שרשי הים/תרומות/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שרשי הים ‏ תרומות ח

טז

קטנה בת ישראל שנשאת לכהן שלא מדעת אביה בין בפני אביה בין שלא בפני אביה אעפ"י שקדשה אביה אינה אוכלת. וכתב מרן כ"מ שם הכי איתא בפרק הא"מ דמ"ה נתקדש' לדעת אביה והלך אביה למ"ה ועמדה ונשאת רב אמר אוכלת בתרומה ורב אסי אמר אינה אוכלת חיישינן שמא יבא אביה וימחה הוה עובדא וחש רב להא דרב אסי ע"כ ואיכא למידק דכיון דרב הוה בבבל וח"ל טמאה בטומאת ארץ העמים היכי משכחת אכילת תרומה שם דקאמר הוה עובדא וחש רב להא דר"א דהא תרומה טמאה היא ובעיא שריפה כמ"ש רבינו ברפ"ג מה' תרומות ואף שמצינו להר"ש בפ"ד ממסכת חלה מ"ח ולהרא"ש בסוף הל' חלה שכתבו דבימי האמוראים היו אוכלים תרומה טהורה בא"י מפני שהי"ל אפר הפרה וכדאמרינן בפ"ק דנידה ד"ו ובחגיגה דכ"ה אמר עולא חבירייא מדכין בגלילא יע"ש היינו דוקא בא"י אבל בח"ל שהיא טמאה מאי מהניא אפר הפרה כיון שהיו יושבים בארץ טמאה ואפר הפרה עצמו היה נטמא שם וכעין זה הקשו התוספו' בחגיגה דכ"ה ד"ה שרצועה ומה שיישב לקושיית' הרב מש"ל בפי"א מה' טומאת מת ה"א ד"ה עוד לא שייך הכא ואף הר"ש והרא"ש לא כתבו שהיו אוכלים תרומה טמאה בימי האמוראי' אלא בא"י דוקא.
ודרך אגב ראיתי להרב מש"ל בפ"ג מהלכות אבל סוף ד"ו שכתב וז"ל וזכורני שראיתי במקום אחד דכשגלו לבבל הוליכו עמהם אפר הפרה עכ"ל ולא ידעתי לאיזה תכלית הוליכוהו כיון שנטמאת בטומאת ארץ העמים ושוב חפשתי ומצאתי שדברים אלו שכת' הרב שמצא במקום א' הכי איתא בתוספתא הביאה הר"ש בפ"ג ממסכת פרה מ"ג דתניא התם רש"א אפרם הוליכו עמהם ועלו אמרו לו והלא נטמאת בטומאת ארץ העמים א"ל לא גזרו טומאה על ארץ העמים אלא לאחר שעלו מן הגולה ור"י חולק שם על ר"ש וס"ל דגזרו טומאה זו קודם ועיין להרע"ב שם ולהתוי"ט שם במסכת פרה שכתבו דאנן קי"ל כר"ש יע"ש ומ"מ ההוא עובדא דרב אכתי קשה דהיכי משכחת אכילת תרומה בבבל ביומי דרב ודוחק לומר דעובדא הוה בא"י ושלחו לקמיה דרב בבבל ועיין בדברי התוספות בקדושין דכ"ט ע"ב ד"ה הא לן והא להו ובפ"ק דשבת ד"ט ובפרק כיצד מברכין ובפ"ק דביצה דף ה' ע"א ד"ה הא לן ועיין בעירובין דל"ט ותו דהרי"ף והרא"ש הביאו לההיא דרב לענין הלכה דלא חיישינן לשמא יבא אביה וימחה ואוכלת בתרומה והרי"ף נשא ונתן לענין הלכה אי קי"ל כרב או כר"א ולכאורה לא נ"מ מידי לדידן השתא דלית לן אפר הפרה ותרומה אזלא לשריפה כמ"ש רבינו ברפ"ג מהל' תרומות ושוב ראיתי דאף בזה הזמן איכא אכילת תרומה כדאית' בפרק עד כמה דכ"ו דתרומת ח"ל נאכלת בטומאת מת וכ"פ רבינו בפ"ז מהל' תרומות הל' ח' והטעם שנאכלת בטומאה עיין להתוספות שם בפרק עד כמה די"ז ע"ב ד"ה וכי הזאה יש לנו כו' אלא שאינה נאכלת אלא לכהנים ואפילו על ידי ביטול ברוב כמ"ש התוספות ד"ה תרומת ח"ל מבטלה ברוב והשתא מייתבא שפיר עובדא דרב בקדושין ועיין בתשו' התשב"ץ ח"ב סי' רצ"א ד"פ ע"ד ובח"ג סימן ר'.

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.