שער המלך/תרומות/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שער המלך ‏ תרומות ח

ד

לפיכך

אם היה העובר חלל כו'. עיין מ"ש פ"ג מה' יבום וחליצה הלכה י"ז:

יד

מי

שנשאת לכהן כו'. עיין מ"ש פט"ו מהלכות א"ב הלכה י"ח:

טז

קטנה

בת ישראל שנשאת כו'. כתב הרא"ש ז"ל בפרק האיש מקדש וז"ל ואפילו למ"ד אוכלת מודה הוא דאם מתה אינו יורשה כמו בהלך אביה למ"ה דאמר רב דאם מתה אינו יורשה ולכך לא הביא הרי"ף ז"ל הנהו תרי פלוגתייהו דר"ה ור"י עכ"ד וראיתי להרב נת"מ ז"ל דר"ה ע"ב תמה עליו שהרי כתב הרא"ש לעיל מיניה דטעמא דמודה רב דאם מתה אינו יורשה היינו משום דלתרומה ה"ט דאוכלת ד"ת ארוסה אוכלת בתרומה אבל בירושה דמדאורייתא ארוסה אין הבעל יורשה גם מה שנשאת שלא לדעת אביה אינו יורשה ואם כן גבי נתקדשה שלא לדעת אביה דאין כאן אירוסין דמדאורייתא אינה אוכלת בתרומה ואע"פ כן ס"ל לר"ה דאוכלת בתרומה אם כן ה"ה דהבעל יורשה דתרומה וירושה שוים כיון דלא שייך בזה הטעם שכתב הרא"ש ז"ל ואם כן הי"ל להרי"ף ז"ל להביא הך פלוגתא בתרא לפסוק הלכה כמאן כיון דנ"מ לענין ירושה יע"ש שהניחו בצ"ע. ולפי חומר הנושא עלה על דעתי לומר דס"ל להרא"ש ז"ל דהא דאמרינן בגמ' מ"ט דר"ה הואיל ונעשה בה מעשה יתומה בחיי אביה ופי' רש"י ז"ל דבשלמא נתקדשה לדעת ונשאת שלא לדעת איכא למימר בחדא שתיקה מירתח רתח אבל כולי האי לא שתיק לאו למימרא דלא איתיה בר נש דשתיק כולי האי וחשיב כודאי גמור אלא מדין רובא הוא דקאמר דרובא דעלמא מסתמא ודאי לא שתקי כולי האי אי לאו דשתיקה הודאה היא אמנם הא ודאי ס"ל דהמצא ימצא לחד בדרא או תרי בדרא דכולי האי נמי שתקי ומירתח קא רתח שהרי לר"י דקאמר אינה אוכלת בתרומה ע"כ לו' דחשיב ליה ספיקא אי מירתח קא רתח כולי האי או לא ואם כן לא נפלאת היא לומר אנן בדידן לר"ה נמי דמודה ואזיל דהמצא ימצא לפעמים מן המעוט ואדרבא הא עדיפא לומר דלא פליגי בסברא מן הקצה אל הקצה ואם כן היינו דקאמר הרא"ש ז"ל דאפי' לר"ה דקאמר אוכלת בתרומה מודה הוא דאינו יורשה משום דע"כ לא שרי ר"ה אלא דוקא גבי תרומה משום דאזלינן בתר רובא אבל ליורשה לא משום דאין הולכין בממון אחר הרוב ואפשר שדקדק הרא"ש ז"ל כן מלישנא דר"ה דקאמר אוכלת בתרומה ולא אשמועינן רבותא טפי דאם מתה יורשה משמע דביורשה מודה מטעמא דכתיבנא ואף שהרא"ש ז"ל דחה פי' זה לעיל היינו לרב משום דאשכחן לרב בעלמא דס"ל הולכין בממון אחר הרוב אבל לר"ה מצינן למימר שפיר דאיהו ס"ל דאין הולכין בממון אחר הרוב כדקי"ל הלכתא בעלמא: אמנם כד מעיינת שפיר לא יתכן תי' זה כלל משום דאם כן נראה ודאי דלר"ה דסבירא ליה דאוכלת בתרומה משום דאזלינן בתר רובא אם כן ה"נ דס"ל דמותר ליטמא לה וכיון שכן קשה איך כתב הרא"ש ז"ל דלכך לא הביא הרי"ף ז"ל הנהו תרי פלוגתייהו הרי ע"כ הי"ל להביאו כיון דנ"מ לענין טומאה אם מותר ליטמא לה או לא ולכן נראה דס"ל להרא"ש ז"ל דהא דאמרינן דכולי האי לא שתיק לאו למימרא דשתיקתו הודאה דניחא ליה בקידושין ובנשואין שהרי כיון דס"ל לר"ה בנתקדשה לדעת ונשאת שלא לדעת דבחדא שתיקה מירתח קא רתח ה"נ איכא למיחש הכא ולומר דבקדושין ניחא ליה ושתיקתו הודאה ובנשואין מירתח קא רתח דבחדא שתיקה מירתח רתח אלא טעמא דר"ה לא אהני לן אלא דשתיקתו דקדושין ודאי הודאה הוא דאם איתא דמירתח קא רתח על הקדושין וכ"ש על הנשואין כולי האי לא הוה שתיק ואם כן לענין תרומה ס"ל לר"ה דאוכלת בתרומה כיון דחשיבה ארוסה ודאית וד"ת ארוסה אוכלת בתרומה אבל לענין ירושה מודה דנכסים בחזקתן וכ"ת הרי בנתקדשה לדעת ונשאת שלא לדעת ס"ל לר"ה דאינה אוכלת בתרומה משום דמירתח קא רתח בחדא שתיקה אף על גב דאיכא טעמא דד"ת דאוכלת בתרומה י"ל דהתם שאני דנתקדשה לדעת ונשאת שלא לדעת ושתק ס"ל לר"ה דאינה אוכלת משום דמדשתק מירתח קא רתח דמסתמ' כך היא המדה ברוב בני אדם שמקפידין שלא תנשא בלתי רשותו והילכך מסתבר טפי למימר דשתיקתו ריתחא היא אמנם בנתקדשה ונשאת שלא לדעת כיון דע"כ צ"ל דשתיקה דקדושין הודאה היא מטעמא דכולי האי לא שתיק איכא למימר דכי היכי דהאי גברא לא קפיד אקדושין ה"נ לא קפיד אנשואין והילכך כיון דהויא ספק הקילו בתרומה מטעמא דד"ת ארוסה אוכלת בתרומה כנ"ל ודוק ועיין במרן הב"י סימן ל"ז שנראה שגירסה אחרת היתה לו בדברי הרא"ש ז"ל ומ"ש הם דברים תמוהים וכבר תמה עליו הרב ע"י ז"ל ע"ש ודוק:

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.