שפת אמת/עירובין/ג/א
בגמ' לא תיהני לי' אמלתרא דהא היכל אמלתרא הויא לי'. קשה למה לי' לסיים דהיכל אמלתרא הו"ל בל"ז פשיטא דאי אין שם פתח עליו לא מהני אמלתרא כמו ברחב מעשר דלא מהני אמלתרא. ומדמהני אמלתרא ע"כ הטעם משום היכר, ונראה לומר דהא בגמ' לקמן (יא.) מיבעיא אי מהני אמלתרא על הרוחב, א"כ מוכח דגם בחשיבות פתח מסייע האמלתרא, והטעם י"ל דדרכם הי' לעשות אמלתראות על הפתח דייקא כמו שהי' בהיכל ואולם על הפתח משום שעיקר הנוי הי' אז במקום הפתח ולכך חשוב פתח ע"י האמלתרא כעין צוה"פ. או י"ל דע"י האמלתרא הוי כמו פתח דמלכין שכל פתח מצוירת וחשובה היא גבוה ורחבה ביותר לכך מוכיח הגמ' דהיכל נמי אמלתרא הו"ל ואעפ"כ עשרים הוא דגבוה כנ"ל:
שם בגמ' אלמה אר"א אמר רב כו' ואם יש לה אמלתרא אפי' גבוה יותר מכ' אמה כו'. ויש להקשות דילמא לעולם פליגי חכמים ור"י אי ילפינן מהיכל או מאולם ורב פוסק כר"י וחשיב פתח ביותר מעשרים. ומ"מ בלי אמלתרא פוסל רב משום דלענין היכרא ס"ל לרב כחכמים בסוכה דלמעלה מכ' לא שלטא בי' עינא. ור"י לטעמי' דמכשיר נמי בסוכה לא מצריך אמלתרא. ולחכמים דהכא לא מהני אמלתרא [משום דילפי מהיכל דלא הוי פתח יותר מכ']. אבל רב י"ל דס"ל בהא כת"ק ובהא כר"י כנ"ל לכך מכשיר דוקא באמלתרא. ואי נימא דמאי דאמר רב אתני' צריך למעט הוא לפסק הלכה א"ש דא"כ ע"כ ס"ל לרב דרחבה מי' פסולה וזה אליבא דת"ק דלר"י דיליף מפתחו של אולם ברחבה מי' א"צ למעט אך אין זה הכרח דאפשר בת"ק דמתני' מתני הכי אבל איהו מצי ס"ל כר"י. ותו דהלא לרנב"י דפליגי בהיכר ומ"מ פליגי נמי ברחבה מי' ע"כ פלוגתא אחריתא הוא בשיעור הרוחב וס"ל דרחבה מי' נפיק מתורת פתח אף אי לא ילפינן מהיכל ואולם. א"כ גם אי ס"ל לרב כר"י בגובה מצי סבר ברוחב כת"ק. ומה"ט קשה נמי בגמ' במה דפשיטא להו מברייתא דר"ח ברי' דר' אבוה ומסתמא היא הברייתא דלקמן (יא.) דתני שם רחב מי' צריך למעט. דלפמ"ש גם אותו ברייתא מצי ס"ל כר"י דיליף מאולם ומ"מ אמלתרא בעי משום היכר וברוחב י' פוסל. מיהו זה יש לדחות דלא מסתברא להגמ' דלענין הגובה ניליף מאולם ולענין הרוחב לא ניליף [למאי דס"ד השתא דאכתי לא ידעינן הא דרנב"י והוי ס"ל דשיעור הגובה והרוחב תרוייהו ילפינן מפתח ההיכל או מפתח אולם וליכא לאפלוגי בינייהו]. מיהו לרב קשה די"ל דס"ל כר"י ואפ"ה בעי אמלתרא משום היכר כנ"ל. ואפשר דלשון המימרא דרב באמלתרא אפי' גבוה יותר כו' משמע להגמ' דכת"ק ס"ל דאל"כ איפכא הו"ל למימר דבאין לו אמלתרא לא יהי' גבוה יותר מכ':
שם בגמ' א"ל רב דל אנא מהכא מתניתא מי ל"ק כו'. הי' נראה לפרש דהכי קאמר דאף אי לא פליגי באמת בפתח ההיכל ואולם מ"מ כיון דיהיב תנא דברייתא סימנא בפתח של היכל מוכח דגם ביש לו אמלתרא כמו בהיכל פסול ביותר מכ' א"כ פליגי אהדדי ודל אנא ר"ל האי חידוש דחידש לן דפליגי בפתח היכל ואולם. אבל לפירש"י קצת קשה דהו"ל למימר כפשוטו דלישנא דמתניתא מסייע לי ומאי לשון דל בכאן:
שם בגמ' לרבנן קורה טעמא מאי משום היכרא עי' בס' תורת חיים שהשיג על מ"ש הר' יהונתן דלר"י קורה משום מחיצה דא"כ קשה בסמוך דאמרי' אי אשמעינן בסוכה הו"א דבמבוי גם ר"י מודה כיון דלהילוך עבידא והלא טעמא דר"י אינו משום היכרא כלל. ודבריו תמוהין דאדרבה אי לא הוי פליג ר"י הכי נמי במבוי ה"א דגם לר"י הוי משום היכרא. אבל טפי הו"ל להקשות על פירכת הגמ' איפלוגי בתרתי למה לי הא הכא טעם אחרינא היא [וכן הקשה בתוס' רעק"א במשניות ע"ד הרע"ב שפי' ג"כ טעמא דר"י כמ"ש הר"י ע"ש]. וע"כ צ"ל לפי' הר"י כוונת המקשן הכא דל"ל לר"י לחלוק הכא משום דס"ל קורה משום מחיצה תיפוק לי' אפי' הוי טעמא משום היכרא הוי כשר כדס"ל התם בסוכה וע"ז תי' דהכא דלהילוך עביד י"ל דגם לר"י פסול דלא שלטא בי' עינא קמ"ל דכשר משום דלא ס"ל טעמא דהיכרא אלא משום מחיצה: