משך חכמה/דברים/יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

משך חכמה דברים יח

א

לא יהיה לכהנים הלוים וכו'. פירשו בירושלמי הוריות דעל מלוכה דסמיך ליה קאי שאין מעמידין מלך מכהנים, ועיין רמב"ן פ' ויחי. ונראה דהמלך נוטל מחצה בביזה, יעוין רמב"ם, ושבט לוי אסור לו ליטול, לכן אין מעמידין מלך משבט לוי, שאסור לו ליטול חלק בביזה, ולא ילחם עבור העם ברצון טוב, כיון שאין לו חלק בביזה. וא"ש הסמיכות. ודו"ק.

ג

מאת זובחי הזבח, לפי מה דאמרו דאף שלל דידהו אשתרי בשבע שכבשו ושבע שחלקו, אם כן אשתראי לאכול נחורין, ובכל זה, אם ישחטו אותן חייבים במתנות, דהשחיטה מתרת אף אם ישארו לאחר מכאן (יעוי' חולין י"ז), ולזה אמר מאת זובחי הזבח. ודו"ק.

אם שור אם שה ונתן לכהן וכו'. בספרי פ' קס"ה אם שור וכו' בין בארץ בין בחו"ל. יתכן משום דמקום דשור או שה שוין הוא רק בח"ל, דאלו בארץ אסור לגדל בהמה דקה, ועיין בתמורה י"ח ע"א בתוס' סד"ה אפילו ממירעייהו, דפירשו ממקום שמותר לרעות בהמה דקה יעו"ש.

ד

ראשית דגנך תרושך ויצהרך. בירושלמי שביעית פרק ז' על קרא דוישב בארץ טוב דריש שפטורה מן המעשר, פירוש דאינה טובה לגבי ארץ ישראל [אף לארץ הגלעד], אך שפטורה מן המעשר. ובזה מיושב לדעתי לשון המקרא דשופטים ט' ותאמר להם התאנה החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה, שאצל זית וגפן לא כתוב הטוב, מפני שהשמן והיין חייבין במעשר ובתרומה, אבל היוצא מן התאנים פטור מן התרומה ומעשרות, לכך כתיב הטובה. ודו"ק.

ראשית גז צאנך כו'. מה דלא נאמר עד ערבות מואב א"ש לר' אלעי דאינו נוהג רק בארץ, ובמתנות לשי' רמב"ם צ"ל דאו כפי מה שדרשו דורשי רשימות שזה היה שכר פנחס, אם כן במדבר לא נהוג מתנות, כן למ"ד דנאסר בשר תאוה רק בשר נחירה, לכן לא נצטוו במדבר בבשר נחירה, ובשלמים ליכא רק חזה ושוק. ודו"ק.

ה

לעמוד לשרת בשם ד' הוא ובניו כל הימים. יתכן דמורה לנו דאף בעלי מומין שאינם ראוים לעבודה ג"כ נוטלים ראשית הגז וזרוע ולחיים כו' ותרומה, דבניו ראוים לעבודה, אבל חללים איתמעטו דבניהם אינם ראוים לעבודה. והבן.

ו

וכי יבא הלוי כו' אשר הוא גר שם. זה מורה כפי דעת ר"מ בסוף פ"ב דמכות דלא היו מעלין שכר ללוים, וכפי דאמר בירושלמי לבית דירה נתנו, פירוש ולא לנחלה, וזה דאמר אשר הוא גר שם, כמו גר אבל לא שהוא שלו לגמרי. ובזה יתפרש מה דפליגי ר"א ות"ק אם עושין מגרש עיר ומגרש שדה בשילהי ערכין דת"ק יליף מקרא דושדה מגרש עריהם לא ימכר, ור"א מחלק בין ערי הלוים לערי ישראל, משום דסבר דלבית דירה נתנו ולא למחלוקת, ולכן לא היו הרוצחים מעלים שכר ללוים, ומשו"ה לא היו הלוים מתודין (עיין פ"ה דמע"ש), ולכן אסורים לשנות מכפי שנתנו להם, אבל בערי ישראל דשלהן הן מותרין לעשות כאדם החפץ לעשות תוך שלו, ות"ק סבר דגם בלוים שלהן הן, לכן לא מחלק. ודו"ק.

ז

ושרת בשם ד' אלקיו. איזה שירות שבשם זו שירה. פלא דקודם בראשית הגז כתוב לשרת בשם ד'. אך הכונה דכאן כתוב ד' אלדיו ולא נאמר אלדים בקרבנות רק הוי' לבד כדברי בן עזאי, לכן ע"כ דעל שירה קאי. ודו"ק.

טו

נביא מקרבך מאחיך וכו'. בספרי מאחיך ולא מאחרים. פירוש דאף גר אתמעט כמו גבי מלך רק ממובחר שבאחיך, ולכן אמר מקרב אחיהם כו'. וע"ז אמר שם עוד יקים לך ולא לעו"ג, פירוש שעל עובדיה אמרו סוף פרק ז' דסנהדרין דגר אדומי היה, רק נבואתו לא היה שיאמר לישראל שיעשו איזה דבר, אך נבואתו היה למפלת עשו ואדום, וכמאמרם מיניה וביה וכו'. ופשוט.

נביא מקרב אחיך כמוני. פירוש כמוני בשתוף שם נביא לבד לא במעלה, וזה שאמר אליו תשמעון, אפילו לעבור על מצוה אחת שבתורה כאליהו בהר הכרמל, משום שכל התורה שמעו מפי משה, לכן יכולה להעקר לשעה עפ"י נביא שגם הוא נביא כמוהו בשתוף השם, אבל אנכי ולא יהיה לך ששמעו בעצמם מפי הגבורה אין נביא רשאי לעקור בעבו"ז אפילו לשעה, וכדאמר ר' יוחנן סוף הנחנקין. וזה הי' הטיבו אשר דברו, שאם שמעו הכל מפי הגבורה לא הי' יכול אליהו לזבוח בהר הכרמל ושאר נביאים. ודו"ק.

טז

ואת האש הגדולה הזאת לא אראה עוד. פירוש כמו שדרשו על לא תבנה עוד לכמות שהיתה אבל כו', כן הכא לכמו שהיתה, אבל אראה בחנוך המשכן בשמיני דכתיב ותצא אש כו' וירא כל העם וירונו כו' וישתחו.

יח

נביא אקים להם כו' והיה האיש אשר לא ישמע כו' אנכי אדרש מעמו. פירוש בזה לא יהא כמוך שלא יכול לאמור אם בריאה יברא ובזאת תדעון כו' לא מלבי רק אנכי אדרש מעמו, ולכן לא מצאנו בנביאים כזאת. ודו"ק.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.