מראי מקומות/עירובין/ג/א
דילמא כי תניא ההיא דאמלתראות באולם תניא[עריכה]
לשון דילמא[עריכה]
כתב הריטב"א שלשון דילמא לאו דוקא, שהרי בודאי תניא להדיא לגבי אולם במסכת מדות (פ"ג מ"ז). ובתוספות רבינו פרץ ביאר יישוב הגמרא דילמא כי תניא ההיא באולם דווקא ולא בהיכל.
דילמא תבנית היכל כתבנית אולם[עריכה]
לשון דילמא בקושיא[עריכה]
הקשו בראשונים[1] מהו לשון "דילמא", הלא כוונת הגמרא להקשות ומה שייך להקשות אם יש אפשרות להעמיד באוקימתות אחרות, ורק בתירוץ אפשר לנקוט לשון "דילמא" שאין לך להקשות על דברי כיון שיכול אני להעמיד הדבר באוקימתא כזו[2]. ותירצו שאכן לשון דילמא לאו דוקא, אלא מסורת היתה בידם שתבנית היכל כתבנית אולם. וכן כתב בחידושי תלמיד הרשב"א שלשון דילמא ר"ל ודאי[3].
קורה טעמא מאי משום היכרא והאי דקתני יתר מפתחו של היכל סימנא בעלמא[עריכה]
במהדורא בתרא למהרש"א הקשה שלכאורה הוסיף רנב"י דבר זה שלא לצורך, שהרי סגי במה שהיה כותב שלולי דברי רב לא קשה כיון שהברייתא נקטה להיכל לסימנא בעלמא, ומדוע הוסיף רנב"י שטעם קורה משום היכרא. וביאר, שלולי כן היה קשה לומר שנקטה הברייתא היכל לסימנא בעלמא כיון שהיה מקום לטעות ולומר שהיכל הוא מקור לדין מבוי ואמלתרא לא תועיל, אך מאחר שידוע הוא שטעם קורה משום היכרא ולכן פשוט מסברא שאמלתרא מועילה, שוב אפשר לומר שהברייתא נקטה היכל לסימנא בעלמא, ולא נבוא לאסור אמלתרא.