תפארת ישראל - בועז/ברכות/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תפארת ישראל - בועז ‏ ברכות ג

(א) כתב רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט"א (באות כ"ג) וז"ל כ' הרשב"א דתפילין אגב נקטה כו': והאי אסתרא דלגינא קיש קיש קרא. דצריך לי ולמטלעתי עיון. למה לא הביא רבינו הירושל' הכא שהקשה. אם ביום ב' פטור מתפילין. צורכא מימר מוטל לפניו. עכ"ל הירושל'. הרי דמירושלמי נמי מוכח דחוה"מ לאו זמן תפלין. ובעוונותי ננעלו שערי חכמה לפני. שלא זכיתי להבין הירושל' והרשב"א. דהרי מתני' צורכא וצורכא למנקט תפילין. דאף דגם אח"כ פטור מתפילין מדנקרא פאר (כסוכה דף כ"ה) אפ"ה אצטריך תנא לאשמעינן דמקודם פטור. אף שאינו חייב עדיין באבילות. וקמ"ל נמי דבאינו מוטל לפניו. דהיינו בנאנס מלקברו. חייב בתפילין כבכולהו (כי"ד שמ"א): השבני רבינו הנ"ל וז"ל ידידי יותר הו"ל למעכ"ת הרב נ"י לתמוה. דהא תוס' (מנחות דף ל"ו ב') כתבו דמהירושל' ראיה דמניחין תפילין בחוה"מ א"כ הירושל' סותר א"ע לכאורה. אבל באמת י"ל דהא תוס' (מ"ק דף י"ט א') ד"ה ר"י כ'. דלמאן דיליף מימים ימימה אתמעט גם חוה"מ. אבל מאן דיליף מן והיה לאות. י"ל רק שבת ויו"ט אקרי אות דאסור בעשיית מלאכה ולא חוה"מ. ובירושל' ברכות פ"ב ה"ג. הביא הפלוגתא דר"א דריש מימים ימימה. אית דבעי מימר נשמעיני' מהדא והיה לך לאות פרט לשבת ויו"ט. וא"כ י"ל דירושל' במתני' דמתו מוטל לפניו. אליבא דר"א מקשי [אשתמיט בניתא ממזייא דתעלא חגרא ורמא קלא. עני מרי קדישא. אתמהה הרי הירושלמי מקשי הכא אליבא דר' יהושע ולא אליבא דר"א. כדמשמע מלישנא אם ביום ב' פטור וכו' והרי לר"א ביום ב' חייב כדקאמר התם להדיא ומדהוה מצי ירושלמי לאקשויי לר"א לשטתי'. ש"מ דלא היו רגילין להשיב על דבריו בחייו (כגיטין דף פ"ג א') לאחר פטירתו של ר"א נכנסו וכו' ונ"ל טעמא משום דשמותי הוא (כנדה דף ז' ב') ומפני המחלוקת (כב"מ נ"ט ב') משא"כ לאחר פטירתו הותר הנדר (כסנהדרין דף ס"ח א'). ואף דע"כ דברי הירושל' כאן מהופכין מש"ס בבלי (מ"ק דף כ"א א') דאפכי' דר"א לדר' יהושע עכ"פ זה ברור דהירושלמי רק לדר' יהושע מקשי. וכמ"ש המפרש שם. לכן דברי רבינו כאן תמיהין. וגם התוס' מ"ק שהביא רבינו לא זכיתי להבין. שכתב דמאן דיליף והיה לאות. י"ל רק שבת יו"ט אקרי אות. דא"כ מה מקשי ירושלמי פ"ב ה"ג הנ"ל. ל"ל דרשא מוהיה לאות מדכבר כתב מימים ימימה. ותי' דמדלא ברירא דרשא אצטריך תרוייהו אסמכתא. והרי לתוס' הנ"ל צריכא וצריכא שלא למעט חוה"מ. וצ"ע] וכתב עוד הגאון הנ"ל ומ"ש מעכ"ת נ"י לתמוה אירושל'. הרי צריך לאשמעי' אפילו קודם קבורה דלא חל עליו אבילות אפ"ה פטור מתפילין. גם אני עמדתי בקו' זו. ורציתי להוכיח כרמב"ן (בטוי"ד סי' שמ"א). דאונן חייב בכל אבילות חוץ מנעילת סנדל ועטיפת ראש. דעי"ז עסקי מת נפסדים. ושכ"כ הר"ר פרץ דאף שנמסר לכתפי' וליכא אנינות אפ"ה אסור בכל אבילות חוץ מסנדל. ובתפארת למשה כתב דבכל ל"ת של אבל. חייב אונן. אבל במ"ע של אבל כחליצת סנדל וכדומה פטור דהא פטור מכל מצות שבתורה. עכ"ל. ומ"ש דחליצת סנדל מ"ע. ולא דהאיסור שלא ילך במנעל. נ"ל ראיה מר"ן ריש כתובות גבי מת אביו של חתן. דדחיית אבילות. הוי שב וא"ת שאינו מקיים מצות אבילות [ולא הבנתי מאי ראיה מייתי הגאון הנ"ל מדברי הר"ן אלה להמחבר תפארת למשה דהרי לר"ן כל אבילות הוא עשה. ולהרב תפארת למשה יש בהן ג"כ שהן ל"ת: אב"י ועוד מי אומר לנו דבאמת אינו הולך בסנדל של שעם או גמי. ואני הבאתי ראיה מרא"ש ור"ן תענית דף ל' ע"ב גבי ר"י מחייב בכפיית המטה ולא הודו לו חכמים. דהקשו מברייתא דכל מצות הנוהגת באבל נוהגות בת"ב. ותירצו דההוא לענין מצות ל"ת ובכללן נעילת הסנדל. אלמא להדיא דנעילת הסנדל מצות ל"ת הוא] וכתב עוד הגאון הנ"ל וז"ל מ"מ צל"ע דאם הטעם דאונן שרי בסנדל מדפטור ממצות. א"כ בנתפס המת ולא ניתן לקבורה ליתסר בסנדל מדחייב במצות. וכ"כ ק' נמי לרמב"ן דהרי בכה"ג אין עסקי מת נפסדים [ולעד"נ מדדיני אבילות מדרבנן וקראי אסמכתא בעלמא. ואפילו ביום א' אין אבילות דאוריי' כמ"ש הרא"ש ריש אלו מגלחין. א"כ נתפס המת מלתא דלא שכיחא ול"ג בה רבנן (עירובין דף ס"ב ב'):

(ב) כתב עלה רבינו הנ"ל (באות כ"ו) בש"ס מקשי בהמ"ז פשיטא וכו' וק"ל מאי פשיטותא וכו'. ולפע"ד נגדי סומיתא נראה דלזה נתכוונו תוס' שם דאית דלא גרסי פשיטא. ול"מ נ"ל לפמ"ש תוס' שם דאבעי דש"ס משום ברית ותורה דליתנהו בי' א"כ י"ל לפי מ"ד (ר"ה דף ל"ד ב' ועמג"א תקצ"ג) דברכות אין מעכבות זא"ז. א"כ ודאי מודה בעל האבעיי דחייבים בבהמ"ז מדאו' רק מספקא ליה בברכת הארץ. לפ"ז מתני' דלא קאמר רק דחייבים לברך אחר המזון מקשי שפיר פשיטא: השבני רבינו הנ"ל נ"ל דוחק. דודאי בהמ"ז היינו כל ברהמ"ז וכדנקט באיבעי נשים חייבות בבהמ"ז דאוריי'. דלדעת מעכ"ת נ"י היינו ברכת הארץ ונקט סתם בהמ"ז היינו אם חייבת בכל בהמ"ז:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.