תוספות רי"ד/בבא קמא/לז/א
תוספות רי"ד 
בבא קמא לז א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ורב זביד אמר לך רישא אחזרה קאי כגון דהוי מועד לאדם דכיון דהוי מועד לאדם הוי נמי מועד לבהמה. והדר בי' מבהמה דקאי גבי בהמה תלתא זימנא ולא נגח מהו דתימא כל כמה דלא הדר ביה מאדם חזרה דבהמה ולא כלום היא קמ"ל דחזרה דבהמה מיהת חזרה הוא. פי' ההיא בבא דמועד לאדם ואינו מועד לבהמה לא לדיוקא דידה אתא דמשמע דוקא כשראינו שאינו מועד לבהמה דקא חזי לה ולא נגח הא מסתמא הוי מועד דהא ודאי מרישא דרישא שהיא ממין לשאינו מינו שמעי' מינה דהשתא מבהמה לבהמה הוי מועד כ"ש מאדם לבהמה. אלא היא גופא קמ"ל שאם הוא מועד לאדם ואינו מועד לבהמה כגון דחזי בהמה ולא נגח לאדם שהוא מועד משלם נזק שלם ולבהמה שאינו מועד משלם חצי נזק והו"ל האי שור מועד לאדם ולא לבהמה. ולא אמרינן לא יתכן דבר זה שיהא מועד לאדם ולא לבהמה דאע"ג דחזא בהמה ולא נגח כ"ז שהוא מועד לאדם יהא מועד גם לבהמה אלא אמרי' כיון דחזא בהמה ולא נגח בודאי לא הוי מועד לבהמה. ואע"ג דהוא מועד לבהמה (לאדם) ופירש רב זביד דאימת אמרי' דלא הוי מועד לבהמה כגון דחזא בהמה תלתא זימני ולא נגח דמכי נגח אדם תלתא זימני מסתמא הוי מועד גם לבהמה ולא יהי' תם לבהמה. אא"כ יראה בהמה ג"פ ולא יגח אותה אם חזר מהעדאה דבהמה. וקאי בהעדאה דאדם ואתא לאשמועי' דחזרה דבהמה חזרה הויא. ואע"ג דלא הדר בי' מאדם והו"ל האי שור מועד לאדם ולא לבהמה. ולפי מה שמפרש רב זביד האי בבא כך יש לנו לפרש כל המשנה מועד למינו ואינו מועד לשאינו מינו כגון דחזא שאינו מינו שלשה פעמים ולא נגח דהו"ל חזרה אצל שאינו מינו. ודוקא בתלתא זימני הוי חזרה אבל בתרי זימני לא דכיון דהועד למינו ומסתמא הוי מועד לשאינו מינו לא מהניא ביה חזרה עד תלתא זימני דאי הדר ביה תלתא זימני משאינו מינו הוחזק להיות מועד למינו ותם לשאינו מינו. אבל בתרי זימני אכתי הוי מועד לזה ולזה. שאם אתה רוצה לפרש ואינו מועד לשאינו מינו כגון שראה פעם אחת שאינו מינו ולא נגח והו"ל מועד למינו ותם לשאינו מינו בעבור פעם אחת. אי הכי גבי אדם נמי נפרש הכי מועד לאדם שנגח אדם תלתא זימני ואינו מועד לבהמה שראה פעם אחת בהמה ולא נגח דהו"ל מועד לאדם ולא לבהמה והיא גופא קמ"ל דאע"ג דמסתמא מכי הועד לאדם הוי מועד לבהמה מזימנא חדא דחזי בהמה ולא נגח הויא חזרה לבהמה. ויהי' מועד לאדם ולא לבהמה ומה צורך לו לומר דחזא בהמה תלתא זימני ולא נגח. אלא ש"מ ס"ל דכל כמה דאמרי' מסתמא הוי מועד לשאינו מינו או לבהמה לא יעשה תם אצלו אלא בתלתא זימני דכי היכי דבחזרת אדם בעי' תלתא זימני ה"נ בחזרת הבהמה ואע"ג שלא הועד לבהמה אלא מסתמא דהעדאה דאדם וכולה מתני' צריך לפרושי בענין אחר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |