תורה תמימה/דברים/ג

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אור החיים
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

תורה תמימהTriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png ג

ט[edit]

צידנים יקראו וגו'. תניא, שניר ושריון מהרי ארץ ישראל הם, מלמד שכל אחד מאומות העולם הלך ובנה לו כרך גדול לעצמו והעלה לו על שם הרי א"י, ללמדך שאפילו הרי א"י חביבים עליהם [א]. (חולין ס' ב').

כג[edit]

ואתחנן. כמה ישהא בין תפלה לתפלה [ב], רב הונא ורב חסדא, חד אמר, כדי שתתחונן דעתו עליו דכתיב ואתחנן אל ה' [ג], וחד אמר כדי שתתחולל דעתו עליו דכתיב (פ' תשא) ויחל משה [ד]. (ברכות ל' ב').

כד[edit]

אתה החלות. דרש ר' שמלאי, לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל, מנלן, ממשה, דכתיב ואתחנן אל ה' לאמר אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ וגו', וכתיב בתריה (פ' כ"ה) אעברה נא ואראה את הארץ [ה]. (ברכות ל"ב א').

כה[edit]

אעברה נא. דרש רבי שמלאי, מפני מה נתאוה משה רבינו לכנס לא"י, וכי לאכול מפריה או לשבוע מטובה הוא צריך, אלא אמר, הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני כדי שיתקיימו על ידי [ו]. (סוטה י"ד א').

ההר הטוב הזה. זו ירושלים [ז]. (ברכות מ"ח ב').

והלבנן. אין לבנון אלא ביהמ"ק, שנאמר (ישעיהו י׳:ל״ד) והלבנון באדיר יפול, ולמה נקרא שמו לבנון שמלבין עונותיהם של ישראל [ח] [ספרי].

כו[edit]

רב לך. א"ר לוי, ברב בישר ברב בשרוהו, ברב בישר – רב לכם בני לוי (פ' קרח) ברב בשרוהו – רב לך אל תוסף דבר אלי [ט]. (סוטה י"ג ב').

כז[edit]

עלה ראש הפסגה. תניא, א"ר אלעזר, גדולה תפלה ממעשים טובים, שהרי אין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו ואע"פ כן לא נענה אלא בתפלה, שנאמר אל תוסף דבר אלי עלה ראש הפסגה וגו' [י]. (ברכות ל"ב ב').

כח[edit]

וצו את יהושע. תנא דבי רבי ישמעאל, וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו, מכאן דכל מקום שנאמר צו אינו אלא זירוז [י"א]. (קדושין כ"ט א').


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.


ביאורי תורה תמימה

  1. פי' בחא"ג דאפילו הרים גבוהים שנקראים שניר על שם הרי שלג [כפירש"י בפסוק זה] דאין דרך להיות שם ישוב, אפ"ה חביבים הם על אומות העולם, עכ"ל. ורש"י פירש שבנו כרכים על אותן ההרים, ולא ידעתי למה שינה מלשון הגמרא שהעלו להם שמות על שמות ההרים, אבל הערים עצמן בנו במקומות אחרים, וצ"ע.  
  2. כשמתפלל ב' תפלות, כגון בין שחרית למוסף, או היכי ששכח ולא התפלל שצריך להשלימה כשמתפלל תפלה שלאחריה ומתפלל שתים, וטעם השהוי נראה משום דאין עושין מצות חבילות כמ"ש בסוטה ח' א'.
  3. ר"ל עד כדי שתהא דעתו מיושבת להתפלל בלשון תחנה.
  4. גם זה כעין פירוש שתתחונן, ובלישנא בעלמא פליגי, ובירושלמי כאן מבואר דהוא כדי שיעור הילוך ד' אמות, ועיין באו"ח סי' ק"ה ולפנינו בפ' תשא שם. – ועיין בשו"ת הרשב"א סי' תל"ו, דהש"ץ אחר תפלה בלחש יעמוד כדי הלוך ד' אמות קודם שיחזור למקומו להתפלל לפני הצבור, וזה נסמך ג"כ על דרשות שלפנינו, ובב"י לאו"ח סי' קכ"ג כתב דיחיד לאחר תפלת י"ח יחזור למקומו אחר שיעור הלוך ד' אמות, והב"ח כתב אחר שיתחיל הש"ץ, ומכאן משמע כב"י, שהרי מבואר כאן דשיעור שהיה הוא כדי שתתחונן או כדי שתתחולל דעתו עליו, ומבואר בירושלמי דשיעור זה הוא כדי הלוך ד' אמות, ודו"ק.
  5. ומטעם זה סדרו אנשי כנסת הגדולה בסדר תפלת י"ח, מתחלה אבות וגבורות וקדושה שהם שבח המקום ואח"כ ברכות התפלה, ועיין ברמב"ם פ"א ה"ב מתפלה.
  6. צ"ע מאי קושיא היא זו מפני מה נתאוה לכנס לא"י, והלא האבות וגדולי ישראל היו משתוקקים להיות בא"י, ובאגדה דסוף כתובות הפליגו מאוד בשבח ישיבת הארץ, וי"ל דמשום הא גופא שמפרש שכמה מצות אין נוהגות רק בא"י מפני זה באמת היה רצון כל הצדיקים לכנס לשם, וידענו זה ממשה. ודע דלפי דרשה זו צ"ע בנוסח הברכה מעין שבע, ובנה ירושלים והכניסנו לתוכה ונאכל מפריה ונשבע מטובה, והלא כמבואר אין מן המדה לבקש הכניסה לא"י לתכלית זו, ואף כי בודאי אין ראיה ממשה רבינו לכלל ישראל, אבל בכ"ז איך תקנו לכתחלה נוסח כזה שאינו מן המדה, וצ"ע רב.
  7. הוא ע"פ הידוע בכ"מ שירושלים מתואר בשם הר, הר ציון, הר ציון וירושלים (ישעיהו י׳:ל״ב) בהר הקודש בירושלים (שם כ"ז) והרבה כהנה, ונראה דראה לנכון לדרוש כן משום דעל סתם הר לא שייך שחשק לראותו ולתארו בשם טוב, ובודאי כיון בזה איזו כונה.
  8. ע"י קרבנות, וכמ"ש בתענית כ"ז ב' בזמן שביהמ"ק קיים קרבנות מכפרים, והלשון מלבין הוא ע"ש הכתוב אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. ועיין בגיטין נ"ו ב' אמר לבנון זה ביהמ"ק שנאמר ההר הטוב הזה והלבנון, והוא פסוק שלפנינו. וצ"ע דלפי דרשה זו דספרי תלי בראיה שהיא גופא צריכה לראיה.
  9. דרשה זו כפולה לפנינו לעיל ר"פ קרח ושם בארנוה די הצורך.
  10. ועיין בתוס' ומפרשים שהעירו עכ"ל דרק מחמת התפלה נענה ודילמא גם משום מעשים טובים שהיו לו, יעו"ש מש"כ בזה ע"ד אגדה ודרוש, ואמנם אפשר לומר דהלשון בדבר הזה מוסב גם למטה כמו בדבר הזה בדבר תפלה זו פעלת אצלי שתעלה ותראה את הארץ, ומבואר דרק משום התפלה נענה. ונראה דלזה כיון רש"י שכתב וז"ל, בדבר תפלה זו נתרציתי להראות אותה לך. גם י"ל דהכונה היא ע"ד שאמרו מצוה גוררת מצוה, והבא לטהר מסייעין אותו, וכל מאויי משה היו רק כדי שיתקיימו המצות על ידו וכמובא לעיל בפסוק כ"ה וכ"ז לא הועיל לו מאומה זולתי התפלה.
  11. עיין מש"כ בענין זה בפ' לך בפסוק כאשר צוה אותו אלהים ובפ' שלח בפסוק מן היום אשר צוה ה' והלאה לדורותיכם (ט"ו כ"ג).




שולי הגליון