שער המלך/פסולי המוקדשין/טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שער המלך ‏ פסולי המוקדשין טו

א

כל

הזבחים שנשחטו במחשבות שינוי השם בין בקרבנות ציבור כו'. עיין ברש"י ז"ל פ"ב דביצה ד"ך ע"ב ד"ה לפני זמנן שכ' וז"ל דקי"ל כל הזבחין שנזבחו של"ל כשרין ונאכלין אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה כו' וכתב הרב חד"ה שם וז"ל אשגרת לישנא דמתניתין דריש זבחים נקט דקתני בה שלא עלו לבעלים לשם חובה מיהו ה"ד בקרבן יחיד אבל בקרבן ציבור כדהכא עלו לשם חובה כדאיתא התם אלא דלא נחית הכא לאתויי אלא דכשרין ליקרב עכ"ל ודבריו תמוהים בעיני שהרי מברייתא דהת' מוכח בהדיא דאפילו בקרבן צבור לא עלו לבעלים לשם חובה דאל"כ היכי קתני בברייתא דאם היתה שבת לא יזרק הא הו"ל קרבן צבור וק"צ שזמנו קבוע דוחה את השבת וכן כתב רש"י ז"ל בהדיא ס"פ התכלת דמ"ח ד"ה ואם היתה שבת וז"ל אשלא לשמן קאי ועצרת בשבת היא לא יזרוק וכיון דידחה מקרבן צבור תו לא ידחה שבת ע"ש גם מה שכתב דהכי איתא התם וקרבן צבור עלו לבעלים לשם חובה חפשתי בכל הפרק ולא מצאתי שמץ מינהו אלא אדרבא איפכא אמרינן התם דאפילו בקרבן צבור לא עלו לשם חובה מדאמרינן בד"ד ע"א מה לשנוי קדש שכן פסולה בגופה וישנו בד' עבודות וישנו בציבור כביחיד כו' הרי בהדיא דבשינוי קדש אף בקרבן ציבור לא עלו לבעלים לשם חובה וכדעת רבינו ז"ל וכן כתב מרן הכ"מ דמהך דפ"ק דזבחים יצא לו דין זה וכן כתב בהדיא לקמן דין י"ט ושוב ראיתי בפי' המשניות לרבינו ז"ל שכתב בר"פ קמא דזבחים וז"ל וממה שאמר לבעלים תבין שאינו מדבר אלא בקרבנות שיש להם בעלים אמנם קרבנות צבור אין פוסלין אותם שחיטה שלא לשמה שכך אמרו רז"ל קרבנו' הציבור סכין מושכתן לכמות שהם וכן כתב הרע"ב שם ומ"ש שכך ארז"ל קרבנות הציבור סכין מושכתן כו' הכי אמרינן התם א"ר פפא שאני קרבנות ציבור דלב ב"ד מ"ע כדר"י עמ"ש דאמר קרבנות ציבור סכין מושכתן כמו שהם ולפי הנראה שהם מפ' דהכי קאמר סכין מושכתן למה שהם ואפילו שחטן שלא לשמן כשרין וצ"ל לפי זה דההיא דאמרינן מה לשינוי קדש שכן ישנן בציבור כביחיד דמשמע דקרבנות ציבור נמי לא עלו לבעלים לשם חובה היינו משום דאכתי לא שמיע ליה לתלמודא האי דשמואל דאמר סכין מושכתן למה שהם אמנם לפום קושטא דמילתא קי"ל כהך דשמואל ואולם מדברי רש"י ז"ל שם מבואר דהא דשמואל אין ענינו לזה כלל מיהו מהך ברייתא דכבשי עצרת דקתני אם היתה שבת לא יזרוק קשה טובא לדעת רבי' בפי' המשניות שהרי משמע בהדיא דאף בקרבנות ציבור לא עלה לשם חובה כמ"ש גם בפ"ק דפסחים ד"ג ע"ב מייתי התם ברייתא דקתני כבשי עצרת אין מקדשין את הלחם אלא בשחיטה כו' שחטן לשמן וזרק דמן שלא לשמן לחם קדוש ואינו קדוש ופרש"י ואינו קדוש אינו ניתר באכילה ואע"פ שהכבשים עצמם מותרין דקי"ל כל הזבחים כו' ותניא בפ"ב דביצה כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן הדם יזרק והבשר יאכל אינהו הוא דמתאכלי כשלמים בעלמא אבל לחם כיון שכבשים אין שמם עליהם דהא לא עלו לשם חובה אלא לשם נדבה מי יתירנו עכ"ל הרי בהדיא שכתב רש"י דאף בכבשי עצרת דהוו קרבן ציבור לא עלו לשם חובה והוא מוכרח מברייתא דהתם ולפי הנר' דאישתמיט מיניה מהרב חד"ה ז"ל ולדעת רבינו ז"ל בפי' המשניות לא ידעתי מה יענה לברייתא הלזו וצ"ע:

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.