תוספות רבי עקיבא איגר/ברכות/ג

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ ברכות ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[אות כג] ומן התפילין. אגב אחרינא נקט דהא מן התפילין בלא"ה פטור אף אחר הקבורה דאבל יום ראשון אסור בתפילין. רשב"א. ולפ"ז ניחא דנקט תפילין באחרונה עיין תוי"ט. ונראה דהרשב"א לטעמי' אזיל דס"ל בתשוב' דחה"מ לאו זמן תפילין הוא. אבל להסוברים דחה"מ זמן תפילין (ונלע"ד דרש"י ס"ל כן ממ"ש בסוכה (דף מ"ו ע"א) ד"ה מצות הרבה ליטול לולב לישב בסוכה להניח תפילין) בפשוטו ניחא דנקט תפילין דבחה"מ דאבל ביום ראשון חייב בתפילין דלא שייך ביה מעולל בעפר קרנו וכמ"ש להדיא המג"א (סי' תקמ"ח ס"ק ה') (וק"ל ממ"ש הוא בעצמו (סי' תרצ"ו ס"ק ט"ז) דאבל ביום ראשון בפורים פטור מתפילין דאקרי פאר הא למה דקי"ל דאין אבילות נוהג בפורים ל"ש בי' מעולל בעפר קרנו והוי כחה"מ) מ"מ כ"ז שמתו מוטל לפניו פטור:

ג

[אות כד] בהרע"ב ד"ה נשים וכו'. ותפילין מ"ע. אינו מדוקדק דהא יסוד הדין במ"ע שהז"ג דפטורות ילפינן מתפילין דהוקשה כה"ת לתפילין וא"כ ל"ש טעם זה לפטרן מתפילין אלא דבתפילין פטורות מהקישא לת"ת. ובתר הכי ילפי' כה"ת מתפילין לפוטר' ממ"ע שהז"ג:

[אות כז] בתי"ט ד"ה ועבדים. פ"ק דחגיגה. בירושלמי כאן איתא טעמא דעבדים פטורים מק"ש שנאמר ה' אלהינו ה' אחד מי שאין לו אדון אלא הקב"ה יצא עבד שיש לו אדון אחר. לפ"ז גם חציו עבד וחציו ב"ח פטור. ועיין בתי"ט ריש חגיגה דלרש"י למשנה אחרונה חציו עבד וחציו בן חורין חייב בראיה דכיון דכופין רבו לשחררו אין לו אלא אדון אחד מקרי א"כ ה"נ דחייב בק"ש ומ"מ נ"מ בסריס דאין כופין רבו לשחררו:

[אות כח] בא"ד או חפשה לא ניתן לה. בפשוטו משמע דנותן טעם להא דעבדים פטורים ממ"ע שהז"ג דילפי' לה לה מאשה. אבל יקשה דמאי ראיה הא הך לה כתיב גבי שפחה חרופה ופטורה ממילא כמו כל הנשים אבל מצד עבדות לפטור עבד לא שמענו. אע"כ העיקר דלא ידענו כלל מצות על עבדים וילפי' לחייב מגז"ש דלה לה מאשה וממילא לא ילפי' חיוב יותר מאשה. ואולם מדברי הרמב"ם (פרק י"ב מהלכות ע"ז) לא משמע כן מדפסק דעבדים חייבים בהקפה ולפי דברינו הא לא מצינו חיוב מצות בעבדים רק במה דמצינו בנשים. ועמ"ש בזה בחדושי ליו"ד ריש הלכות עבדים (* עיין תוס' ב"ק דף פ"ח ע"א ד"ה יהא עבד וכו'):

[אות כה] בהר"ב ד"ה ובמזוזה. דמהו דתימא. כן הוא בגמ' וה"ה דהמ"ל דמהו דתימא כיון דכתיב ביתך למעט ולא ביתה קמ"ל דחייבות דאטו גברי בעי חיי כו' וכדאי' הכי ביומא (דף י"א ע"ב) ת"ר בהכ"נ ובית האשה ובית השותפין חייבין במזוזה פשיטא מהו דתימא ביתך ולא ביתה ביתך ולא בתיהם קמל"ן ואימא ה"נ אמר קרא למען כו' הני בעי חיי וכו' עי"ש ומה דלא משני התם כי הכא דמ"ד דנקיש מזוזה לת"ת היינו דבעי לשנויי בחד טעמא גם על בית השותפין ובחידושי ליומא נתקשתי בשינויי דהש"ס הנ"ל דזהו שייך שלא לפטור נשים דבעו ג"כ חיי אבל לענין בית השותפין דאנו דנין על בית כזה דאינו חייב במזוזה בזה ל"ש לומר דבעי חיי דהא גברא בר חיוב מזוזה אם יהיה לו בית ביחוד וכמו דפטור בדר כל ימיו בבית שאין בו ד"א על ד"א או שהוא דר בשכירות כל ימיו וצ"ע:

[אב"ה עי' בתוס' מנחות ד' מ"ד דלחד תירוצא מה"ת אף לאחר ל' יום פטור]:

[אות כו] בהר"ב ד"ה בברכת המזון. מבעיא לן כו' והארץ לא נתנה לנקבות. ובתוס' כתבו משום דליתנהו לא בברית ולא בתורה ואמרינן לקמן (דף מ"ט) מי שלא אמר ברית ותורה בבהמ"ז לא יצא יד"ח. ובין כך ובין כך קשה לי דבסוגיין פרכינן ובבהמ"ז פשיטא ומשני' מהו דתימא כיון דכתיב ולחם בבוקר לשבוע כמ"ע שהז"ג דמי קמ"ל. ואיך שייך למפרך פשיטא הא ממנ"פ לפי הצד דחייבות רק מדרבנן פשיטא דאצטריך לאשמועינן דחייבו אותן רבנן לברך ולפי הצד דחייבות מדאורייתא היא גופא אשמועינן דלא לפטרו מצד דלא נטלו חלק בארץ או מפני שאינן בברית ותורה:

[אב"ה ע' בס' דו"ח לאבא מארי זצ"ל ישוב לקושי' זו]:

[אות כט] תי"ט ד"ה ובמזוזה וכו'. ואימא גברי בעי חיי. עוד תירצו דכי היא חייך לא קאי את"ת אלא אקיום מצות כלומר התורה מלמדת לך מצות שהם חייך:

ד

[אות ל] מהרהר בלבו. בסוגיין אמר רבינא זאת אומרת הרהור כדבור דמי (וכל אדם נמי יצא יד"ח בהרהור רש"י) וקשיא לי בסוגיא דהכא דאמרי' א"ל רבינא לרבא נשים בבהמ"ז דאורייתא או דרבנן למאי נ"מ לאפוקי רבים ידי חובתן הא לרבינא ממילא יוצא השומע מדין הרהור: (אב"ה עי' בדו"ח לאבא מארי זצ"ל):

[אות לא] שם במשנה מברך לאחריו. מדלא מפליג בבהמ"ז עצמו משמע דאפילו ברכה רביעית הטוב והמטיב דביבנה תקנוה והוי דרבנן מ"מ מברך דכי תיקנו רבנן ברכה הרביעית תקנו שיהיה חד תכסיסא דכל היכא דמברך ג' ברכות מברך ג"כ הרביעית. פר"ח בלקוטיו סי' ר"ט:

ה

[אות לב] בהרע"ב ד"ה ולקרות. דכתיב ייראוך. בגמרא איתא ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפלה מאי קרא (פירש רש"י דמצוה להתפלל עם הנץ) ייראוך עם שמש ומבואר מדברי הרר"י דהיינו דעיקר זמן ק"ש לכתחילה משיכיר בין תכלת וכו' עד הנץ. והותיקין היו רוצים לקרות ק"ש כדינו לכתחילה. ואם היו קורין מיד אחר משיכיר לא היו יכולים לסמוך גאל"ת דעיקר זמן תפלה מהנץ ואילך דכתיב עם שמש מש"ה היו מאחרים לגמור עם הנץ וכ"כ הרא"ש משמע דק"ש לכתחלה עד הנץ לא נפקא מקרא דייראוך אלא הטעם דעיקר זמן קימה לרוב העולם רק עד הנץ. והא דאמרינן בסוגיין דלמא כר"י ולותיקין היינו דמדבריהם מוכח דס"ל דלכתחלה זמנו עד הנץ מדלא איחרו מלקרות אחר הנץ. אבל מלשון הרב משמע דקרא דייראוך ע"ש קאי אק"ש ומיניה ילפי' דאין לקרותה לכתחלה אחר הנץ דייראוך היינו קבלת מ"ש ועם שמש היינו קודם הנץ. ועי' ביומא (דף ל"ז) בתוס' ד"ה אמר אביי וכו' בשם הר"ר חננאל. ודוק (* עיין בספר עטרת ראש):

ו

[אות לג] בהר"ב ד"ה ור"י פוטר. אף במשמשת. ר"ל דמש"ה קתני והמשמשת שראתה נדה לרבותא דר"י דאפ"ה פוטר דאילו לת"ק ל"צ למתני' כיון דאפי' זב שרא' קרי דמעיקרא לאו בר טבילה הוא מחייבו מכ"ש במשמשת שראתה נדה דמעיקרא בת טבילה היא. ואף דלר"י ב"ק א"צ טבילה כדקתני במתני' ד' וא"כ אף בלא ראתה נדה פטורה זהו דוקא לק"ש ולתפלה אבל לד"ת דצריך להעמיק בהם מודה ר"י דצריך טבילה מש"ה קתני דמשמשת שראתה נדה פוטר ר"י מתפלה אף לדברי תורה. כ"ז מבואר בסוגיין (דף כ"א). ומזה תבין מ"ש התי"ט ד"ה והמשמשת וכו' ומהאי טעמא איצטריך למתני ולא איצטריך למתני ב"ק שראה זיבה. זהו לישנא קלילא. דמשמע דב"ק שראה זיבה לא היה צריך למתני. והרי בסוגיין הנ"ל מפורש דצריך למתני' לאורויי דאף דבר טבילה הוא מקודם שראה זיבה מ"מ פוטר ר"י אלא דכוונת התי"ט הא דנקט הך חדושא במשמשת שראתה נדה ולא נקט הך חדוש בב"ק שראה זיבה ובפרט אם נאמר דלד"ת קאמר דזהו שייך יותר באיש היינו דאגב אורחיה אשמעינן ג"כ דטמאה אף בלא פליטה. ומ"מ משום הא לחודיה לאשמעינן בעלמא במשמשת לחוד מש"ה הוצרכו בסוגיין לומר דלרבותא דר"י קתני לה. ומ"ש התי"ט ד"ה ור"י פוטר לדבריו דת"ק וכו' א"נ בת"ת. הוא תמוה דהא להדיא מפורש בסוגיין הנ"ל כהא"נ ואיך בחר לו התי"ט עוד דרך דלדבריו דת"ק קאמר הא בסוגיין לא ניחא להו בכך:

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.