שרשי הים/נדרים/יב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שרשי היםTriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png יב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
יצחק ירנן
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
שער המלך
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


ו[edit]

שורש דין הפרה לחצאין נדר

משתי ככרות בא' יש לה עינוי ובא' אין לה עינוי מפר לזו שמתענה בה ואינו מפר לזו שאין לה עינוי. הכי איתא במסכת נדרים דף פ"ג ע"א אמר ר"י אמר שמואל נדרה משתי ככרות בא' מתענה ואחת אינה מתענה מתוך שהוא מפר למתענה מפר לשאינה מתענה ורב אסי אמר ר"י מפר למתענה ואין מפר לשאינה מתענה כו' איתיביה האשה שנדרה בנזיר והיתה שותה יין ומטמאה למתים סופגת את המ' הפר לה בעלה והיא לא ידעה והיתה שותה יין ומטמא' למתים אינו סופגת את המ' ואי אמרת מפר למתענה ואין מפר לשאינה מתענה דילמא מיין דאית לה צערה הפר לה מזג וחרצן לא היפר לה דהא לא אית לה צערא ותספוג את המ' אמר רב יוסף אין נזירות לחצאין אמר ליה אביי הא קרבן לחצי נזירות איכא אלא אמר אביי אין נזירות לחצאין ואין קרבן לחצאין. מתיבי האשה שנדרה בנזיר והפרישה בהמתה ואח"כ הפר לה בעלה מביאה חטאת העוף ואינה מביאה עולת העוף ואי אמרת אין קרבן לחצי נזירות אמאי מביאה חטאת העוף ואלא מאי יש קרבן לחצי נזירות ג' בהמות בעי אתויי חטאת עולה ושלמים אלא לעולם אין קרבן לחצי נזירות וחטאת העוף דמתייא משום דחטאת על הספק איתיביה האשה שנדרה בנזיר ונטמאת ואח"כ הפר לה בעלה מביאה חטאת העוף ואין מביאה עולת העוף ואי אמרת מפר למתענה ואין מפר לשאין מתענה דלמא מיין דאית לה צערא הפר לה מטומאת מת דלית לה צערא לא הפר לה אמרי טומאת מת נמי אית לה צערא שנאמר והחי יתן אל לבו יע"ש והקשה הרא"ש על הא דפריך בגמ' ודלמא מיין כו' הפר מטומאת מת כו' לא הפר כו' דזו הקושיא הו"ל להקשותה ממתניתא דלעיל דהא שה שנדרה כו' הפר לה והיא לא ידעה אינה סופגת את המ' וכו' והניחה בצ"ע וכן התוס' הקשו כן והניחוה בצ"ע ולכאורה נראה כי רבה היא ואין מרפא לשברה מ"מ נימא בה מילתא ואע"ג דדחוקה.
והנלע"ד דמזאת הברייתא טפי קשיא ממתניתא דאלו ממתניתא לא אלימא משום דיתרץ לו ר"י הכא במתני' במאי עסקינן באשה שקבלה עליה נזי' שמשון ומותרת ליטמא מתים דנזיר שמשון מותר ליטמא מתים וכמ"ש הר"ן והרא"ש בפי' דשמעתתא יע"ש ובזה לא הוה קשה דתספוג את המ' על טומאת מת אבל כשמקשה מהברייתא הוייא סתירה רבה והכי פריך מתיבי כו' ואי אמרת דבעל מפר למתענה דוקא ולא לשאינה מתענה הלא טומאת מת לא חשיב עינוי נפש וא"כ אמאי מביאה חטאת העוף דוקא דמשמע דמותרת אחר כך ליטמא למתים וליתי עולת העוף נמי דהא עדיין היא מותרת מליטמא למתים אלא ודאי מדקאמר דוקא חטאת ולא עולה משמע דיביא חטאת ומכאן ואילך מותרת היא ליטמא למתים ומשמע דמתוך דמפר למתענה מפר לשאי' מתענה ודלא כר"י ותי' טומאת מת נמי עינוי נפש הוא כו' נמצא דמוכרח הוא להקשות מהאי ברייתא וכי תימא אי הכי דמתני' מצי לאוקמ' בנזיר שמשון א"כ למה נקט מתני' והיתה שותה יין ומטמאה למתים למה אצטריך למתני ומטמאה למתי' שאינה סופגת את המ' הא פשיטא דאף בשלא הפר לה בעלה על ט"מ לא לקייא וכ"ש היכא דהפר ולמה אצט' לומר ומטמאה נוכל לומר דאגב דתני שותה ביין נקט נמי ומטמאה ולא דוקא ועוד אפשר לומר דהאי דנקט ומטמאה הכי פירושו הפר לה בעלה והיא לא ידעה והיה שותה יין והנראה שכונתו לאסור איסר דלדידיה נראה דעבד' איסורא ומטמאה למתים נמי דזאת האשה נדרה בנזירות שמשון ולא ידעה דנזירות שמשון מותר בטומאת מת אלא חושבת דאסיר ואפי"ה היא מטמאה והרי כמתכוונת לעשו' איסור וסד"א תלקה קאמר מתני' דלא.
ומיהו קש' הלא רישא דמתני' דקאמר האשה שנדרה בנזיר והיתה שותה יין ומטמאה למתים וכו' למה נקט ומטמאה הלא מותרת היא ליטמא ולהכי לקייא על היין וא"כ האי ומטמאה למאי אתיא איכא למימר דאה"ן אלא אגב דיין נקטיה ועוד אפשר לומר דרישא דמתני' מיירי בנזיר דעלמא דאסיר ליטמא למתים וסיפא בנזיר שמשון וכדכתיבנא זה נלע"ד לומר בדוחק לפום שעתא מ"מ עת לכל חפץ כי הקושי הוא גדול ורם ורבינו בפ"ק מה' נזירות די"א כתב וז"ל האשה שנדרה בנזי' ונטמא' בתוך ימי נזירות ואח"כ שמע בעל' והפר לה הרי זו מביאה קרבן טומאה עכ"ל ושמעתי מקשי' דהלא אמר אביי אין קרבן לחצי נזירות דאין נזירות לחצאין ואין קרבן לחצאין והיינו אליבא דר"י דהלכתא כר"י וא"כ איך פסק רבינו דמביא קרבן טומאה ונלע"ד דל"ק ול"מ משום דרבינו פסק כפי ההילכת' דקי"ל דבעל מיגז גייז ומשו"ה כיון דמיגז גייז זאת חצי נזירו' דהיה אסורה בה כבר נטמאת ומביא קרבן טומאה והתם בנזיר קאי כס"ד דבעל מיעקר עקר וכיון דמיעקר הנדר מה ששמר החצי הנזירות לא חשיבא ומשו"ה לא מייתי קרבן והיינו כפי הס"ד אבל כפי המסקנא דמיגז גייז מייתי לעולם קרבן טומאה ועיין בנזיר דכ"א ע"ב ודכ"ב ע"א וא"כ הכא מאי דקאמר אביי אין קרבן לחצאין היינו כפי אותה האוקמתא דמס' נזיר דבעל מיעקר עקר ולהכי אין קרבן לחצאין אבל הכא דשקיל וטרי הש"ס דאין קרבן לחצאין היינו כפי הס"ד דאמרינן בנזיר דבעל מיעקר עקר אבל כפי הלכתא דאמר אביי מיגז גייז לעולם יאמר אביי דיש קרבן לחצאין ואין נזירות לחצאין דהאי כטעמיה והאי כטעמיה וכדכתיבנא זהו הנלע"ד הפעוט ופשוט.


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.