רלב"ג - ביאור המילות/שמות/ח

רלב"ג - ביאור המילות ‏ שמות ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

נטה ידך במטך על הנהרות. הרצון בזה שיטה ידו במטהו בעבור הנהרות והאגמים והיאורי' בדרך שיצאו מהם צפרדעים או אפשר שנטה ידו במטהו אל הצד שהיו בו הנהרות והיאורים והאגמים. והביאור הראשון הוא יותר נכון כי כבר יתכן שהיו במצרים מימות בכל הצדדים:

ב

ותכס את ארץ מצרים. רוצה לומר שעלה ממנו רבוי נפלא:

ג

ויעשו כן חרטומי מצרים בלטיהם. כבר ביארנוהו במה שקדם והנה יתכן שעשו זה במים מועטים שהביאו לפניהם כמו שכתב החכם אבן עזרא רוצה לומר שהביאו לחשוב שיעלו מהם צפרדעים:

ד

העתירו אל השם ויסר הצפרדעים. מפני שלא מצאנו לפרעה שיאמר כן במכת הכנים ידענו כי לא עשה זה כי אם לנסות אם היה זה הפועל בא על ידי משה ואהרן או הוא מקרה קרה להם וידעו זה המקרה משה ואהרן באחד מן הדרכים אשר ידע האדם בהם העתידות ולזה אמר שאם היה כדבריהם שיהיה זה הפעל בא על ידם מאת השם יתעלה יתפללו לשם יתע' שיסיר הצפרדעים ממנו ומעמו ואז יתברר לו אם תסור המכה הזאת כי דבריהם אמת וישלח העם לזבוח ליי' ואמ' משה לפרעה התגדל והשתבח והתפאר עלי להוכיח השקרו' אם ימצא בדברי והנה תבחן עוד כשתגזור הזמן שתרצה שתסור זאת המכה ממך ואני אשתדל בתפילתי עם השם יתע' שיאמינו דבריך והנה אמר לו זה כי משה היה יודע שכונת פרעה היה לנסותם והנה אם אמר לו משה שיעתיר אל יי' ויסורו הצפרדעים היה אפש' שישאר ספק על זה לפרעה ויחשוב כי משה היה חושב שכבר הגיע העת שיסורו הצפרדעי' ולזה רצה משה שיגביל פרע' העת שירצה שיסורו בו. והנה חשב פרעה כי משה אמר זה להיותו משער שכבר הגיע עת סורם כי הוא יחשב שירצה פרעה שיסורו תכף ולזה שם העניין בבחירתו והתחכם פרעה כנגד זאת המחשבה ושאל ממנו שיסורו הצפרדעים למחר:

ה

למתי אעתיר לך. אין הרצון בזה מתי אתפלל לך אבל הרצן בו באי זה העת יבחר שיסורו הצפרדעים ויתפלל משה שיסורו בעת ההוא:

ו

למען תדע כי אין כיי' אלהינו. הנה אמר זה לפי שפעולות העליונים מוגבלים ומסודרים ולא יוכלו לשנות סדורם ואולם השם יתע' שליט לעשות מה שישאלו ממנו הדבקים בו:

ח

אשר שם לפרעה. ר"ל ששם בהם מועד לפרעה שיסורו בו:

י

ויצברו. ויאספו:

חמרים חמרים. ר"ל צבורין צבורין:

יא

וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אליהם. יתכן שבאו לפניו משה ואהרן אחרי שסרו הצפרדעים לבקש ממנו שישלח ישראל כמו שהבטיחם ולא שמע אליהם ואז אמרו לו לפי מה שאחשוב שאם מאן הוא לשלח העם הנה יכה במטה אשר ביום עפר הארץ והיה לכנים וכאשר מאן לשלחם אז צוה משה לאהרן שיכה עפר הארץ והיה לכני' בכל ארץ מצרים כמו שהיה מנהגם בשאר המכות הקודמות כי לא היו מביאים המכות כי אם לתכלית שישלח בני ישראל ממצרים:

יג

ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה. ר"ל שבסף העניין היה הכנם באדם ובבהמה וזה שבתחילה היה כל עפר הארץ כנים בכל ארץ מצרים ואז השתדלו החרטומים להוציא הכנים ולא יכולו ואחר זה עלה הכנם מהארץ באדם ובבהמה ר"ל שבסוף העניין היה הכנם באדם ובבהמה:

יד

להוציא את הכנים ולא יכולו. ידמה שלא היה כח במלאכה ההיא להחטיא חוש הראות בכמו אלו ההויות הקטנות ולזה אמרו בבראשית רבה שאין השד שולט בבריאה פחותה מכשעורה:

טו

אצבע אלהים הוא. ר"ל שהיא מכת השם יתע' לא פעל נעשה בכשפים ולזה לא יוכלו החרטומים לעשו' כמו זה המעשה כן פירשו בבראשי' רבא ויתכן שהם אמרו שהיא מכת אלהים לפי המערכת ולא נעשה על ידי משה ואהרן כמו שכתב החכם א"ע וכאלו אמר זה להודות שיאן יתרון למשה ולאהרן עליהם:

טז

ואמרת אליו. באמצעות אהרן הנני משליח בך מגרה ומשסה בטעם והשלחתי בכם את חית השדה:

יח

ערוב. הם חיות מעורבות ממיני' רבים כמו זאבים ושועלים והיו אוכלי' מזונותיהם בבית ובשדה ומשחיתים המקנה:

והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן. יתכן ששאר המכות היו כוללים לישראל ולמצרים כמו שכתב החכם א"ע:

למען תדע כי אני יי' בקרב הארץ. ר"ל שאני משגיח בתחתונים ואע"פ שמעלתי גבוהה מאד וזה שכבר אביא המכה הזאת כך ובעמך ולא אביא אותה בארץ גשן ששם בני ישראל:

יט

ושמתי פדות בין עמי ובין עמך. ר"ל שאני אשם ההבדל בין עמי ובין עמך פדות וזה כי לעמי יהיה לו פדות מהמכה הזאת ולא כן לעמך וזהו ההפלגה וההבדל שאמ' השם יתעלה שיפליא ארץ גשן לבלי היות שם ערוב ואפשר שרצה בזה והוא הנכון שגם בארץ גשן לא ימלטו מזאת המכה כי אם הישראלים וזה כי כבר היו שם מצרים כמו שהורה באמרו ושאלה אשה משכנתה או ר"ל בפרות הפרש כמו שכתב החכם אבן עזרא:

כא

לכו זבחו לאלהיכם בארץ. ר"ל בארץ מצרים כדי שלא יצאו משם כי היה ירא פרעה שיברחו:

כב

תועבת מצרים. כתרגומו כי הם היו עובדים למזל טלה והיו חושבים שיהיה המזל ההוא אלהי מצרים:

כד

רק הרחק לא תרחיקו ללכת. יותר מדרך שלשת ימים:

העתירו בעדי. שיסור הערוב:

כח

גם בפעם הזאת. אמ' זה לפי שפעם אחרת הסכים לשלחם ולא קיים דברו וזה היה במכת הצפרדעי' והנה זה גנות גדול בחק המלכות ר"ל שלא יקיים דבריו וכל שכן בענין הזה וזה כי הוא היה עושה חמס בהכריחו ישראל לעבודת פרך ולזה היה ראוי שישלחם לזבוח להשם ואם לא קדמ' להם מצדו הבטחה על זה עם מה שהיה רואה מהנפלאו' והמכות שהביאם עליו השם יתע' כדי שישלח העם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.