רלב"ג/דברים/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אור החיים
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"גTriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


כג[עריכה]

פרשת ואתחנן

והתועלות המגיעים ממנה הם תשע עשרה:

התועלת הראשון הוא הודיע שהמתפלל צרך שישתדל תחלה לסדר שבחי השם יתע' ולהשיג אותו כפי היכולת ואחר זה בהיותו דבק בשם יתעלה יאות לו להתפלל ולבקש ממנו מה שירצה הלא תראה כי משה רבינו עליו השלום אף על פי שהיה באופן מהשלמות שהיה תמיד עם השם יתעלה עד שכבר היה מתנבא בכל עת שירצה כאמרו. עמדו ואשמעה מה יצוה יי' לכם הנה עם כל זה כשרצה להתפלל לשם יתעלה לבקש ממנו שיעבור את הירדן ויראה את הארץ ספר תחלה שבחי הש' יתעלה במה שהורה על השגחתו יתעלה בשעור האפשרי ואחר זה בקש בקשתו ולזה תקנו רבותינו זכרונ' לברכה שיסמך אדם גאולה לתפלה כדי שתהיה ענין התפילה אחר סדור השבחים הנפלאים הנכללים בברכות ק"ש ובק"ש ולזה אמ' והתענג על יי' ויתן לך משאלות לב כי מי שישיג השם יתעלה ההשגה האפשרי' לו הוא מתענג עליו תענוג נפלא ולזה תהיה אז תפילתו נשמעת לדבקות ההשגחה האלהית בו וזה גם כן מה שאמר איוב אם על שדי יתענג יקרא אלוה בכל עת:

התועלת השני הוא להודיע כי גודל השם יתעלה וידו החזקה הוא בלי אפשר שיושג מנו כי אם שעור מעט ביחס אל מה שהוא בעצמותו הלא תראה כי משה רבי' עליו השלום עם עלותו לזאת המעלה הנפלאה שזכר בה מן החכמה והנבואה אמר שלא השיג מזה כי אם שעור מעט ולזה אמר שהשם יתעלה התחיל להראותו זה:

התועלת השלישי הוא להודיע כי השלמי' אינם בוחרי' אלו החיים הגופיים כי אם לתכלית שיוסיפו בשלמות הנפש ולזה נתן משה הסבה במה בקש מהשם יתעל שיתנהו לעבור את הירדן ולראות את הארץ שכבר התחיל השם יתעלה להראותו גדלו וידו החזקה ולזה בחר שיכנס לארץ שהיא נבחרת אל שישפע בה השפע האלהי כדי שיוסיף שלמות על שלמותו ויראהו השם יתעלה שם מגדלו וידו החזקה יותר מה שהראה לו מזה עד עתה ליתרון הכנת הארץ ההיא ולא בחר זה כדי לאכול מפירות הארץ כמו שחשבו הסכלים:

התועלת הרביעי הוא להודיע שראוי לאדם שלא יתפאר בחכמתו והשגתו לומר שכבר השיג מזה שעוד רב אך ראוי שיחשוב עצמו חסר מאד כי בזה יוסיף זריזות לבקש השלמות הלא תראה כי משה רבינו עם חוזק השגתו חשב עצמו חסר מאד עד שאמ' כי הוא בתחלת דרך השגת השלמו' לשערו שכבר יתכן שיוסיף שלמות על שלמותו ולזה אמר יי' אלהים אתה החלות להראות את עבדך וגומ':

התועלת החמישי הוא להודיע שמה שבחר השם יתע' לתת לבני ישראל את האר היה מצד יתרון הכתה אל השגת השלמות האנושי ולזה סמך משה לזכירתו טוב ארץ ישראל על שאר הארצות וטוב הר בית המקדש על כל ארץ ישראל ענין אשר התחילו להשיג גודל השם יתעלה וידו החזקה להעיר שטוב הארץ ההיא יהיה כלי לו להוסיף על זה השלמות:

