רש"י/דברים/יח: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאת דפים בצורה אוטומטית - הטקסט פורסם ברשיון נחלת הכלל באתר 'ספריא') |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון עיצוב, והסרת ניקוד (מכמה סיבות), אולי בעתיד נעלה רש"י מנוקד לצד הרש"י הרגיל) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== א == | == א == | ||
'''כל שבט לוי.''' | '''כל שבט לוי.''' בין תמימין בין בעלי מומין {{ממ|ספרי}}: | ||
'''חלק.''' | '''חלק.''' בבזה: | ||
'''ונחלה.''' | '''ונחלה.''' בארץ {{ממ|שם}}: | ||
'''אשי ה'.''' | '''אשי ה'.''' קדשי המקדש: | ||
'''ונחלתו.''' | '''ונחלתו.''' אלו קדשי הגבול, תרומות ומעשרות, אבל נחלה גמורה ''' לא יהיה לו בקרב אחיו.''' ובספרי דרשו, ''' ונחלה לא יהיה לו''' , זו נחלת שאר, ''' בקרב אחיו''' , זו נחלת חמשה. ואיני יודע מה היא, ונראה לי שארץ כנען שמעבר הירדן ואילך נקראת ארץ חמשה עממין, ושל סיחון ועוג שני עממין, אמורי וכנעני, ונחלת שאר לרבות קיני וקנזי וקדמוני, וכן דורש בפרשת מתנות שנאמרו לאהרן {{ממ|במדבר י"ח}} על כן לא היה ללוי וגו' להזהיר על קיני וקנזי וקדמוני. שוב נמצא בדברי רבי קלונימוס הכי גרסינן בספרי: ''' ונחלה לא יהיה לו.''' אלו נחלת חמשה, ''' בקרב אחיו''' אלו נחלת שבעה, נחלת חמשה שבטים ונחלת שבעה שבטים. ומתוך שמשה ויהושע לא חלקו נחלה אלא לחמשה שבטים בלבד, שכן משה הנחיל לראובן וגד וחצי שבט מנשה, ויהושע הנחיל ליהודה ואפרים ולחצי שבט מנשה, ושבעה האחרים נטלו מאליהן אחרי מות יהושע, מתוך כך הזכיר חמשה לבד ושבעה לבד: | ||
== ב == | == ב == | ||
'''כאשר דבר לו.''' | '''כאשר דבר לו.''' בארצם לא תנחל, אני חלקך {{ממ|במדבר י"ח}}: | ||
== ג == | == ג == | ||
'''מאת העם.''' | '''מאת העם.''' ולא מאת הכהנים {{ממ|ספרי. חולין קל"ב}}: | ||
'''אם שור אם שה.''' | '''אם שור אם שה.''' פרט לחיה: | ||
'''הזרע.''' | '''הזרע.''' מן הפרק של ארכבה עד כף של יד שקורין אשפלד"ון {{ממ|חולין קל"ד}}: | ||
'''הלחיים.''' | '''הלחיים.''' עם הלשון. דורשי רשומות היו אומרים זרוע תחת יד, שנאמר {{ממ|במדבר כ"ה}} ויקח רמח בידו, לחיים תחת תפלה, שנאמר {{ממ|תהילים ק"י}} ויעמד פינחס ויפלל, והקבה תחת האשה אל קבתה {{ממ|במדבר כ"ה}}: | ||
== ד == | == ד == | ||
'''ראשית דגנך.''' | '''ראשית דגנך.''' זו תרומה, ולא פרש בה שעור, אבל רבותינו נתנו בה שעור, עין יפה אחד מארבעים, עין רעה אחד מששים, בינונית אחד מחמשים, וסמכו על המקרא שלא לפחת מאחד מששים שנאמר {{ממ|יחזקאל מ"ה}} ששית האיפה מחמר החטים, ששית האיפה חצי סאה, כשאתה נותן חצי סאה לכר הרי אחד מששים, שהכר שלושים סאין {{ממ|תלמוד ירושלמי תרומות פ"ד}}: | ||
'''וראשית גז צאנך.''' | '''וראשית גז צאנך.''' כשאתה גוזז צאנך בכל שנה תן ממנה ראשית לכהן, ולא פרש בה שעור, ורבותינו נתנו בה שעור אחד מששים, וכמה צאן חיבות בראשית הגז חמש רחלות, שנאמר {{ממ|שמואל א כ"ה}} וחמש צאן עשויות. רבי עקיבא אומר ראשית גז, שתים, צאנך, ארבעה, תתן לו, הרי חמשה {{ממ|עי' ספרי וחולין קל"ה}}: | ||
== ה == | == ה == | ||
'''לעמד לשרת.''' | '''לעמד לשרת.''' מכאן שאין שרות אלא מעומד {{ממ|ספרי. סוטה ל"ח}}: | ||
== ו == | == ו == | ||
'''וכי יבא הלוי.''' | '''וכי יבא הלוי.''' יכול בבן לוי ודאי הכתוב מדבר, תלמוד לומר ''' ושרת''' , יצאו לויים שאין ראויין לשרות {{ממ|ספרי}}: | ||
'''ובא בכל אות נפשו, ושרת.''' | '''ובא בכל אות נפשו, ושרת.''' למד על הכהן שבא ומקריב קרבנות נדבתו או חובתו ואפלו במשמר שאינו שלו {{ממ|בבא קמא ק"ט}}. ד"א, עוד למד על הכהנים הבאים לרגל שמקריבין {{ממ|במשמר}} ועובדין בקרבנות הבאות מחמת הרגל כגון מוספי הרגל ואף על פי שאין המשמר שלהם {{ממ|ספרי. סוכה נ"ה}}: | ||
== ח == | == ח == | ||
'''חלק כחלק יאכלו.''' | '''חלק כחלק יאכלו.''' מלמד שחולקין בעורות ובבשר שעירי חטאות, יכול אף בדברים הבאים שלא מחמת הרגל, כגון תמידין ומוספי שבת ונדרים ונדבות, ת"ל ''' לבד ממכריו על האבות''' חוץ ממה שמכרו האבות בימי דוד ושמואל שנקבעו המשמרות ומכרו זה לזה, טל אתה שבתך ואני אטל שבתי {{ממ|שם}}: | ||
== ט == | == ט == | ||
'''לא תלמד לעשות.''' | '''לא תלמד לעשות.''' אבל אתה למד להבין ולהורות, כלומר להבין מעשיהם כמה הם מקלקלים, ולהורות לבניך לא תעשה כך וכך, שזה הוא חק הגוים {{ממ|ספרי. סנהדרין ס"ח}}: | ||
== י == | == י == | ||
'''מעביר בנו ובתו באש.''' | '''מעביר בנו ובתו באש.''' היא עבודת המלך, עושה מדורות אש מכאן ומכאן ומעבירו בין שתיהם {{ממ|עי' סנהדרין ס"ד}}: | ||
'''קסם קסמים.''' | '''קסם קסמים.''' אי זהו קוסם האוחז את מקלו ואומר אם אלך אם לא אלך, וכן הוא אומר {{ממ|הושע ד'}} עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו {{ממ|ספרי}}: | ||
'''מעונן.''' | '''מעונן.''' רבי עקיבא אומר אלו נותני עונות, שאומרים עונה פלונית יפה להתחיל, וחכמים אומרים אלו אוחזי העינים: | ||
'''מנחש.''' | '''מנחש.''' פתו נפלה מפיו, צבי הפסיקו בדרך, מקלו נפל מידו {{ממ|ספרי. סנהדרין ס"ה}}: | ||
== יא == | == יא == | ||
'''וחבר חבר.''' | '''וחבר חבר.''' שמצרף נחשים או עקרבים או שאר חיות למקום אחד: | ||
'''ושאל אוב.''' | '''ושאל אוב.''' זה מכשפות ששמו פיתום ומדבר משחיו ומעלה את המת בבית השחי שלו: | ||
'''וידעני.''' | '''וידעני.''' מכניס עצם חיה ששמה ידוע לתוך פיו ומדבר העצם על ידי מכשפות {{ממ|שם}}: | ||
'''ודרש אל המתים.''' | '''ודרש אל המתים.''' כגון המעלה בזכרותו והנשאל בגלגלת {{ממ|שם}}: | ||
== יב == | == יב == | ||
'''כל עשה אלה.''' | '''כל עשה אלה.''' עשה כל אלה לא נאמר, אלא כל עשה אלה, אפלו אחת מהן {{ממ|ספרי}}: | ||
== יג == | == יג == | ||
'''תמים תהיה עם ה' אלהיך.''' | '''תמים תהיה עם ה' אלהיך.''' התהלך עמו בתמימות, ותצפה לו, ולא תחקר אחר העתידות, אלא כל מה שיבא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו: | ||
== יד == | == יד == | ||
'''לא כן נתן לך ה' אלהיך.''' | '''לא כן נתן לך ה' אלהיך.''' לשמע אל מעוננים ואל קוסמים, שהרי השרה שכינה על הנביאים ואורים ותמים: | ||
== טו == | == טו == | ||
'''מקרבך מאחיך כמני.''' | '''מקרבך מאחיך כמני.''' כמו שאני מקרבך מאחיך, ''' יקים לך''' תחתי, וכן מנביא לנביא: | ||
== כ == | == כ == | ||
'''אשר לא צויתיו לדבר.''' | '''אשר לא צויתיו לדבר.''' אבל צויתיו לחברו: | ||
'''ואשר ידבר בשם אלהים אחרים.''' | '''ואשר ידבר בשם אלהים אחרים.''' אפלו כון את ההלכה לאסר את האסור ולהתיר את המתר {{ממ|סנהדרין פ"ט}}: | ||
'''ומת.''' | '''ומת.''' בחנק. ג' מיתתן בידי אדם, המתנבא מה שלא שמע, ומה שלא נאמר לו ונאמר לחברו, והמתנבא בשם ע"ז. אבל הכובש את נבואתו והעובר על דברי נביא והעובר על דברי עצמו, מיתתן בידי שמים, שנאמר {{ממ|פסוק י"ט}} אנכי אדרש מעמו {{ממ|סנהדרין פ"ט}}: | ||
== כא == | == כא == | ||
'''וכי תאמר בלבבך.''' | '''וכי תאמר בלבבך.''' עתידין אתם לומר כשיבא חנניה בן עזור ומתנבא הנה כלי בית ה' מושבים מבבלה עתה מהרה {{ממ|ירמיהו כ"ז}}, וירמיהו עומד וצווח אל העמדים ועל הים ועל יתר הכלים שלא גלו עם יכניה, בבלה יובאו עם גלות צדקיהו {{ממ|שם}}: | ||
== כב == | == כב == | ||
'''אשר ידבר הנביא.''' | '''אשר ידבר הנביא.''' ויאמר דבר זה עתיד לבא עליכם ותראו שלא יבא, ''' הוא הדבר אשר לא דברו ה'''' והרג אותו. ואם תאמר זו במתנבא על העתידות, הרי שבא ואמר עשו כך וכך ומפי הקב"ה אני אומר כבר נצטוו שאם בא להדיחך מאחת מכל המצוות לא תשמע לו {{ממ|דברים י"ג}} אלא אם כן ממחה הוא לך שהוא צדיק גמור, כגון אליהו בהר הכרמל שהקריב בבמה בשעת אסור הבמות, כדי לגדר את ישראל, הכל לפי צרך שעה וסיג הפרצה, לכך נאמר {{ממ|פסוק ט"ו}} אליו תשמעון {{ממ|סנהדרין פ"ט}}: | ||
'''לא תגור ממנו.''' | '''לא תגור ממנו.''' לא תמנע עצמך מללמד עליו חובה {{ממ|ספרי}}, ולא תירא לענש עליו: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה מ־12:59, 14 באפריל 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א
כל שבט לוי. בין תמימין בין בעלי מומין (ספרי):
חלק. בבזה:
ונחלה. בארץ (שם):
אשי ה'. קדשי המקדש:
ונחלתו. אלו קדשי הגבול, תרומות ומעשרות, אבל נחלה גמורה לא יהיה לו בקרב אחיו. ובספרי דרשו, ונחלה לא יהיה לו , זו נחלת שאר, בקרב אחיו , זו נחלת חמשה. ואיני יודע מה היא, ונראה לי שארץ כנען שמעבר הירדן ואילך נקראת ארץ חמשה עממין, ושל סיחון ועוג שני עממין, אמורי וכנעני, ונחלת שאר לרבות קיני וקנזי וקדמוני, וכן דורש בפרשת מתנות שנאמרו לאהרן (במדבר י"ח) על כן לא היה ללוי וגו' להזהיר על קיני וקנזי וקדמוני. שוב נמצא בדברי רבי קלונימוס הכי גרסינן בספרי: ונחלה לא יהיה לו. אלו נחלת חמשה, בקרב אחיו אלו נחלת שבעה, נחלת חמשה שבטים ונחלת שבעה שבטים. ומתוך שמשה ויהושע לא חלקו נחלה אלא לחמשה שבטים בלבד, שכן משה הנחיל לראובן וגד וחצי שבט מנשה, ויהושע הנחיל ליהודה ואפרים ולחצי שבט מנשה, ושבעה האחרים נטלו מאליהן אחרי מות יהושע, מתוך כך הזכיר חמשה לבד ושבעה לבד:
ב
כאשר דבר לו. בארצם לא תנחל, אני חלקך (במדבר י"ח):
ג
מאת העם. ולא מאת הכהנים (ספרי. חולין קל"ב):
אם שור אם שה. פרט לחיה:
הזרע. מן הפרק של ארכבה עד כף של יד שקורין אשפלד"ון (חולין קל"ד):
הלחיים. עם הלשון. דורשי רשומות היו אומרים זרוע תחת יד, שנאמר (במדבר כ"ה) ויקח רמח בידו, לחיים תחת תפלה, שנאמר (תהילים ק"י) ויעמד פינחס ויפלל, והקבה תחת האשה אל קבתה (במדבר כ"ה):
ד
ראשית דגנך. זו תרומה, ולא פרש בה שעור, אבל רבותינו נתנו בה שעור, עין יפה אחד מארבעים, עין רעה אחד מששים, בינונית אחד מחמשים, וסמכו על המקרא שלא לפחת מאחד מששים שנאמר (יחזקאל מ"ה) ששית האיפה מחמר החטים, ששית האיפה חצי סאה, כשאתה נותן חצי סאה לכר הרי אחד מששים, שהכר שלושים סאין (תלמוד ירושלמי תרומות פ"ד):
וראשית גז צאנך. כשאתה גוזז צאנך בכל שנה תן ממנה ראשית לכהן, ולא פרש בה שעור, ורבותינו נתנו בה שעור אחד מששים, וכמה צאן חיבות בראשית הגז חמש רחלות, שנאמר (שמואל א כ"ה) וחמש צאן עשויות. רבי עקיבא אומר ראשית גז, שתים, צאנך, ארבעה, תתן לו, הרי חמשה (עי' ספרי וחולין קל"ה):
ה
לעמד לשרת. מכאן שאין שרות אלא מעומד (ספרי. סוטה ל"ח):
ו
וכי יבא הלוי. יכול בבן לוי ודאי הכתוב מדבר, תלמוד לומר ושרת , יצאו לויים שאין ראויין לשרות (ספרי):
ובא בכל אות נפשו, ושרת. למד על הכהן שבא ומקריב קרבנות נדבתו או חובתו ואפלו במשמר שאינו שלו (בבא קמא ק"ט). ד"א, עוד למד על הכהנים הבאים לרגל שמקריבין (במשמר) ועובדין בקרבנות הבאות מחמת הרגל כגון מוספי הרגל ואף על פי שאין המשמר שלהם (ספרי. סוכה נ"ה):
ח
חלק כחלק יאכלו. מלמד שחולקין בעורות ובבשר שעירי חטאות, יכול אף בדברים הבאים שלא מחמת הרגל, כגון תמידין ומוספי שבת ונדרים ונדבות, ת"ל לבד ממכריו על האבות חוץ ממה שמכרו האבות בימי דוד ושמואל שנקבעו המשמרות ומכרו זה לזה, טל אתה שבתך ואני אטל שבתי (שם):
ט
לא תלמד לעשות. אבל אתה למד להבין ולהורות, כלומר להבין מעשיהם כמה הם מקלקלים, ולהורות לבניך לא תעשה כך וכך, שזה הוא חק הגוים (ספרי. סנהדרין ס"ח):
י
מעביר בנו ובתו באש. היא עבודת המלך, עושה מדורות אש מכאן ומכאן ומעבירו בין שתיהם (עי' סנהדרין ס"ד):
קסם קסמים. אי זהו קוסם האוחז את מקלו ואומר אם אלך אם לא אלך, וכן הוא אומר (הושע ד') עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו (ספרי):
מעונן. רבי עקיבא אומר אלו נותני עונות, שאומרים עונה פלונית יפה להתחיל, וחכמים אומרים אלו אוחזי העינים:
מנחש. פתו נפלה מפיו, צבי הפסיקו בדרך, מקלו נפל מידו (ספרי. סנהדרין ס"ה):
יא
וחבר חבר. שמצרף נחשים או עקרבים או שאר חיות למקום אחד:
ושאל אוב. זה מכשפות ששמו פיתום ומדבר משחיו ומעלה את המת בבית השחי שלו:
וידעני. מכניס עצם חיה ששמה ידוע לתוך פיו ומדבר העצם על ידי מכשפות (שם):
ודרש אל המתים. כגון המעלה בזכרותו והנשאל בגלגלת (שם):
יב
כל עשה אלה. עשה כל אלה לא נאמר, אלא כל עשה אלה, אפלו אחת מהן (ספרי):
יג
תמים תהיה עם ה' אלהיך. התהלך עמו בתמימות, ותצפה לו, ולא תחקר אחר העתידות, אלא כל מה שיבא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו:
יד
לא כן נתן לך ה' אלהיך. לשמע אל מעוננים ואל קוסמים, שהרי השרה שכינה על הנביאים ואורים ותמים:
טו
מקרבך מאחיך כמני. כמו שאני מקרבך מאחיך, יקים לך תחתי, וכן מנביא לנביא:
כ
אשר לא צויתיו לדבר. אבל צויתיו לחברו:
ואשר ידבר בשם אלהים אחרים. אפלו כון את ההלכה לאסר את האסור ולהתיר את המתר (סנהדרין פ"ט):
ומת. בחנק. ג' מיתתן בידי אדם, המתנבא מה שלא שמע, ומה שלא נאמר לו ונאמר לחברו, והמתנבא בשם ע"ז. אבל הכובש את נבואתו והעובר על דברי נביא והעובר על דברי עצמו, מיתתן בידי שמים, שנאמר (פסוק י"ט) אנכי אדרש מעמו (סנהדרין פ"ט):
כא
וכי תאמר בלבבך. עתידין אתם לומר כשיבא חנניה בן עזור ומתנבא הנה כלי בית ה' מושבים מבבלה עתה מהרה (ירמיהו כ"ז), וירמיהו עומד וצווח אל העמדים ועל הים ועל יתר הכלים שלא גלו עם יכניה, בבלה יובאו עם גלות צדקיהו (שם):
כב
אשר ידבר הנביא. ויאמר דבר זה עתיד לבא עליכם ותראו שלא יבא, הוא הדבר אשר לא דברו ה' והרג אותו. ואם תאמר זו במתנבא על העתידות, הרי שבא ואמר עשו כך וכך ומפי הקב"ה אני אומר כבר נצטוו שאם בא להדיחך מאחת מכל המצוות לא תשמע לו (דברים י"ג) אלא אם כן ממחה הוא לך שהוא צדיק גמור, כגון אליהו בהר הכרמל שהקריב בבמה בשעת אסור הבמות, כדי לגדר את ישראל, הכל לפי צרך שעה וסיג הפרצה, לכך נאמר (פסוק ט"ו) אליו תשמעון (סנהדרין פ"ט):
לא תגור ממנו. לא תמנע עצמך מללמד עליו חובה (ספרי), ולא תירא לענש עליו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |