תהלה לדוד/אורח חיים/רנג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תהלה לדודTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רנג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
פתחי עולם ומטעמי השלחן
קני המנורה
שערי תשובה
תהלה לדוד
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
ישועות יעקב
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה
סימן רנג

א[עריכה]

כתב המגן אברהם (סק"ה) משמע דבשבת אסור לסמוך באינה גרופה ע"כ. ולכאורה הדבר קשה הא להדיא אמרינן בגמרא (דף ל"ז ע"א) על הא דשתי כירות המתאימות דבית הלל אומרים אף מחזירין. וכפי הנראה הא הוי קשיא ליה להדגול מרבבה ופירש כונת המגן אברהם על לסמוך תחילה בשבת, אבל להחזיר אליבא דכולי עלמא מותר.

אבל ממה שכתב המגן אברהם בסק"ו אינו נראה כן, שכתב דלסברא השניה אפילו בשבת שרי, דהאיבעיא קאי על סמיכה בשבת, וקא פשט לה מהא עיין שם וברא"ש ז"ל ע"כ. והתם מבורר דפירשו האיבעיא לענין חזרה כמו שפירש הרז"ה ע"ש ובר"ן. ולדעת הדגול מרבבה אפילו לסברא הראשונה מותר.

והתוספת שבת (סק"ח) תירץ דתירוצא כיון דמידלא שלט ביה אוירא קאי לענין חזרה לדעה הראשונה, וכפי הנראה גם הנתיב חיים נתכוין לזה. אבל זה דוחק עצום עד שכמעט אי אפשר לאומרו. ובפרט בס"ק ו' שכתב המגן אברהם דלסברא השניה אפילו בשבת שרי ע"כ. והתם קאי על שתי כירות המתאימות. והתם הא על כרחך אף לדעה הראשונה שרי. והוצרך התוספת שבת בסק"י לתרץ דמיירי היכא דלא מידלא ולא שלט ביה אוירא ואף על פי כן אינה בתוכה אלא שתלי'. [‏Finger-pointing-icon-right-to-left.png לח] ודבר נפלא להכניס כזאת בדברי המגן אברהם.

ויותר נראה דדעת המגן אברהם לדעת הרמב"ם ז"ל דהא דאמרינן בגמרא ומה הן משהין קאי על גרופה דעלמא ולא על שתי כירות המתאימות:

ב[עריכה]

ולענין מאי דמשמע דסבירא ליה להדגול מרבבה דלסברא השניה אפילו לסמוך לכתחילה בשבת שרי. הנה מדברי הפוסקים שפירשו דהאיבעיא היא לענין חזרה משמע להדיא דבשבת אסור. וכן מבואר ברמ"א ז"ל בסוף הסימן דדוקא בחזרה הותר סמיכה אבללא ליתן לכתחילה בשבת.

אלא דמדברי הרא"ש ז"ל (סי' י') שכתב דמביא אדם קיתון של מים ומניחה כנגד המדורה דשרי, טעמא משום דדמי לסומך, ע"כ. והביאו המגן אברהם (סי' שי"ח סקל"ח) משמע דסמיכה שרי אפילו לכתחילה בשבת. וראיתי להקני מנורה (סקל"א) שכתב דלבתר דחידש הרא"ש ז"ל דטעמא דסמוך למדורה, כיון שהצריכוהו להרחיק מן המדורה אית ליה הכירא, איכא למימר דכנגד המדורה עדיף מלסמוך, ואף דכנגד המדורה שרי לכתחילה בשבת, לסמוך אסור ואינו מותר אלא חזרה. ואם כי הדבר דחוק בלשון הרא"ש ז"ל, אבל הביא ראיה עצומה לזה מדלא פשטינן האיבעיא דלסמוך מהא דמביא אדם קיתון של מים, אלא על כרחך יש לומר דסמיכה חמורה. והרב ז"ל בסעיף כ' פסק דאפילו בשבת שרי וצע"ג להלכה:

·
מעבר לתחילת הדף