התועלת הששי הוא בדעות הוא להודיע עוצם ההבדל שיש בין השם יתעלה ובין שאר הנבדלים כי אין בהם מי שיהיה מנהיג בכללות בשמים ובארץ זולתו וזה כי הם ואם יש לאחד מהם הנהגה מה בשמי' ובארץ הנה היא חלקית והיא עלולה מהשם יתעלה ואין בהם גם כן מי שיעשה כמעשה השם יתעלה וכגבורתו כי מעשיהם חסרים מאד כמו שביארנו בחמישי מספר מלחמו' יי' כי אין התכלית מגיע מהם אלא במעשי' רבים יצטרפו אל מעשיהם ואולם מעשה השם יתעלה הם שלמי' בעצמם בתכלית מה שאשר וכן אין יחס בין הגבורו' המתחדשות מהם ובין גבורות השם יתעלה וזה שהגבורות הנפלאות ואם יקרה שיתחדשו מהם על צד ההשגחה הכוללת להביא אל שתנצח אומה אומה אחרת חזקה ממנה כמו שנזכר בבני עמון ומואב הנה זה לא יהיה רק בעת מוגבל לפי הסדור השופע מהשגחת זאת האומה בעת ההיא וזה גם כן ששזכרנו מצד מעשיה' וגבורותיהם לא שיעשו באמצעות מה שיושפע להם מהשם יתעלה כי מאתו הכל והוא עשאם ומאתו שופע תמיד מה שיסודר מהם ואולם השם יתעלה יעשה הגבורות בכל עת שימצא ראוי להם לא בעת זולת עת ולזה גם כן אמר כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים ואליו כיי' אלהינו בכל קראנו אליו כי גוים שהם תחת ממשלת הכוכבים לא ישיגו עזר מהם כי אם בעתים מיוחדי' לפי מה הוגבל להם אז אמנם השם יתעלה יגיעו ממנו עזר לנו בכל עת שנקרא אליו באופן ראוי רוצה לומר כשנישיר עצמנו אל שנהיה ראויים שתדבק השגחתו הפרטית בנו ולזאת הסבה גם כן אמר ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח וגו'. אשר חלק יי' אלהיך לכל העמים וגו'. ואתכם לקח יי' וגומ'. ביאר שענין שאר האומות הוא מסודר מהמערכת אשר לכוכבים ואמנם ישראל הם תחת השגחת השם יתעלה הפרטית:

התועלת השביעי הוא במדות והוא להודיע שהוא ראוי למי שישיגהו עונש מהשם יתעלה על מריו שיראה שהוא מרגיש שעור מה שאבד ממנו כי בזה תועלת ללקיחת המוסר כי מי שלא ירגיש שהוכה על מריו לא יקבל מוסר כמו שאמר הנביא על מה תוכו עוד תוסיפו סרה וגומ' ולזה תמצא שמשה הראה שהוא מרגיש בשעור מה שאבד ממנו בשלא הסכים השם יתעלה שיעבור את הירדן כדי להקנותו זאת המדה החשובה:

התועלת השמיני הוא בדעות והוא להודיע שלא זכה משה לזאת המעלה העליונה מהנבואה מצד יתרון הכנתו הטבעית לקבל שפע הנבואה שאם היה זה כן לא היה ראוי שישיב השם יתעלה למשה על בקשתו זאת רב לך כי בודאי היה מוסיף שלמות בנבואה לפי זאת ההנחה אם היה בא לארץ ישראל מני יתרון הכנתה לנבואה לזה הוא מבואר שלא השיג משה רבינו זאת המעלה הנפלאה מהנבואה מצד יתרון הכנתו על האנשים כולם כי כמו זאת ההכנה יתכן שימצא לזולתו כי זה דרך האפשר במין כמו שהתבאר בטבעיות וכבר יתבאר במה שיבא מדברי התורה הקדושה שלא יהיה שם נביא תורה זולת משה עליו השלום ולזה הוא מבואר כי עוצם מעלת נבואה משה להנתן זאת התורה האלהית על ידו היה מהשם יתעלה על צד המופת והפלא. כמו שהיה עני מעמד הר סיני על דרך הנפלאות ומפני זה ענה השם יתעלה למשה על שאלתו זאת רב לך רוצה לומר שיתרון הכנת הארץ לא יוכל להוסיף על שלמותך בנבואה כי לא היה זה השלמות לך מצד הכנתך כי אני שמתיו לך עודף על שלמות כל בעל הכנה ולזה ראוי שתדע כי מה שאמרנו בפרשת בלק שכבר יקום נביא בישראל ובשאר האומות כמשה והוא מלך המשיח אשר אנחנו מקוים אין הרצון בזה שיהיה נביא תורה כי זה בלתי אפשר ואינו דרך הנבואה במה שהיא נבואה שתודיע נימוס תוריי אלהי אם לא על דרך המופת כמו שהיה הענין בנבואת משה אך הרצון בזה שיהיה כמוהו אל למעלה ממנו בעניינים הה הנזכרים שם רוצה לומר חדוש האותות והמופתים ויתר העניינים שהמשיך למה שאמר ולא קם נביא עוד בישראל כמשה:

התועלת התשיעי הוא במדות והוא לזרז האנשים שישתדלו לראות כל הדברים שיוכלו לראות כדי שיכירו בזה חכמת השם יתעלה שברא אלו הענינים ולזה תמצא כי משה בקש שאם לא ירצה השם יתעלה שיעבור הירדן יסכים שיראה הארץ בכללה כדי שיעמוד על סבות מעלות הארץ ההיא מצד מצבה ומצד מקומה מהיישוב ולזה יהיה רצון באמרו אעברה נא ואראה את הארץ אעברה נא או אראה וכבר יעיר שהכוונה היא כן שכבר אמר השם יתעלה למשה עלה ראש הפסגה ושא עיניך וגומ' והנה מצאנו שזאת התכונה היתה חזקה במשה ולזה אמר אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה כמו שביארנו בפרשת ואלה שמות:

התועלת העשירי הוא במדות והוא להודיע שהוא ראוי למנהיג שישתדל בהגעת הטוב האפשרי למונהגי' ממנו ולזה תמצא לפי מה שיראה מתשובת השם יתעלה למשה על זאת הבקשה שבקש שיעבור את הירדן כדי שינחיל הארץ לישראל ביותר שלם שבפנים כי במעט זמן היה מנחילה להם אם היה עובר שם לפי מה שיראה מהמלחמות שעשה משה במעט זמן ולזה ענהו השם יתעלה שיצוה את יהושע איך יתנהג בפועל הנהגת הארץ לישראל ויחזקהו ויאמצהו כי הוא ינחיל הארץ לישראל למדנו מזה כי משה היה מבקש שהוא ינחיל הארץ לישראל מצד שערו שעל ידו יהיה נעשה באופן שלם וכדי שיהיה יהושע בזה תמורת משה לפי מה שאפשר ויתפוס בזה משה לשערו שהוא ישתדל בזה האופן השלם רצה השם יתעלה שיישיר משה את יהושע בכל מה שיעשהו באופן שתשלם לו הנחלת הארץ לישראל באופן שלם:

התועלת האחת עשרה הוא בדעות והוא להודיע שהתורה השלמה שנתנה השם יתעלה לנו על יד משה היא מישרת אל השגת החיים הנצחיים והם חיי הנפש וימשך ממנה עוד תועלת בהצלחות הגופיות מצד מה שהם הישרה ומביא להצלחת הנפש ולזה אמר ועתה ישראל שמע את החקים ואל המשפטים אשר אנכי מצוה אתכם לעשות למען תחיון ובאתם וירשתם את וגומ' והוא מבואר שאמרו למען תחיון אין הרצון בו החיים הגופיים כי לא יצטרך לומר אלא למען תבואו ותרשו את הארץ כי ידענו שלא יירשו את הארץ והם מתים אבל רצה באמרו למען תחיון החיים האמתיים הבלתי פוסקים והם חיי הנפש ויעד עם זה שכבר תהיה סבה לירושת הארץ ההיא שהיא הצלחת גופיית והיא מישרת גם כן אל ההצלחה הנפשיית כמו שזכרנו באלו התועלות ולזה גם כן כוון באמרו בפרשת אחרי מות ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האד' וחי בהם רוצה לומר חיי הנפש כי הם החיים האנושיים וכבר התבאר מדברינו בתועלות המצות כי התורה היא המישרת בתכלית מה שאפשר אל אלו החיים הנצחיים שהם חיי הנפש ולזה כוון פה במה שאשמר ושמרתם את חקותי ואת משפטי אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך למען תאריך ימי' על האדמה. כיון באמרו אשר ייטב לך למה שהוא טוב אנושי והוא הטוב הנפשיי ולזה הבדיל בינו ובין הטוב הגופיי ואמר למען תאריכו ימי' על האדמה להעיר שזה התועלת אינו ממין התועלת הראשון אלא שהוא יגיע מן התורה בשנית ואולם בעצמות וראשונה יגיע ממנה הטוב האמתי שהוא הטוב הנפשיי:

התועלת השתים עשרה במצות והוא מה שהוזהרנו שלא להוסיף על מצוות התורה ושלא לגרוע מהם באופן שימשך מזה הפסד מה בשמירת התורה והמצות והוא אמרו לא תוספיו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמור את מצות יי' אלהיכם והתועלת באלו האזהרות מבואר כי לולי זה תפסד כוונת התורה בכללה וצוני לומר אם היה זה השער פתוח להוסיף על מצות התורה או לגרוע מהם וזה ממה שאינו צריך אל ביאור עם מה שקדם לנו מהדברים בזה הספר:

התועלת השלש עשרה הוא להודיע עוצם השגחת השם יתעלה בישראל עד שכבר זכר שלא מת אחד מהם זולת אשר מתו על דבר פעור וכבר יה ראוי לפי המנהג הטבעי בעם גדול כזה שימותו בכל יום רבים מהם והיה זה כן כי כבר הבטיחם השם יתעלה שזה הדור יירשו הארץ וכמו שהמית במדבר הדור הקודם על מרים כן רצה להשאיר אלו כדי שיירשו כולם את הארץ ולזה זכר כי לולי עונם לא היה אחד מהם מת והעד על זה כי האנשים לבד אשר נכשלו בעון פעור מתו ולא מת זולתם כאמרו ואתם הדבקים ביי' אלהיכם חיים כלכם היום:

התועלת הארבע עשרה הוא להעיר על עוצם החכמה והבינה שיישירו המצו' התלויו' בארץ שיחשב בתחלת העיון שאין בהם תועלת והם המצות אשר בקרבנות ובטומאות ובטהרות ומתנות כהונה ולויה ולזה אמר ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יי' אלהי לעשות כן בקרב הארץ וגומ' כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני הגוים וכבר ביארנו אנחנו במה שקדם אופן החכמה והבינה אשר יישירו אלו המצות ובכלל הנה תורתנו תיוחד משאר התורות והנימוסים שהיו לשאר האומות כי תורתנו אין בה דבר לא יגזרהו היושר והבינה ולזה היה זה הנימוס האלהי מושך האנשים מצד עצמותו אל שיתנהגו בו ואמנם נימוסי שאר האומות אינם כן כי הם מסודרים לפי יושר וחכמה והם נימוסי' זרים מטבעי האנשים ויתנהגו בהם האנשים על צד ההכרח מצד אימת המלכות ואימת הטלת העונש לא מצד עמצותם:

התועלת החמש עשרה הוא מה שצונו לזכור ענין מעמד הר סיני והדברים ששמענו שם מפי הגבורה הם עשרת הדברים אשר יקיפו באופן מה שבכל המצות התוריות ועניין זה הזכרון הוא שנודיע זה לבנינו ולבני בנינו דור אחר דור למען יתפרסם זה לכולם וישמרו מצוות התורה וילמדו ליראה את השם הנכבד והנורא וידענו כי לא ראו שם כל תמונה ולזה ירחיקו התמונה מהשם יתעלה ויהיו נשמרים מעשות פסל ותמונה ומנתינת אלהות לזולת השם יתעלה כמו שביאר האזהרה בזה הדבור השני מעשרת הדברות:

התועלת השש עשרה הוא במצות. והוא להודיע שכמו שהאדם חייב ללמוד את בנו כמו שכתוב ושננתם לבניך כן הוא חייב ללמוד את בן בנו כמו שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך:

התועלת השביעי עשרה הוא להודיע שהתורה השתדלה לפי מה שאפשר לשמור את ישראל שלא יפלו ברע אשר נפלו בו מפני עבדם עבודה זרה ולזה הודיעם השם יתעלה ענין הגליות אשר יפלו בהם בהמשכם לעבודה זרה ולזה לא נמנעו ישראל עם כל זה מהמשך לעבודה זרה ונפלו ברע אשר יעדה התורה על זה לא נפל דבר:

התועלת השמנה עשרה הוא להודיע שכבר ימשך מההשגחה הפרטית ענין דומה למה שנמשך מההשגחה הכוללת רוצה לומר שכמו שימשך לאדם מההצלחה מההשגח' הכוללת שיושגחו בה הוא וזרעו זמן ארוך מאד ג"כ יקרה זה מצד ההשגחה הפרטית כאשר היתה שלמה ולזה תמצא שספר כי מפני השגחת השם יתעלה על האבות יושגחו זרעם אחריהם תמיד בדרך שלא יכלו ומפני זאת ההשגחה השגיח השם יתעלה על ישראל בהיותם במצרים והוציאם משם באותות ומופתים נפלאים לקרבם לעבודתו כדי שיהיו ראויים לירושת הארץ ולזאת הסבה נתן להם התורה התמימה ונתנה להם בזה האופן הנפלא שהיה במעמד הר סיני להביאם על כל פנים אל שימשכו אחר תורתו השלמה כדי שיזכו שתנתן להם הארץ שנשבע השם יתע' לאבותינו לתתה לזרעם:

התועלת התשע עשרה הוא בדעות. והוא להודיע כי מי שהוא אלהי השמים הוא אלהי הארץ אין שם שני אלוהות יהיה האחד אלהי השמים והאחד אלהי הארץ כמו שהאמינו המאמינים בשניות וזאת הידיעה קנו ישראל מענייני המופתים הנפלאים שעשה השם יתעלה שלא ימשך ענינם מצד הטבע אשר באו באלו הדברים השפלים כמו שאמר אתה הראית לדעת כי יי' הוא האלהים אין עוד מלבדו כמו שביארנו ואם אמר אומר הנה זה לא יתן האמת בזה על כל פנים כי אולי יאמר אומר כי אלהי הארץ ינהיג הארץ לפי הטבע וכשיצטרך ישנה הוא מנהג הטבע אמרנו לו כי משה לא היה מדבר לסכלים כי כבר היו זקני ישראל והוא מבואר שלא יוכלו להניח שאלהי השמים יהיה נבדל מאלהי הארץ בדרך שיהיו שנים כי הם רואים הרבה מהנהגת ענייני הארץ מסודרת מצד השמים ולזה יחוייב שיהיה מי שיכול לשנות זה הסידור אשר בארץ עליון על כל השמים ואין צריך לומר שהוא עליון על הארץ ומזה התבאר כי מעניין המופתים נעמוד על שבכאן מנהיג אחד הגלגלים בכללם:


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון