תוספות רי"ד/קידושין/עט/ב

תוספות רי"ד קידושין עט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

התם תרתי לריעותא ראיתי מקשים מפרק המדרי (דף ע"ה ע"א. ) דתנן התם הוי בה מומין ועודה בבית אבי ההאם צריך להביא ראהי שמשנהארסה נולדה בה מומין אלו ונסתפחה שדהו. וקאמרינן טעמא דמייתי ראיה אב הא לא מייתי ראיה בעל מהימן מני רבי יהושע היא דאמר לא מפיה אנו חיים משמע שאם היה לרבן גמליאל דאזיל בתר חזקת הגוף אפילו לא מייתי האב ראי' מהימנא והא איכ אתרתי לריעותא חדא חזקה דממונא ועוד דהרי היא בעלת מום לפנינו. ולא קשיא דלרבן גלמליאל חזקה דממונא כנגד חזקה דגופה לא חשיבא ליה ובתר חזקה דגופה אזיל. והכא נמי במקוה איכא חזקה דטהרות דאיכא למימר אוקמינהו בחזקתייהו (ומשום דאיכא חזקה כצ"ל.) ומ"ש דאיכא חזקה דגופיה דטמא לא חשבי' לה וה"ה הכי נמי התם.

ועל מאי דאמרינן הכא אדרבה העמד מקוה על חזקתו ואימור לא חסר: ראיתי מקשים ממאי דאמרינן בפקר בכל מערבין רבא אמר היינו טעמא דר' יוסי דקסבר העמד טמא על חזקתו ואימור לא טבל אדרבה העמד מקוה על חזקתה ואימור לא חסרה במקוה שלא נמדד. דאלמא במקוה שלא נמדד איירינן והיכי מצינן למימר העמד מקוה על חזקתה. ולא קשיא ולא מידי דלעולם האי דתנן מקוה שנמדד ונמצא חסר במקוה שנמדד מעיקר אמשמע דהות להי חזקה דכשרות ואחר כן נמדד ונמצא חסר. אבל מיהו ברישא דההיא תנן בפ"ב דמקואות בטמא שירד לטבול ספק טבל ספק לא טבל ואפילו טבל ספק שיש בו ארבעים סאה וספק שאין בו כו' עד ספיק אטמא ובתר הכי קתני מקוה שנמדד ונמצא חסר כו'. ובסיפא קתני במה דברים אמורים בטומאה חמורה אבל בטומאה קלה אכל אוכלין טמאים ושתה משקין טמאין בא ראשו ורובו במים שאובים וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובים וירד לטבול ספק טבל ספק לא טבל ואפילו טבל ספק יש בו ארבעים סאה ספק שאין בו כו' עד ספקו טהור ור' יוסי מטמא שר' יוסי. אומר כל דבר שהוא בחזקת טומאה לעולם הוא בטומאתו עד שיודע שהוא טהור. ומינה מקשינן התם בעירובין דר' יוסי אדר' יוסי דמטהר גבי עירוב ומתרץ רבא העמד טמא בחזקתו ואימור לא טבל ומקשה אדרבא העמד מקוה על חזקתו ואימרו לא חסר ומהדר במקוה שלא נמדד פי' באיזה מקוה פליג ר' יוסי דמטמא במקוה שלא נמדד כגון האי דקתני בספיא ואפי' טבל ספק שיש בו ארבעים סאה וספק שאין בו שלא היתה לו חזקה דכשרות (לעל במקוה שנמדד לא פליג ר' יוסי כצ"ל.) לא פליג רבי יוסי ומודה דבטומאה דרבנן אזלי' לקולא דאמרינן העמד מקוה על חזקתה כדאמרינן בעירובין דספקא דרבנן לקולא. עוד מקשים ממאי דאמרינן בפ"ק דחולין (דף יו"ד וע"ש בתוס'.) גבי השוחט בסכין ונמצאת פגומה ודרב חסדא אמר כשרה ואקשינן לה מטבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ אע"פ שנתעסק באותו המין כל היום כולו לא עלתה לו טבילה עד שיאמר ברי לי שלא הי' בי קודם לכן כו' עד סכין איתרעא בהמה לא תיתרעא. והא מקוה דמי לסכין דאיתרע וגברא לא איתרא דדמי לבהמה ואפילו הכי אוקמי' טמא בחזקתו והתם נמי נוקי בהמה בחזקת. ולא קשיא ולא מידי דלא דמי מקוה לסכין דסכין בדק אותה קודם שחיטה. ובחזקת כשרה הות. אבל המקוה לא מדד בשעה שטבל אליה זמן רב יש שנמדד ועכשיו אחרי שטבל נמצא חסר היו כך יש לומר נחסר מאותה שעה שנמדד ובעת טבילתו הר היה הלכך לא דמו ספק סכין לספק מקוה:

היה בו רק את החביות להיות מפרשי עליה תרומה כו' . פי' המורה להיות סמוך עליה בהפרשת תרומותיו כשבא לשתות מאה לוגין טבנ' ובמכאן ואילך ספק פירש דהויא תרומה ואמור ותרום. קשיא לי בהאי פירושא דכיון דכבר שתה מאי דהיה הוה ואפי' אגנאי מילתא דשתה ענבים אינו חייב להפריש תרומה עליהן אך אם הן בעין. לפיכך אין לפרשה אלא כגון שהיה מוכר חביות של טבל בכל יום לוקחים והיה מתקנין בענין זה ושהיה אומר תרומתן של אלו תהיה באותה החביות וכל החביות של לוקחין עדיין הן בעין. ועיין הפתר מבואר בפ' המוכר פירות בהלכות מרתף של יין:

ואי ס"ד לא פליגי אמאי קפיד כי עביד עובדא במכחישו. פי' אלא ש"מ דאפילו במכחישתו חייש שמואל דלא מהימנינן לה דהאי בעיא לקיומה קידושיה וגם בשאינו מחכחישתו יש לומר דפליגי ובתרווייהו שמואל חייש ורב אזיל בתר חזקה דאתתא:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---