בכור שור/שמות/לג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== ג == | == ג == | ||
'''פן אכלך בדרך.''' | '''פן אכלך בדרך.''' כל זמן שאיני בקרבכם אם תחטאו לפני לא יקשה כל כך בעיני אבל אם טעלה עעמכם ואתם קשה ערף ותחטאו לפני ואני אכלה אתכם: | ||
'''קשה ערף.''' | '''קשה ערף.''' כל פורק עול נקרא קשה ערף לפי שאינו כופף ערפו לקבל עול אל צאורו: | ||
== ד == | == ד == | ||
'''את הדבר הרע הזה.''' | '''את הדבר הרע הזה.''' שלא ילך הק' עמהם: | ||
== ה == | == ה == | ||
'''אתם עם קשה עורף.''' | '''אתם עם קשה עורף.''' ולטובתכם אני מכוון שלא אכילך: | ||
'''הורד עדיך.''' | '''הורד עדיך.''' אע"פ שכבר לא שתו אמר להם שיסלקו מן העדי לגמרי וי"מ לא שתו אותו עליו במקום הנראה אלא תחת בגדיהם והוא אמר שיורידוהו לגמרי: | ||
'''שהורד עדיך מעליך.''' | '''שהורד עדיך מעליך.''' ונהגו מנהג אבילות על מה שעשיתם ויתגלגל רחמי אליכם: | ||
== ז == | == ז == | ||
'''ומשה יקח את האהל.''' | '''ומשה יקח את האהל.''' לפי שמרדו בו ורצו להעמיד ראש אחר פירש מהם וגם שאמר הק' שלא ישרה שכינתו ביניהם לא היה רוצה לעמוד במקום שאין השכינה שורה והרוצה לדרוש משפט או שום דבר יצא לשם: | ||
== ח == | == ח == | ||
'''והיה כצאת משה.''' | '''והיה כצאת משה.''' כשהיה משה בא אל המחנה היה בא לומר להם דבר ובשובו שהיה יוצא אל האהל ועמד כל העם: | ||
== יא == | == יא == | ||
'''לא ימיש.''' | '''לא ימיש.''' שלא היה בא אל המחנה: | ||
== יב == | == יב == | ||
'''ואתה לא הודעתני.''' | '''ואתה לא הודעתני.''' שבתחלה אמרת ושלחתי לפניך מלאך ולבסוף אמרת הורד עדיך מעליך ואדע מה אעשה לך ועדיין לא גליתה לי אם תשלח המלאך אם תלך אתה מפני שהורידו עדים כמו שצויתה להם: | ||
'''ואתה אמרת ידעתיך בשם.''' | '''ואתה אמרת ידעתיך בשם.''' שתודיעני בשם את אשר תשלח עמי ומשה היה ירא לומר להק' ולהתפלל לפניו שיבא הק' עמהם מפני שאמר פן אכלך בדרך וסבר אם אומר לפניו שילך עמנו אהיה חב לישראל לפיכך אמר | ||
== יג == | == יג == | ||
'''הודיעני נא את דרכיך.''' | '''הודיעני נא את דרכיך.''' אמר בלבו אשאל לפניו שיודיעני מדותיו ולפי המדות אדע אם טוב לנו שילך עמנו אם לא אבל עדיין לא היה יודע לבחור המוטב להם ולכך אמר ''' וראה כי עמך הגוי הזה''' ובחר להם המוטב כי אני איני יודע לבחור: | ||
== יד == | == יד == | ||
ואמר לו הק' '''פני ילכו.''' | ואמר לו הק' '''פני ילכו.''' אני אלך כמו (ש"ב י"ז) ופניך הולכים בקרב כי זה מוטב להם שאלך עמהם ''' והניחותי לך''' ממה שהיה לבך נוקפך איזה תבחר הרי בחרת לך המוטב ואע"פ שהיה משה ירא עדיין ממה שאמר פן אכלך בדרך מ"מ הודה כי ודאי כבוד גדול היה לישראל שילך הק"ב עמהם כמו שאמר ''' ונפלינו אני ועמך מכל העם''' כי כל העם שאתה מצליח אתה שולח לפניהם מלאך להצליחםו אם תשלח לפנינו מלאך הרי אנו כאחד מהם ולפיכך אם אין פניך הולכים אל תעלינו מזה: | ||
== טז == | == טז == | ||
'''כי במה יודע איפה.''' | '''כי במה יודע איפה.''' אבל אם תלך עמנו הרי אנו נפלינו מהם ששכינתך תלך עמנו ומ"מ עדיין לא נתיישבה דעתו על מה שאמר פן אכלך בדרך: | ||
== יז == | == יז == | ||
ואמר לו הק' '''גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה.''' | ואמר לו הק' '''גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה.''' שאודיעך מדותי כי אז תתיישב דעתך: | ||
{יח{ | {יח{ | ||
כיון שראה משה שהיה שעת רצון הוסיף לשאול ואמר '''הראני נא את כבודך.''' | כיון שראה משה שהיה שעת רצון הוסיף לשאול ואמר '''הראני נא את כבודך.''' כלומר רוצה אני לשמוע ולראות: | ||
== יט == | == יט == | ||
'''אני אעביר כל טובי.''' | '''אני אעביר כל טובי.''' שאודיעך מדת טובתי: | ||
'''וקראתי בשם ה'.''' | '''וקראתי בשם ה'.''' אתה אמרת שאמרתי לך שאודיעך בשם מי ילך עמך כמו שאמר למעלה ואתה אמרת ידעתיך בשם ואני אקרא לפניך ה' כי בשם אודיעך שאני אלך עמך: | ||
'''וחנותי את אשר אחון.''' | '''וחנותי את אשר אחון.''' שאודיעך מידותיי כיצד אני חונן ומרחם אבל מה שאמרתי הראני נא את כבודך ''' לא תוכל לראות את פני''' דאספקלריא המאירה, ''' כי לא יראני אדם וחי''' ולא שום דבר חי אפי' המלאכים וי"מ לא יראני האדם וחי שאם יראני וחי לעולם ומשמעות של מנוח לא יראני וחי אח"כ אלא ימות מיד כדכתיב ויאמר מנוח מות נמות כי אלהים ראינו: | ||
== כב == | == כב == | ||
'''והיה בעבר כבודי.''' | '''והיה בעבר כבודי.''' שיראה לך שאתרחק מעליך שיהא נראה כאדם שרואה את חבירו להבדיל מרחוק ומאחריו וכן אמרו רבות' משה אמר לא יראני אדם וישעיה אמר ואראה את ה' ומשני כאן באספקלריא המאירה כאן בשאינה מאירה א"נ אחורי קורא מה שעבר ואע"פ שאין שם עורף דומיא דבני אדם שמניחין אחריהם מה שעוברים הכי נראה לי עיקר שלא ראה משה בשכינה כלל אלא ראה זהרורי אורו שהוא מזהיר במקום שעבר משם דומיא דשמש להבדיל כשהוא מעריב ונכנס במערב תחת הארץ ואין גוף השמש נראה אבל עדיין הזהרורים נראים שמעריבים והולכים לפי שהשמש מתרחק, ''' ופני לא יראו''' כגון בבוקר שעדיין לא עלה גוף השמש והזהרורין כבר באים ומתגברים והולכים לפי שהשמש מתקרב כלומר זהרורים הנשארים כשעברתי משם תוכל לראות ולפי זה נטה התרגום הגה"ה: | ||
'''ושכותי כפי.''' | '''ושכותי כפי.''' ענני כמו (איכה ג') נשא לבבינו אל כפים ויהיה הענן לפניך שלא תראה: | ||
== כג == | == כג == | ||
'''והסרותי את כפי וראית את אחורי.''' | '''והסרותי את כפי וראית את אחורי.''' הוי יודע שאין זה כי אם משל שאין למעלה עורף אפי' במלאכים כדכתיבג (יחזקאל א') וד' פנים לאחד לד' רוחות יש להם פנים לכך לא יסבו בלכתן איש אל עבר פניו ילכו כ"ש נמי שאין לנו רשות לדבר עליו אלא ה"ק וראית את אחורי כאדם שרואה את חבירו מאחוריו ואין יכול להתבונן בו: | ||
'''ופני לא יראו.''' | '''ופני לא יראו.''' שלא תראה באספקלריא המאירה כאדם שרואה את חבירו בפניו ומתבונן בו יפה: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־08:21, 15 ביולי 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ג[עריכה]
פן אכלך בדרך. כל זמן שאיני בקרבכם אם תחטאו לפני לא יקשה כל כך בעיני אבל אם טעלה עעמכם ואתם קשה ערף ותחטאו לפני ואני אכלה אתכם:
קשה ערף. כל פורק עול נקרא קשה ערף לפי שאינו כופף ערפו לקבל עול אל צאורו:
ד[עריכה]
את הדבר הרע הזה. שלא ילך הק' עמהם:
ה[עריכה]
אתם עם קשה עורף. ולטובתכם אני מכוון שלא אכילך:
הורד עדיך. אע"פ שכבר לא שתו אמר להם שיסלקו מן העדי לגמרי וי"מ לא שתו אותו עליו במקום הנראה אלא תחת בגדיהם והוא אמר שיורידוהו לגמרי:
שהורד עדיך מעליך. ונהגו מנהג אבילות על מה שעשיתם ויתגלגל רחמי אליכם:
ז[עריכה]
ומשה יקח את האהל. לפי שמרדו בו ורצו להעמיד ראש אחר פירש מהם וגם שאמר הק' שלא ישרה שכינתו ביניהם לא היה רוצה לעמוד במקום שאין השכינה שורה והרוצה לדרוש משפט או שום דבר יצא לשם:
ח[עריכה]
והיה כצאת משה. כשהיה משה בא אל המחנה היה בא לומר להם דבר ובשובו שהיה יוצא אל האהל ועמד כל העם:
יא[עריכה]
לא ימיש. שלא היה בא אל המחנה:
יב[עריכה]
ואתה לא הודעתני. שבתחלה אמרת ושלחתי לפניך מלאך ולבסוף אמרת הורד עדיך מעליך ואדע מה אעשה לך ועדיין לא גליתה לי אם תשלח המלאך אם תלך אתה מפני שהורידו עדים כמו שצויתה להם:
ואתה אמרת ידעתיך בשם. שתודיעני בשם את אשר תשלח עמי ומשה היה ירא לומר להק' ולהתפלל לפניו שיבא הק' עמהם מפני שאמר פן אכלך בדרך וסבר אם אומר לפניו שילך עמנו אהיה חב לישראל לפיכך אמר
יג[עריכה]
הודיעני נא את דרכיך. אמר בלבו אשאל לפניו שיודיעני מדותיו ולפי המדות אדע אם טוב לנו שילך עמנו אם לא אבל עדיין לא היה יודע לבחור המוטב להם ולכך אמר וראה כי עמך הגוי הזה ובחר להם המוטב כי אני איני יודע לבחור:
יד[עריכה]
ואמר לו הק' פני ילכו. אני אלך כמו (ש"ב י"ז) ופניך הולכים בקרב כי זה מוטב להם שאלך עמהם והניחותי לך ממה שהיה לבך נוקפך איזה תבחר הרי בחרת לך המוטב ואע"פ שהיה משה ירא עדיין ממה שאמר פן אכלך בדרך מ"מ הודה כי ודאי כבוד גדול היה לישראל שילך הק"ב עמהם כמו שאמר ונפלינו אני ועמך מכל העם כי כל העם שאתה מצליח אתה שולח לפניהם מלאך להצליחםו אם תשלח לפנינו מלאך הרי אנו כאחד מהם ולפיכך אם אין פניך הולכים אל תעלינו מזה:
טז[עריכה]
כי במה יודע איפה. אבל אם תלך עמנו הרי אנו נפלינו מהם ששכינתך תלך עמנו ומ"מ עדיין לא נתיישבה דעתו על מה שאמר פן אכלך בדרך:
יז[עריכה]
ואמר לו הק' גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה. שאודיעך מדותי כי אז תתיישב דעתך:
{יח{
כיון שראה משה שהיה שעת רצון הוסיף לשאול ואמר הראני נא את כבודך. כלומר רוצה אני לשמוע ולראות:
יט[עריכה]
אני אעביר כל טובי. שאודיעך מדת טובתי:
וקראתי בשם ה'. אתה אמרת שאמרתי לך שאודיעך בשם מי ילך עמך כמו שאמר למעלה ואתה אמרת ידעתיך בשם ואני אקרא לפניך ה' כי בשם אודיעך שאני אלך עמך:
וחנותי את אשר אחון. שאודיעך מידותיי כיצד אני חונן ומרחם אבל מה שאמרתי הראני נא את כבודך לא תוכל לראות את פני דאספקלריא המאירה, כי לא יראני אדם וחי ולא שום דבר חי אפי' המלאכים וי"מ לא יראני האדם וחי שאם יראני וחי לעולם ומשמעות של מנוח לא יראני וחי אח"כ אלא ימות מיד כדכתיב ויאמר מנוח מות נמות כי אלהים ראינו:
כב[עריכה]
והיה בעבר כבודי. שיראה לך שאתרחק מעליך שיהא נראה כאדם שרואה את חבירו להבדיל מרחוק ומאחריו וכן אמרו רבות' משה אמר לא יראני אדם וישעיה אמר ואראה את ה' ומשני כאן באספקלריא המאירה כאן בשאינה מאירה א"נ אחורי קורא מה שעבר ואע"פ שאין שם עורף דומיא דבני אדם שמניחין אחריהם מה שעוברים הכי נראה לי עיקר שלא ראה משה בשכינה כלל אלא ראה זהרורי אורו שהוא מזהיר במקום שעבר משם דומיא דשמש להבדיל כשהוא מעריב ונכנס במערב תחת הארץ ואין גוף השמש נראה אבל עדיין הזהרורים נראים שמעריבים והולכים לפי שהשמש מתרחק, ופני לא יראו כגון בבוקר שעדיין לא עלה גוף השמש והזהרורין כבר באים ומתגברים והולכים לפי שהשמש מתקרב כלומר זהרורים הנשארים כשעברתי משם תוכל לראות ולפי זה נטה התרגום הגה"ה:
ושכותי כפי. ענני כמו (איכה ג') נשא לבבינו אל כפים ויהיה הענן לפניך שלא תראה:
כג[עריכה]
והסרותי את כפי וראית את אחורי. הוי יודע שאין זה כי אם משל שאין למעלה עורף אפי' במלאכים כדכתיבג (יחזקאל א') וד' פנים לאחד לד' רוחות יש להם פנים לכך לא יסבו בלכתן איש אל עבר פניו ילכו כ"ש נמי שאין לנו רשות לדבר עליו אלא ה"ק וראית את אחורי כאדם שרואה את חבירו מאחוריו ואין יכול להתבונן בו:
ופני לא יראו. שלא תראה באספקלריא המאירה כאדם שרואה את חבירו בפניו ומתבונן בו יפה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |