:

שחט כו' הגרים כו'. כרב יהודה דר"נ ס"ל כוותיה. ובת"ה פסק הכל לחומרא רק כלישנא קמא לר"י ב"ר יהודה (ע"כ):

(ליקוט) הגרים כו' שחט כו'. ובת"ה חולק על כ"ז ממש"ש כ' א' וכדר"ה א"ר כו' אלמא הסוגיא כהאי לישנא וה"ה באידך דפסולה ע"ש (ע"כ):

(יט) ואם דרס או החליד כו'. כמו בשהייה:

(כ) כל אלו כו'. כמ"ש בשהייה בתוספתא ומדמי שם לניקב וה"ה לכל פסולי שחיטה ובגמ' שם מ"ג ומ"ד בהגרמה ההוא תורא דהוה לבני כו':

(כא) בין לצד מטה. דגמ' שם אמרו הטעם משום דנקיבתו במשהו וה"ה לצד מטה כמ"ש ניקבו הדקין וכמ"ש רש"י רפ"ג ד"ה אלו טרפות כל נקב במשהו:

(כב) וכן בקנה כו'. כמש"ש מ"ה א' וערש"י שם ד"ה למטה כו':

(כג) והמנהג כו'. כמש"ל בסי"ב בהג"ה:

(כד) (ליקוט) עיקור כו'. ממש"ש בפ"ג (מ"ד א') והאיכא עיקור סימנים ועוד דלפירש"י היאך אמרינן שם כ' אין עיקור סימנין בעוף והתנן אלו טרפות בעוף נקובת הוושט כו' ואמר שם ההוא פליגא דשמואל ס"ל אפי' בשחיטה אין עיקור לעוף (ע"כ):

(כה) מהלחי ומהבשר. כמ"ש שם מ"ד א' ל"ק הא דאיעקור כו':

(כו) ונשמט א' מהם. שם יו"ד א' ושם כ"ח א' וכפי' בה"ג בתוס' שם ט' א' ד"ה כולהו ע"ש:

(ליקוט) ונשמט א' מהם. שם כ"ח א' משום דגרגרת כו' (ע"כ):

(כז) אבל אם שחט כו'. שם יו"ד א' ושם כ"ח א':

(כח) נשמט כו'. שם:

(כט) ואנו כו'. כנ"ל.

(ל) ודוקא כו'. עתוס' שם ט' א' ד"ה כולהי. ובה"נ פירש כו' וא"ת פשיטא כו' וי"ל לדברי ה"ג כו':

(לא) וה"מ כשנעקר כו'. כמ"ש סימנין שנדלדלו ברובן דוקא ואוקמינן דאיפרק איפרוקי:

(לב) שחט כו'. שם י' א' ושם כ"ה א':

(לג) ואפי' זרק כו'. כמ"ש שם אע"פ שנתעסק באותו מין כו' ולא תלינן ושם מדמי לספק בשחיטה ואף לר"ח דמחלק שם כמש"ש סכין אתרעאי בהמה לא אתרעאי משא"כ כאן דעוף עצמו אתרעאי וכן מה שפי' תוס' שם בד"ה סכין. ועי"ל דמה לי כו' לא שייך כאן ועבמהרי"ק שם:

(לד) מיהו כו'. כמ"ש שם עד שיאמר ברי לי שלא היה עלי כו' ועבתוס' ריש גיטין ב' ב' ד"ה ע"א נאמן באיסורין פי' הקונטרס כו' ע"ש:

(לה) נמצא כו'. כפי' הרא"ש דר"י מחמיר אדרב ור"נ מפרש דבריהם והלכה כר' יוחנן וכרב נחמן:

(ליקוט) נמצא כו'. כגי' א"ר נחמן ולפרש דברי ר' יוחנן. הרא"ש ובת"ה כתב אפי' לגי' ר"נ אמר ג"כ י"ל כן ועוד כיון דאיסורא דאורייתא ולא איפסיקא הלכתא אי כר"נ אי כר"י צריך לעשות כשניהם לחומרא. אבל הרמב"ם והרז"ה פסקו כר"ג לבד והכל הולך אחר תפיסה או לא (ע"כ):

(לו) ועכשיו כו'. הג"מ:

(לז) שחט כו'. שע"י גלגול הגרגרת ששחט בב' וג' מקומות נעשה כן:

(לח) ויש מטריפין כו'. כמ"ש (י' א' כ"ח א') כל ספק בשחיטה פסול:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון