שפת אמת/עירובין/ג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
בית ישראל
קרן אורה
רש"ש
שפת אמת
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


שפת אמת TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב


דף ג' ע"ב

בגמ' אף למטה חללה י'. פי' רש"י דבחלל פחות מי' לא הוי מבוי וכדבריו מוכח לקמן (ה.) בחקק להשלימה לי' דצריך לחקוק אורך שיעור מבוי. והרמב"ם (פי"ז מהל' שבת הי"ד) כ' דביש לו צוה"פ מהני גם פחות מי'. ודחה הרשב"א דבריו בעבודת הקודש שלו וז"ל ולא יראה לי שאין בדין שתתיר צוה"פ יותר ממחיצה ואין מחיצה פחותה מי'. משמע מדבריו דמה"ט פסול פחות מי' דאינו מחיצה. וזה תמוה דכל שיש מראש עובי הקורה עד הקרקע י' שפיר הוי מחיצה, ואמת דלפי משמעות סתימת לשון הרמב"ם משמע דבצוה"פ בכל גווני מכשיר אף שאין מראש הקורה עד הקרקע י' וע"ז תפול קושי' הרשב"א שפיר. אבל אם באמת מראש הקורה איכא י' לא שייך טעם הרשב"א. וגם קשה לפ"ז למה צריך לחקוק שיעור משך מבוי כיון דבמקום הקורה איכא י' הוי שפיר מחיצה אבל לפרש"י [דבפחות מי' לא הוי מבוי] א"ש. ולשיטת הרמב"ם לא קשה כל כך לכל הטעמים די"ל דבכל גווני הואיל וניכר שהיא פתח ע"י צוה"פ דינה כפירצה שהיא פחותה מי' דאינה אוסרת ה"ה צוה"פ אף שהיא במלואה. אך לשון הרשב"א קשה כדכתיבנא. והנה מלשון הגמ' אף למטה חללה עשרה משמע דאפי' הקורה מונחת חצי' למטה וחצי' למעלה מי' פסולה אפי' יש שיעור טפח בהחצי שלמעלה. וצ"ל הטעם דאין שם פתח כשאין החלל עשרה מיהו בב' קורות זו למעלה מזו והתחתונה למטה מי' אין סברא לפסול דכיון דהמבוי נכשרת ע"י הקורה העליונה שפיר י"ל דל על התחתונה וצ"ע:


שם בגמ' אמר אביי משמי' דר"נ כו' ורבא אמר כו'. אפשר לומר דאביי קיבל לעיל מרב יוסף דפליגי התנאים ומ"ד כפתחו של היכל לא מהני אמלתרא ולא קיי"ל כוותי' ולכך י"ל ג"כ דאמות דמתני' באמה בת חמשה. אבל לרבא ס"ל כרנב"י לעיל דלא פליגי והיכל דקתני לסימנא בעלמא הוא וקיי"ל כברייתא זו ומדיהיב סימנא בהיכל משמע דהשיעור באמת בת ששה כהיכל. אך בתוס' ד"ה תניא לא כתבו כן:


בתוס' ד"ה כמאן דאמר בארבעה. פי' ומשהו יותר דאל"ה הוי ארכו יותר על רחבו ואינו ניתר בלחי וקורה. וכ"פ התוס' לקמן (ה.) ד"ה ואי בשינוי קצת. ונראה לפע"ד דאין כוונת התוס' דצריך באמת להיות בחקק זה ארכו יותר על רחבו דלפ"ז לא מיתוקם האי דינא אלא במבוי שאינה רחבה יותר מארבעה וזה דוחק גדול. רק כוונתם דצריך להיות בחקק זה שיעור שהי' יכול להיות ניתרת בפ"ע בלחי וקורה וזה לא משכחת רק אי הוי משהו יותר מיהו במשהו יותר סגי אפי' רחבה באמת טובא כיון דבאמת ארוכה הרבה חוץ מן החקק וכן נמי מה דאמרינן לקמן (ה.) למ"ד בארבעה האיך משכחת בתים וחצירות פתוחין ומשני בקרן זוית ג"כ אין הפי' דכל הדין מיירי כה"ג רק דבעי לאשכוחי להיות משכחת בה דין מבוי ושוב מותרת השתא אף שאין פתוחות לחקק הזה דלענין לאפוקי מתורת חצר מצרפין שפיר מה שבתים וחצירות פתוחות בשאר המבוי להלן מן החקק כנ"ל פשוט. וכן משמע מסתימות הפוסקים. [וכ"כ בחי' הגרע"ק איגר בשו"ע (סי' שס"ג סעי' כ"ו) דלא כמ"ש בחי' אבן העוזר בהיפוך ע"ש]:



שולי הגליון


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף