עמר נקא/שמות/לג

עמר נקא שמות לג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

לך עלה מזה ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות. ד"א כלפי שאמ' לו בשעת הכעס לך רד אמ' לו בשעת רצון לך עלה קשה מאי ד"א י"ל שלפי הפי' הראשון הל"ל עלה מפה או מהנה שהיא הוראת מקום עכשיו שכתב עלה מזה משמע שזה הדבר שאמרתי לך בתחלה והיינו מה שאמ' לו למעלה בשעת הכעס לך רד:

ה

ועתה הורד עדייך מעליך וכו' צריך לישב שהרי כבר אמ' ולא שתו איש עדיו עליו ונראה לפי הפשט שמה שאמ' בתחלה ולא שתו איש עדיו עליו ר"ל תכשיטין ומלבושים נאים כמו שנאמ' ויתאבלו אבל היה להם עדיין העדיים שנתנו להם בחורב כשאמרו נעשה ונשמע ומאותן העדיים אמר להן הקב"ה הורד עדיך מעליך ולזה אמ' ויתנצלו בני ישראל את עדים ר"ל העדיים שנתנו להם בחורב. אמנם יש מפרשים כי מה שאמ' ולא שתו איש עדיו עליו ר"ל שפרקו מעליהם עול תורה ועול מלכות שמים בשומעם כי השכינה לא שרתה עמהם ולזה אמ' הקב"ה אתם עם קשה עורף. ועתה עדיין עשית רעה שנית שהורדת עדייך מעליך כי הורד הוא מקור ואינו צווי ע"כ אדעה מה אעשה לך וחזר ואמ' ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב לסמוך אליו הפסוק שאחריו ומשה יקח את האהל כי כשראה שפרקו ישראל מעליהם עול מלכות שמים ועול תורה כדפרישנא נטה אהלו מחוץ למחנה. מהר"ר:

ז

כל מבקש ה' מכאן למבקש פני זקן כמבקש פני שכינה ד"א כל מבקש ה' אפי' מלאכי השרת וכו' קשה מאי ד"א י"ל מדכתי' כל מבקש ולא כתיב המבקש משמע דרבוייא לרבות אפי' מלאכי השרת וזה שאמ' רש"י בכאן מנודה לרב מנודה לתלמיד קשה שהרי עצמו הוא פי' אח"כ בסמוך והדבר הזה נהג משה מיום הכפורים עד שהוקם המשכן והנה אחר יום הכפורים לא היו עוד מנודים שכבר נתרצה להם הקב"ה. וי"ל שכיון שנטה אהלו מחוץ למחנה כשהיו מנודים לא החזירו עד ששכנה שכינה בתוכם ועקר הדבר כן הוא משה סילק את אהלו ונטה לו מחוץ למחנה תכף אחר מעשה העגל ולא החזירו עד יום אחד בניסן שהוקם המשכן וזה שאמר רש"י ודבר זה נהג מיום הכפורים וכו' דמשמע דביום הכפורים החל היינו לפי שקודם יום הכפורים אין לומ' והיה כצאת משה האוהל וכו' שלא היה שם משה כלל כי עמד בהר פ' יום וכדפי' רש"י בפרש' יתרו בפסוק ויהי ממחרת:

טו

ויאמרו אליו אם אין פניך הולכים וכו' צריך לישב מה היה שואל משה הרי כבר אמר לו פני ילכו. י"ל שהפנים הראשונים ר"ל פנים של זעם ור"ל שיסתלקו ממנו ולא שיבטיחנו ללכת עמו ולי נראה שנוכל לפרש שמתחלה שאל לו מרע"ה הודיעני נא את דרכיך למען אדע באי זה דרך אתנהג עמהם ועל זה השיבו פני ילכו והניחותי לך משאלתך וכראות מרע"ה כי היה עת רצון אמר לפניו אם אין פניך הולכים כלומ' שלא תרצה לבא עמנו אל תעלנו מזה. מהר"ר:

יט

וקראתי בשם ה' לפניך ללמדך סדר בקשת רחמים וכו' הכי איתא בגמ' דר"ה אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור והראהו למשה ואמר לו כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם ודרשו זה מלישנא דויעבור ה' על פניו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.