רש"י/דברים/ז: הבדלים בין גרסאות בדף
(←יב: הוספת הערת המהר"צ חיות) |
מ (←ז: הטמעת קישורים) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== א == | == א == | ||
'''ונשל.''' | '''ונשל.''' לשון השלכה והתזה, וכן ונשל הברזל {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יט#|דברים יט]]}}: | ||
== ב == | == ב == | ||
'''ולא תחנם.''' | '''ולא תחנם.''' לא תתן להם חן, אסור לו לאדם לומר כמה נאה גוי זה. דבר אחר, לא תתן להם חניה בארץ {{ממ|עבודה זרה כ'}}: | ||
== ד == | == ד == | ||
'''כי יסיר את בנך מאחרי.''' | '''כי יסיר את בנך מאחרי.''' בנו של גוי כשישא את בתך יסיר את בנך אשר תלד לו בתך מאחרי, למדנו שבן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך, אבל בן בנך הבא מן הגויה אינו קרוי בנך אלא בנה, שהרי לא נאמר על בתו לא תקח כי תסיר את בנך מאחרי: | ||
== ה == | == ה == | ||
'''מזבחתיהם.''' | '''מזבחתיהם.''' של בנין: | ||
'''ומצבתם.''' | '''ומצבתם.''' אבן אחת: | ||
'''ואשירהם.''' | '''ואשירהם.''' אילנות שעובדין אותן: | ||
'''ופסיליהם.''' | '''ופסיליהם.''' צלמים: | ||
== ז == | == ז == | ||
'''לא מרבכם.''' | '''לא מרבכם.''' כפשוטו. ומדרשו לפי שאין אתם מגדילים עצמכם כשאני משפיע לכם טובה, לפיכך ''' חשק … בכם''' | ||
'''כי אתם המעט''' | '''כי אתם המעט''' , הממעטין עצמכם, כגון אברהם שאמר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יח#|בראשית יח]]}} ואנכי עפר ואפר, וכגון משה ואהרן שאמרו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/טז#|שמות טז]]}} ונחנו מה, לא כנבוכדנאצר שאמר {{ממ|ישעיהו י"ד}} אדמה לעליון, וסנחריב {{ממ|שם ל"ו}} שאמר מי בכל אלהי הארצות, וחירם שאמר {{ממ|י"ח כ"ח}} אל אני מושב אלהים ישבתי {{ממ|חולין פ"ט}}: | ||
'''כי אתם המעט.''' | '''כי אתם המעט.''' הרי כי משמש בלשון דהא: | ||
== ח == | == ח == | ||
'''כי מאהבת ה'.''' | '''כי מאהבת ה'.''' הרי כי משמש בלשון אלא, ''' לא מרבכם חשק ה' בכם''' , אלא ''' מאהבת ה' אתכם''' : | ||
'''ומשמרו את השבעה.''' | '''ומשמרו את השבעה.''' מחמת שמרו את השבועה: | ||
== ט == | == ט == | ||
'''לאלף דור.''' | '''לאלף דור.''' ולהלן {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ה#|דברים ה]]}} הוא אומר לאלפים. כאן שהוא סמוך אצל לשמרי מצותיו, הוא אומר ''' לאלף''' , ולהלן שהוא סמוך אצל לאהבי, הוא אומר לאלפים {{ממ|סוטה ל"א}}: | ||
'''לאהביו.''' | '''לאהביו.''' אלו העושין מאהבה: | ||
'''ולשמרי מצותיו.''' | '''ולשמרי מצותיו.''' אלו העושין מיראה: | ||
== י == | == י == | ||
'''ומשלם לשנאיו אל פניו.''' | '''ומשלם לשנאיו אל פניו.''' בחייו משלם לו גמולו הטוב, כדי להאבידו מן העולם הבא: | ||
== יא == | == יא == | ||
'''היום לעשותם.''' | '''היום לעשותם.''' ולמחר, לעולם הבא, לטל שכרם {{ממ|עירובין כ"ב}}: | ||
== יב == | == יב == | ||
'''והיה עקב תשמעון.''' | '''והיה עקב תשמעון.''' אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו ''' תשמעון.''' | ||
'''ושמר ה' וגו'.''' | '''ושמר ה' וגו'.''' ישמר לך הבטחתו {{ממ|עי' תנחומא}}{{הערה|עיין מהר"צ חיות {{ממ|[[מהר"צ חיות/ברכות/ג/א|ברכות ג.]]}} שהקשה מדוע לא פירש רש"י שהוא לשון המתנה כמו שפירש בכמה פסוקים אחרים וכמבואר בגמרא שם. ובישעיה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כו|פרק כו]]}} פירש רש"י אף קרא דידן מלשון המתנה.}}: | ||
== יג == | == יג == | ||
'''שגר אלפיך.''' | '''שגר אלפיך.''' ולדי בקרך שהנקבה משגרת ממעיה: | ||
'''ועשתרת צאנך.''' | '''ועשתרת צאנך.''' מנחם פרש אבירי בשן {{ממ|תהילים כ"ב}}, מבחר הצאן, כמו בעשתרת קרנים {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יד#|בראשית יד]]}}, לשון חזק, ואנקלוס תרגם ועדרי ענך. ורבותינו אמרו למה נקרא שמם עשתרות שמעשירות את בעליהן {{ממ|חולין פ"ד}}: | ||
== יד == | == יד == | ||
'''עקר.''' | '''עקר.''' שאינו מוליד: | ||
== יז == | == יז == | ||
'''כי תאמר בלבבך.''' | '''כי תאמר בלבבך.''' על כרחך לשון דילמא הוא, שמא תאמר בלבבך מפני שהם רבים לא אוכל להורישם, אל תאמר כן, ''' לא תירא מהם''' , ולא יתכן לפרשו באחת משאר לשונות של כי שיפל עליו שוב לא תירא מהם: | ||
== יט == | == יט == | ||
'''המסת.''' | '''המסת.''' נסיונות: | ||
'''והאתת.''' | '''והאתת.''' כגון ויהי לנחש {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ד#|שמות ד]]}}, והיו לדם ביבשת {{ממ|שם}}: | ||
'''והמפתים.''' | '''והמפתים.''' המכות המפלאות: | ||
'''והיד החזקה.''' | '''והיד החזקה.''' זו הדבר: | ||
'''והזרע הנטויה.''' | '''והזרע הנטויה.''' זו החרב של מכת בכורות: | ||
== כ == | == כ == | ||
'''הצרעה.''' | '''הצרעה.''' מין שרץ העוף שהיתה זורקת בהם מרה ומסרסתן ומסמאה את עיניהם בכל מקום שהיו נסתרין שם {{ממ|סוטה ל"ו}}: | ||
== כב == | == כב == | ||
'''פן תרבה עליך חית השדה.''' | '''פן תרבה עליך חית השדה.''' והלא אם עושין רצונו של מקום אין מתיראין מן החיה, שנאמר {{ממ|איוב ה'}} וחית השדה השלמה לך אלא גלוי היה לפניו שעתידין לחטא: | ||
== כג == | == כג == | ||
'''והמם.''' | '''והמם.''' נקוד קמץ כלו, לפי שאין מ"ם אחרונה מן היסוד, והרי הוא כמו והם אותם, אבל והמם גלגל עגלתו {{ממ|ישעיהו כ"ח}} כלו יסוד, לפיכך חציו קמץ וחציו פתח, כשאר פעל של שלוש אותיות: | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־19:22, 23 ביוני 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ונשל. לשון השלכה והתזה, וכן ונשל הברזל (דברים יט):
ב[עריכה]
ולא תחנם. לא תתן להם חן, אסור לו לאדם לומר כמה נאה גוי זה. דבר אחר, לא תתן להם חניה בארץ (עבודה זרה כ'):
ד[עריכה]
כי יסיר את בנך מאחרי. בנו של גוי כשישא את בתך יסיר את בנך אשר תלד לו בתך מאחרי, למדנו שבן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך, אבל בן בנך הבא מן הגויה אינו קרוי בנך אלא בנה, שהרי לא נאמר על בתו לא תקח כי תסיר את בנך מאחרי:
ה[עריכה]
מזבחתיהם. של בנין:
ומצבתם. אבן אחת:
ואשירהם. אילנות שעובדין אותן:
ופסיליהם. צלמים:
ז[עריכה]
לא מרבכם. כפשוטו. ומדרשו לפי שאין אתם מגדילים עצמכם כשאני משפיע לכם טובה, לפיכך חשק … בכם
כי אתם המעט , הממעטין עצמכם, כגון אברהם שאמר (בראשית יח) ואנכי עפר ואפר, וכגון משה ואהרן שאמרו (שמות טז) ונחנו מה, לא כנבוכדנאצר שאמר (ישעיהו י"ד) אדמה לעליון, וסנחריב (שם ל"ו) שאמר מי בכל אלהי הארצות, וחירם שאמר (י"ח כ"ח) אל אני מושב אלהים ישבתי (חולין פ"ט):
כי אתם המעט. הרי כי משמש בלשון דהא:
ח[עריכה]
כי מאהבת ה'. הרי כי משמש בלשון אלא, לא מרבכם חשק ה' בכם , אלא מאהבת ה' אתכם :
ומשמרו את השבעה. מחמת שמרו את השבועה:
ט[עריכה]
לאלף דור. ולהלן (דברים ה) הוא אומר לאלפים. כאן שהוא סמוך אצל לשמרי מצותיו, הוא אומר לאלף , ולהלן שהוא סמוך אצל לאהבי, הוא אומר לאלפים (סוטה ל"א):
לאהביו. אלו העושין מאהבה:
ולשמרי מצותיו. אלו העושין מיראה:
י[עריכה]
ומשלם לשנאיו אל פניו. בחייו משלם לו גמולו הטוב, כדי להאבידו מן העולם הבא:
יא[עריכה]
היום לעשותם. ולמחר, לעולם הבא, לטל שכרם (עירובין כ"ב):
יב[עריכה]
והיה עקב תשמעון. אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון.
ושמר ה' וגו'. ישמר לך הבטחתו (עי' תנחומא)[1]:
יג[עריכה]
שגר אלפיך. ולדי בקרך שהנקבה משגרת ממעיה:
ועשתרת צאנך. מנחם פרש אבירי בשן (תהילים כ"ב), מבחר הצאן, כמו בעשתרת קרנים (בראשית יד), לשון חזק, ואנקלוס תרגם ועדרי ענך. ורבותינו אמרו למה נקרא שמם עשתרות שמעשירות את בעליהן (חולין פ"ד):
יד[עריכה]
עקר. שאינו מוליד:
יז[עריכה]
כי תאמר בלבבך. על כרחך לשון דילמא הוא, שמא תאמר בלבבך מפני שהם רבים לא אוכל להורישם, אל תאמר כן, לא תירא מהם , ולא יתכן לפרשו באחת משאר לשונות של כי שיפל עליו שוב לא תירא מהם:
יט[עריכה]
המסת. נסיונות:
והאתת. כגון ויהי לנחש (שמות ד), והיו לדם ביבשת (שם):
והמפתים. המכות המפלאות:
והיד החזקה. זו הדבר:
והזרע הנטויה. זו החרב של מכת בכורות:
כ[עריכה]
הצרעה. מין שרץ העוף שהיתה זורקת בהם מרה ומסרסתן ומסמאה את עיניהם בכל מקום שהיו נסתרין שם (סוטה ל"ו):
כב[עריכה]
פן תרבה עליך חית השדה. והלא אם עושין רצונו של מקום אין מתיראין מן החיה, שנאמר (איוב ה') וחית השדה השלמה לך אלא גלוי היה לפניו שעתידין לחטא:
כג[עריכה]
והמם. נקוד קמץ כלו, לפי שאין מ"ם אחרונה מן היסוד, והרי הוא כמו והם אותם, אבל והמם גלגל עגלתו (ישעיהו כ"ח) כלו יסוד, לפיכך חציו קמץ וחציו פתח, כשאר פעל של שלוש אותיות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |