שיחה:בבלי/עירובין/ג/א
על כרחך נעשו כשפודין של מתכת הכא נמי על כרחך נעשית צילתה מרובה מחמתה[עריכת קוד מקור]
צ"ב הרי לכאורה יש לחלק טובא בין הדברים, כי בשלמא בקורת מבוי אף אם נחשב לענין דין הקורה כאילו קלוש אותו חלק שמעל עשרים אמה הרי סוף סוף מאחר שבמציאות מחובר הוא לאותו חלק אם כן נעשית הקורה כולה קורה חזקה העומדת במקומה, והרי היא כשפודין של מתכת. משא"כ לענין צילתה מרובה מחמתה שהוא דין בסכך שרק סכך שמצל באופן של צילתה מרובה מחמתה כשר אם כן ודאי כיון שאמרנו קלוש ואיננו מתייחסים לחלק שמעל עשרים אמה, הרי בחלק שמתחת עשרים אמה אין מספיק סכך לעשות צילתה מרובה מחמתה. וברש"י (ד"ה אלא) פירש דע"כ השתא צילתה מרובה מחמתה דהא רואין הוא דקאמרינן ולא שקלינן מינה מידי. אך יש להעיר בתרתי, חדא - שלכאורה בקורה לא צריך לומר כן שהרי אף אם רואין כן לגמרי מבחינה דינית עדיין לגבי חוזק הקורה בפועל אין ל"קלוש" השפעה, משא"כ לענין צילתה מרובה מחמתה. ועוד - שכן נראה מוכרח מדברי הגמרא "שפודין של מתכת", דהיינו שאף שזה דק מכל מקום עשוי מחומר כבד, ואם כדברי רש"י לענין צילתה שהפירוש הוא שאף שאומרים רואין מכל מקום לא שקלינן מינה מידי היה לגמרא לומר שיש כאן קורה שלמה בכל עוביה ולא לדמות זאת לשפודים. ש"ס יידן (שיחה) 23:55, 11 באוגוסט 2020 (IDT)
- יעויין בתוספות (ד"ה אי) שפירשו חמתה מרובה מצילתה ע"י שיבא הרוח ויפזר עד שתהא חמתה מרובה מצילתא, והוכרחו לכך שאם לא כן כיצד אפשר להכשיר הצל על ידי הסכך העליון כיון שהוא סכך פסול.
- ובעיקר דברי רש"י יש להוסיף ולהעיר מדוע העמיד רש"י את דבריו רק על דברי רב אדא בר מתנה בדעת רבה ולא על דברי רבה המובאים בתחילה, הלא לכאורה אין חילוק בין ב' השיטות בענין זה. ש"ס יידן (שיחה) 01:35, 16 באוגוסט 2020 (IDT)
רבא אמר זה וזה כשר חלל סוכה תנן חלל מבוי תנן[עריכת קוד מקור]
צ"ב שלכאורה לא יישב רבא את עיקר הספק כי אם דחה את המקרה הספציפי עליו דנה הגמרא. הרי אף אם חלל מבוי תנן וצריך שיהיה החלל עשרים אמה עדיין יש מקום להסתפק במקרה שיהיה החלל עשרים מצומצמות ומעליהם קורה רחבה ולכאורה יש מקום לגזור שמא ינטל מקצת עובי הקורה ונמצא חלל המבוי יתר על עשרים. ואם דעת רבא שאין לחשוש הרי שכך היה לו לומר זה וזה כשר ולא גזרינן, סוף דבר - דברי רבא אינם מתייחסים לעצם החשש. ואפשר היה ליישב שכוונת רבא לדייק מהמשנה מכך שכתבה שכל שהחלל אינו גבוה יותר מעשרים אמה כשר המבוי ע"כ שלא גוזרים כי אם גוזרים היה צריך לחשוש אף לנטילת מקצת הקורה. ש"ס יידן (שיחה) 23:59, 11 באוגוסט 2020 (IDT)