שפת אמת/זבחים/ט/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

ראש המזבח
שפת אמת
נזר הקודש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


שפת אמת זבחים ט ב

דף ט ע"ב

בגמ' עברה זמנו ולא שנתו לא עברה זמנו ולא שנתו. אפשר לפרש עברה זמנו ולא שנתו דחזי לפסח שני למי שנטמא אבל הבעלים טהורין היו. וכן לא עברה זמנו היינו דחזי לאחר אבל הבעלים כבר הפרישו פסח אחר. אבל אם לא הפרישו פסח אחר וה"ה אחר זמנו והם באמת טמאים דראוי עדיין לפסח שני מהיכי תיתי יהי' דינו כמותר פסח דלהוי שלמים. וצ"ע. שוב ראיתי בלשון רש"י שהרגיש בזה ופי' דמיירי לענין אם שחטו לשם שלמים דכשר עכ"פ. ושפיר מיירי אפי' לא הפרישו פסח אחר:[1]


שם בגמ' איתיבי' ר"מ לרבא כו'. לכאורה קשה דלמא רב מודה דלא עלה לשם חובה דרק כשרה אמר. [וכמו דא"ר בחטאת לשם חולין כשרה לקמן (ד' מ"ו:) ואפ"ה לא עלתה קודם פסח ודבריו סותרים לקמן (ד' מ"ו) ואפ"ה) לא עלתה לו לחובה] וא"כ צריך ר"ש להאי טעמא דמעשי' מוכיחין שיהי' נמי עולה לשם חובה. ואפשר לפמ"ש התוס' דעיקר הקושיא מת"ק ושם מבואר דפוסל במנחת קנאות וחוטא בלשם מנחה אחרת וע"ז תקשי שפיר אדרב:


שם בגמ' בעי רבא חטאת חלב ששחטה עמ"ש חטאת טומאת מקדש וקדשיו מי אמרי' כרת כמותה או דלמא אין קבוע כמותה. ומשמע מלשון הגמ' דפשיטא לי' דחטאת דשמיעת הקול וביטוי שפתים דאינה בכרת ודאי לא חשוב מחויב כפרה כמותה. ותמהני על הרמב"ם ז"ל שסתם וכ' (פט"ו מפסוה"מ) דלשם מי שמחויב חטאת אפי' חטאת שאינה קבוע פסולה. ואפי' אי נפרש פסולה מספק כיון דנשאר בתיקו מ"מ הו"ל לפרושי דדוקא חטאת דטומאת מקדש וקדשיו דהוי בכרת כלשון הגמ'. וקצת יש להסתפק בלישנא דרבא אין קבוע כמותו אי מיירי דוקא בעני דיכול באמת להביא עוף או אפי' בעשיר ואע"ג דהעשיר מחויב כפרה קבוע כמותו מ"מ שמא יעני ויכול להיות פטור בעוף וצ"ע דאי האיבעיא בעשיר י"ל דבעני ודאי לא הוי מחויב כפרה כמותו. וכן מסתבר קצת:


שם בגמ' וילפי' ממחשבת פיגול. קצת קשה איך נלמד מחשבה על פסול מחשבה מפיגול דהתם הוי על מעשה מעשה איסור להקטיר שלא בזמנו אבל מחשבה לחשוב מחשבת פסול בעבודה אחרת אכתי מנלן. וצ"ל דפשיטא לר"י דכיון דעבודה שלא לשמה פסול בחטאת הוי כמעשה איסור בעצמה. מיהו לעיל אמרינן דשאני פסולה בגופא ממחשבה בעלמא:


ברש"י ד"ה אין מחשבין כו' שחישב לעשות עבודה אחת מן העבודות להאכיל למזבח או לאדם כו'. כוונתו פשוטה שאכילת מזבח ואדם עבודה הם וחישב לעשות עבודות אלו חוץ לזמנו. ובס' טה"ק שגג והבין בכוונת רש"י שבאיזה עבודה יחשוב להאכיל לאדם או למזבח. והאריך בדברים שאין בהם ממש דפשיטא דלא הוי פיגול כה"ג ורש"י לא נתכוון לזה:



שולי הגליון


  1. *) אכן במנחות (ד' פ"ג:) פרש"י דמיירי באבד והפריש אחר תחתיו ונמצא הראשון. ושם ברש"י כת"י דפוס ווילנא פי' כפשוטו שהפריש שה לפסחו ושחטו קודם פסח ודבריו סותרים זא"ז וצ"ע. ועי' מ"ש בצל"ח פסחים (ד' ס'): י"ל קצת:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף