שפת אמת/ברכות/ה/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

שפת אמת TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זה (לעת עתה זמין למנויים בלבד - למעט דף ב.)לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
שיטה מקובצת
מאירי

חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
מהרש"ל
פני יהושע
חדות יעקב
גליון מהרש"א
רש"ש
אבן שלמה (שיק)
שפת אמת
שיח השדה


מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה


דף ה' ע"ב

בגמ' תנא ליה ההוא סבא משום רשב"י כו'. נראה דההיא קובר את בניו דהכא היינו שמתו לו בנים בחייו אבל עוד נשאר לו בן ליורשו. ולהכי אין צורך לומר דר"י דאמר בתר הכי דבנים אינם יסורין של אהבה פליג אההיא דרשא דמסתמא קיבלו מההיא סבא. אלא דלקמן איירי בדלית לי' כלום. הגם דבלא זה למאי דמשני מזבח כפרה הוי יסורין של אהבה לא הוי מיושב ג"כ. מ"מ בס"ד דגמ' תקשי כנ"ל וצ"ל כמ"ש.

ובזה מיושב מה שהקשה בס' עץ יוסף מהאי דרשב"י אהא דאמר ר"י משמי' דרשב"י (ב"ב קטז.[1]) מי שאינו מניח בן ליורשו הקב"ה מלא עליו עברה כו'. ולמ"ש א"ש דקבורת בנים כפרה הם מ"מ כשאין מניח שום בן עונש יש בדבר כנ"ל. והא דלא משני הגמ' בסמוך דהא דאר"י דין גרמא דעשיראה ביר היינו בשהניח בנים ליורשו משום שידעו דר"י לא הניח כלל בנים כדמשמע שם בב"ב ג"כ וע"ש:


שם בגמ' גלי' לדרעיה ונפל נהורא. פי' רש"י גלי' ר' יוחנן לדרעיה. וקצת היה נראה לפרש דר"א גלי' לדרעיה דלהכי קא בכי על ההיא שופרי' דבלי בעפרא. מיהו גם לפי' רש"י יש לפרש שפיר לפי מה שנראה בענין הבכיה שהיא על שבצלם אלקים עשה את האדם וכיון דמשמע בב"מ (פד.) דשופרי' דר"י הוי נמי מעין שופרי' כו' עד מעין שופרי' דאדם הראשון ע"ש. להכי ע"י שראה שופרי' דר"י נתעורר לבכות אהאי שופרא דבלי בעפרא כנ"ל:


שם בגמ' אי משום תורה דלא אפשת כו'. נראה לפרש עפ"י הסוגיא בבבא מציעא (פד.) דכשבא ר"א בן פדת דהוא סתם ר"א לר"י לכל מילתא דהוי אמר ר"י א"ל ר"א תניא דמסייע כו' ונתעצב ר"י על ר"ל שבפלפולו נתרחב הלכה ע"ש. א"כ נראה דלא אפיש ר"א בדינים חדשים להיות סלקי לי' שמעתתא אליבא דהלכתא דזה תליא בסייעתא דשמיא כדאיתא בסוטה (ז:) וע"ז אמר לו אחד המרבה כו' כיון שנתכוין לשם שמים ועמל בתורה אין לו להתעצב ע"ז כנ"ל:


שם בגמ' ר"ה תקיפו לי' כו' הא קא גניב לי' כולי' כו'. לכאורה נראה דוודאי ידע ר"ה דגניב לי' מן הזמורות יותר מהמגיע לו. [וכן מבואר במרדכי (בב"ק פ"ג) דחלילה לו לר"ה לעכב מספק ע"ש]. ואעפ"כ חייבוהו חכמים לתת לו חלקו. וצ"ל הטעם דכיון דלקח שלא ברשות גניבה בעלמא היא והי' לו לתובעו לד"ת וחלקו צריך לתת לו. ולא אמרינן בכהאי גוונא עביד אינש דינא לנפשיה לעכב את של חבירו בידו. אכן צ"ע בזה לדינא וגם עכ"פ אין מיושב על זה המשל דאמרי אינשי בתר גנבא כו'. ע"כ נראה יותר דר"ה לא ידע בבירור שמגוף הזמורות גנב האריס יותר מחלקו אלא היה יודע שהרבה יותר מחלק הזמורות היה גונב ממנו תמיד ולכך אין הדין לעכב חלקו כיון שבזמורות עצמן עדיין לא קיבל חלקו. ובעבור שהוא גנב א"י להפסידו כדמסיק המשל כנ"ל. [אכן במרדכי שם הוכיח מכאן דל"א עביד אינש דינא לנפשי' אלא ליקח אותו דבר עצמו שגזלו ממנו. אבל הכא אע"ג שלקח אריס זמורות יותר מחלקו מ"מ לא הי' ר"ה רשאי ליקח ממנו זמורות אחרים עבור תביעתו. וכ"פ הרמ"א בחו"מ (סי' ד') וע"ש בתומים שהאריך בזה]:


בתוס' ד"ה והאמר כו' ואי משום בנות כו'. ותמוה דאכתי כמה צדיקים הי' שלא הי' להם בנות ג"כ. ובתוס' הרא"ש מסיים ותו דיהושע לא הי' לו בנים ואי משום בנות כו' וכן הגי' הב"ח בתוס'. ואכתי לא נתישב קושיא ראשונה מכמה צדיקים [שלא הי' להם אפי' בנות]. אך יש לישב לפי גירסא זו ע"פ הידוע דכמה צדיקים שבאין בעיבור הגלגול לעוה"ז וכבר הי' להם בנים ולכן אין להקשות מכמה צדיקים שרואין שאין להם בנים. אבל מיהושע שנאמר עליו בגמ' שלא הי' לו בנים בעבור העונש כו' משמע שלא הי' לו מעולם הקשו שפיר וע"ז כ' ואי משום בנות:



שולי הגליון


  1. וכ"ה שם קמא.
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף