רש"י/שמות/מ: הבדלים בין גרסאות בדף
אוצר האוצר (שיחה | תרומות) (השלמת רש"י פרשת פקודי) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון עיצוב, והסרת ניקוד (מכמה סיבות), אולי בעתיד נעלה רש"י מנוקד לצד הרש"י הרגיל) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{הועלה אוטומטית}} | |||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
== ג == | |||
'''וסכת על הארן.''' לשון הגנה, שהרי מחצה היתה: | |||
== ד == | |||
''' | '''וערכת את ערכו.''' שתים מערכות של לחם הפנים: | ||
== יט == | |||
'''ויפרש את האהל.''' הן יריעות העזים: | |||
== כ == | |||
''' | '''את העדת.''' הלוחות: | ||
== כב == | |||
'''על ירך המשכן צפנה.''' בחצי הצפוני של רחב הבית: | |||
'''ירך.''' כתרגומו, צדא, כירך הזה שהוא בצדו של אדם: | |||
== כז == | |||
'''ויקטר עליו קטרת.''' שחרית וערבית, כמו שנאֱמר בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות וגומר {{ממ|שמות ל'}}: | |||
== כט == | |||
'''ויעל עליו וגו'.''' אף ביום השמיני למלואים, שהוא יום הקמת המשכן, שמש משה והקריב קרבנות צבור, חוץ מאותן שנצטוו בו ביום, שנאֱמר קרב אל המזבח וגומר {{ממ|ויקרא ט'}}: | |||
'''את העלה.''' עולת התמיד: | |||
'''ואת המנחה.''' מנחת נסכים של תמיד, כמו שנאֱמר ועשרן סלת בלול בשמן וגומר {{ממ|שמות כ"ט}}: | |||
== לא == | |||
'''ורחצו ממנו משה ואהרן.''' יום שמיני למלואים השוו כלם לכהנה, ותרגומו ומקדשין מנה, בו ביום קדש משה עמהם: | |||
== לב == | |||
'''ובקרבתם.''' כמו ובקרבם, כשיקרבו: | |||
== לה == | |||
'''ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד.''' וכתוב אחד אומר ובבא משה אל אהל מועד {{ממ|במדבר ז'}}, בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם, כי שכן עליו הענן, אֱמר מעתה כל זמן שהיה עליו הענן לא היה יכול לבא, נסתלק הענן נכנס ומדבר עמו {{ממ|ספרא}}: | |||
== לח == | |||
'''לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם.''' בכל מסע שהיו נוסעים, היה הענן שוכן במקום אשר יחנו שם. מקום חניתן אף הוא קרוי מסע, וכן וילך למסעיו {{ממ|בראשית י"ג}}, וכן אלה מסעי {{ממ|במדבר ל"ג}}, לפי שממקום החניה חזרו ונסעו, לכך נקראו כלן מסעות: | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} |
גרסה מ־22:51, 13 באפריל 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא > רש"י אברבנאל |
ג
וסכת על הארן. לשון הגנה, שהרי מחצה היתה:
ד
וערכת את ערכו. שתים מערכות של לחם הפנים:
יט
ויפרש את האהל. הן יריעות העזים:
כ
את העדת. הלוחות:
כב
על ירך המשכן צפנה. בחצי הצפוני של רחב הבית:
ירך. כתרגומו, צדא, כירך הזה שהוא בצדו של אדם:
כז
ויקטר עליו קטרת. שחרית וערבית, כמו שנאֱמר בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות וגומר (שמות ל'):
כט
ויעל עליו וגו'. אף ביום השמיני למלואים, שהוא יום הקמת המשכן, שמש משה והקריב קרבנות צבור, חוץ מאותן שנצטוו בו ביום, שנאֱמר קרב אל המזבח וגומר (ויקרא ט'):
את העלה. עולת התמיד:
ואת המנחה. מנחת נסכים של תמיד, כמו שנאֱמר ועשרן סלת בלול בשמן וגומר (שמות כ"ט):
לא
ורחצו ממנו משה ואהרן. יום שמיני למלואים השוו כלם לכהנה, ותרגומו ומקדשין מנה, בו ביום קדש משה עמהם:
לב
ובקרבתם. כמו ובקרבם, כשיקרבו:
לה
ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד. וכתוב אחד אומר ובבא משה אל אהל מועד (במדבר ז'), בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם, כי שכן עליו הענן, אֱמר מעתה כל זמן שהיה עליו הענן לא היה יכול לבא, נסתלק הענן נכנס ומדבר עמו (ספרא):
לח
לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם. בכל מסע שהיו נוסעים, היה הענן שוכן במקום אשר יחנו שם. מקום חניתן אף הוא קרוי מסע, וכן וילך למסעיו (בראשית י"ג), וכן אלה מסעי (במדבר ל"ג), לפי שממקום החניה חזרו ונסעו, לכך נקראו כלן מסעות:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |