שפת אמת/ברכות/ה/א
בגמ' ואין עוף אלא תורה שנאמר התעיף עיניך בו כו'. וקשה דהא התעיף קאי על העין ולא על התורה. ועי' מ"ש מהרש"א. ולולי פי' רש"י י"ל איפכא דבני רשף יגביהו לענוש הפוסקין מד"ת והמבטל מדברי תורה נקרא עוף והכוונה ואין עוף אלא תורה היא שאין נקרא עוף אלא המתעיף עינו מד"ת. ויש לבאר בזה המשך הפסוק אדם לעמל יולד (איוב ה ז) היינו עמלו של תורה ובני רשף מענישין הפוסק מעמלו של תורה. וממילא משמע דהעוסק בתורה בדילין ממנו. והי' מיושב טפי המשך הלשון מאי דמקשי לי' ר"י לר"ל הא אפי' תשב"ר יודעין כו' אלא כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק כו'. וקשה מה אלא כיון דמילתא אחריתי היא. ולהנ"ל א"ש דגם זה מוכח בפסוק דבני רשף [כמ"ש לעיל] ולהכי מקשי לי' למה דריש מהאי קרא מה דפשוט בתורה וטפי הו"ל לדרוש להחמיר וכדמצינו [ג"כ בהא דכתיב] נאלמתי דומי' כו'. ולפי' רש"י י"ל נמי דר"י חידש לן לדרוש הפסוק להחמיר כנ"ל ור"ל הוי דריש לי' כפי' רש"י:
שם בגמ' אמר רבא ואיתימא ר"ח אם רואה אדם שיסורין באין כו'. נראה לפרש המשך סוגית הגמ' דכיון דאמרי' לעיל דכל העוסק בתורה יסורין בדילין ממנו. והרי אנו רואין דיש מי שעוסק בתורה ויש לו יסורין. ע"ז מסיק דהם יסורין של אהבה ואינם מבני רשף דלעיל:
שם בגמ' אלו הם יסורין של אהבה כו' שנאמר ברוך אלקים אשר לא הסיר כו'. כי אלקים הוא מדת הדין ואף על פי כן לא הסיר תפלתי כו' הם יסורין של אהבה כנ"ל: