מגן אברהם/אורח חיים/תקמח
|
< הקודם · הבא >
פרי מגדים ♦ מחצית השקל טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ומונה שלשים. וש"ע עולה במקום ז' ומשלים ל' כמ"ש סי"ו (מ"ב סי' ע"א ורש"ל ודרישה וכ"נ דעת הש"כ בי"ד) והג"מ כתבו דאינו עולה רק ליום אחד וכ"פ הב"ח בשם התוס' והמרדכי וכ"פ הט"ז וכן נ"ל דדמי לשגג ולא נהג אבילות קודם הרגל שאין ש"ע נחשב לז' וגם הט"ז דחה ראיות של רש"ל ע"ש:
(ב) מי"ט שני האחרון. אפי' של ר"ה (טור סי' שצ"ט מ"ב ב"ח וש"ך) וט"ז כ' דוקא כשנקבר ביום שני דר"ה עולה לו אבל נקבר ביום ראשון אין עולה לו יום ב' ונ"ל להקל וע' במבי"ט ח"ג סי' פ"ט:
(ג) מתו בי"ט. דוקא ז' מתי מצוה עבי"ד סי' שצ"ט:
(ד) ויש חולקין. דס"ל שאין שום אבילות דאוריית':
(ה) לא חלה אבילות. ולא ישנה כסותו, אף על גב דשאר אבל משנה ברגל מ"מ זה שלא התחיל עדיין אבילות אין לנהוג כן ברגל (ר"מ לובלין סי' ק"ז) ונ"ל דאסור לחזור הפ' דאין חייב לחזור פ' המועדים כמ"ש ססי' רפ"ה עבי"ד סי' ת' ובט"ז שם ועמ"ש סי' תקנ"ד ס"ד ונ"ל דמניח תפילין ביום ראשון דהרא"ש כ' בפ' א"מ הטעם דאבל אסור בתפילין משום שהוא לו יום מר ואבל מעולל בעפר קרנו וזה לא שייך בח"ה דאין נוהג בו אבילות:
(ו) אנינות נוהג בו. שאסור בבשר ויין עבי"ד סי' שמ"א:
(ז) ואינו רוצה לקוברו. שהעכו"ם אין רוצים לקוברו:
(ח) משעה שמחשיך. אבל בשעה שאינו מתעסק בצרכי קבורה אין דין אנינות נוהג בו (הרא"ש) אבל בליל י"ט שני חייב בכל המצות דדוקא ביום שני כתב הרא"ש דכחול שוי' רבנן אבל בלילה שלפניו לא וכ"ש לדידן שנוהגין לעשות צרכי קבורה ע"י עכו"ם דחייב בליל' וכ"כ מהרי"ל היכא דמת לו מת בש"ע מותר לקדש בליל ש"ת אבל ביום כולי עלמא מודים שפטור אך לא יאמר ההגדה בפסח כיון דאית בה מדרש פסוקים (מור"ם לובלין שם) וכ"כ בדרישה בי"ד סימן שמ"א וכ"פ ט"ז דלא כש"כ שם שחולק בטלה דעתו נגד דעתם וכ"פ לקמן ססי' תרצ"ו גבי פורים וכ"ש ביום טוב ומשמע דביום אפי' אינו רוצה לקברו עתה חל עליו דין אנינות דכחול שווייה רבנן וכ"מ סימן ע"א וכ"ה בטי"ד ובב"י שם סימן שצ"ג וכ"מ ברא"ש ומיהו נ"ל דאם א"א לקוברו מחמת איד העכו"ם או מחמת אונס אחר לא חל עליו דין אנינות דדמי למי שהוא בתפיסה כמ"ש בי"ד סימן שמ"ח ועמ"ש ססי' תקכ"ו ומשמע מתשובת מור"ם דלעיל שאונן ברגל אסור בד"ת וכ"מ בי"ד שמ"א ס"ה בהגה שכתב דאסור בשמח' ופקודי ה' ישרים משמחי לב וכ"ש שאסור לעלות לתורה:
(ט) שעה א'. כלומר שעה מועטת [מ"ב]:
(י) וא"צ להמתין. קאי ארחיצה דתספורת א"א בלילה:
(יא) ואצ"ל אם חל כו'. וכששלמו לו ח' קודם הרגל פשיטא שהרגל מבטל ל' עיין בגמ':
(יב) א' מימי האבילות. כגון יום ה' ו' דאז הרגל מבטל גזירת ז' ואינו מבטל גזירת ל':
(יג) עד הלילה. כיון שיוכל לרחוץ בלילה בצונן עסי' תקי"א ס"ב:
(יד) אחר תפילת המנחה. משמע דצריך שיתפלל מנחה תחלה דאז חל עליו קדושת הרגל וכ"מ בב"ח סי' תר"ו ועמ"ש סי' רצ"ב ודוקא בהנך שרי שבאים לכבוד הרגל דכשרוחץ עכשיו נהנ' ממנו ברגל אבל שאר דיני אבלות כגון ישיבת קרקע וחליצת מנעל נוהגין עד שתחשך כמ"ש בטי"ד סי' ת' וכ"כ הנ"י בהדיא גבי כפית המטה ועמ"ש סי' תרצ"ו:
(טו) ולדידן וכו'. היינו מדינא אבל המנהג להקל כמ"ש רמ"א בי"ד סי' שצ"ט ס"ה [ש"כ וט"ז וב"ח] ובת"ה סי' רפ"ז כ' דמי שמת לו מת בע"ש ואותו שבת הוא ערב הרגל מותר לו לרחוץ בחמין בע"ש ע"ש וצ"ע דבססי' תר"ו משמע דלא התיר אלא משום טביל' מצוה משמע דבשאר רגל אסור לכן נ"ל דמ"ש רמ"א בי"ד וכן נוהגין קאי לאותן שאין נוהגין איסור רחיצה כל ל' אבל לדידן ס"ל רמ"א דיש לנהוג איסור בשאר רגל רק ביה"כ שרי מ"מ נ"ל להקל מאחר שכל האחרונים מקילין:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |