מעשה רקח/פסולי המוקדשין/טו

מעשה רקח ‏ פסולי המוקדשין טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ספר מעשה רקח פרק טו מהלכות פסולי המוקדשין

א

וכן אם שחט עולת ראובן לשם שמעון וכו'. הקשה המל"מ ז"ל דרבינו השוה דין שינוי קודש לשינוי בעלים ובגמ' מוכח שיש הפרש ביניהם דשינוי קדש ישנו בד' עבודות דהיינו שחיטה קבלה הולכה וזריקה ואילו שינוי בעלים ליתיה כי אם בזריקה דהיינו שוחט או מקבל או מוליך ע"מ לזרוק שלא לשם בעליו וכו' ע"כ והם דברי התוס' ז"ל בדיבור ראשון על המסכתא וכ"כ רש"ל ד"ד בביאור והיא קושיא עצמית לכאורה וגם לא מצאתי לרבינו שכתב דין זה בשינוי בעלים כלל ולקמן הל' י' כתב שחטה לשמה וחשב בשעת השחיטה לזרוק דמה שלא לשמה פסול וכו' ע"כ משמע דגם הקרבן פסול קאמר והכא הכשיר הקרבן מיהא אך שם בחטאת קאמר עיי"ש גם בפ"ד דמעשה הקרבנות הל' י' השוה מחשבת שינוי השם לשינוי בעלים לכל דבר בד' עבודות (ומ"ש

וכן עולת העוף וכו' עיין מ"ש בזה פי"ג הל' ה'):

ג

ונאמר בפסח וכו'. וכ"כ ז"ל רפ"ד דקרבן פסח:

ו

שחטה לשם חטא אחר וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל יש לתמוה למה השמיט הא דאמר רבא חטאת ששחטה על מי שמחוייב חטאת נזיר חטאת מצורע כשרה וכו' ע"כ. ולענ"ד דבר פשוט הוא דכיון דחטאת נזיר וחטאת מצורע עולות נינהו הרי כתבו רבינו לקמיה דאם שחטה לשם אחר שהוא מחוייב עולה ה"ז כשרה וכו' משום דאין כאן חבירו דומיא דידיה וכו' וכן מצאתי להרב ברכת הזבח ז"ל:

ח

שהוא חייב חטאת כמותו. הוסיף תיבת כמותו לרמוז על חטאת נזיר וחטאת מצורע שאמרו בגמרא שהיא כשרה משום דעולות נינהו ולא הוי כמותו וכמ"ש בדין הקודם:

י

שחטה לשמה וכו'. משמע דוקא בחטאת קאמר וקשה טובא על מ"ש בהל' א' עיי"ש:

יג

תודה ששחטה וכו'. עיין מ"ש בפ"ו הל' י"ח:

יד

שאין לך אדם בישראל שלא עבר מעולם על מצות עשה. לשון הגמ' שאין לך אדם מישראל שאינו מחוייב עשה ורבינו הוסיף תיבת מעולם דמשמע מיום היותו והקשה הרב עבודת ישראל ז"ל דף קצ"ו דהרי שעיר המשתלח מכפר (ועי"ה) [ומיום הכיפורים] של אותה שנה עד אותו היום יתכן שלא עבר על שום מ"ע מן התורה ותו קשה ממ"ש פ"ג דהל' שגגות הל' ט' חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהם יום הכיפורים חייבים להביא אחר יוה"כ ואי נתכפר לו בשעיר המשתלח אפילו בזדון למה צריך כפרה אחרת אחר יוה"כ והא כבר נתכפר לו וכו' ע"כ. והאמת הוא דרבינו פ"א דהל' תשובה הל' ב' כתב דשעיר המשתלח מכפר על כל עבירות שבתורה קלות וחמורות בין בזדון בין בשגגה בין הודע בין לא הודע הכל מתכפר בשעיר המשתלח והוא שעשה תשובה אבל אם לא עשה תשובה אינו מכפר אלא על הקלות ע"כ וא"כ היכי פסק בהל' שגגות דחייבי חטאות חייבים להביא לאחר יוה"כ הלא כבר נתכפר לו בשעיר המשתלח וצ"ל דלענין כפרה מכפר אבל לענין החיוב של הקרבן עכ"פ צריך הוא להביאו ודבר זה השכל מחייבו דאל"כ בטלת כל חייבי חטאות ואשמות שכולם ימתינו ליוה"כ כדי ליפטר וכן נראה מדברי התוס' פ"ק דשבועות דף ח'

ולענין מ"ש מרן ז"ל דרבינו הוה גריס בגמ' תרוויהו והוי כיהיב תרי טעמי וכו' ע"כ אינו נראה דבגמרא לענין חטאת היא ורבינו כאן בעולה קאי וחד טעמא יהיב לחטאת וחד לעולה ולא מצי למיהב טעמא בחטאת שאין אדם שלא עבר מצות עשה דמה בכך עולה מכפרת על מ"ע וחטאת ששחטה לשם עולה כשרה כמ"ש בהל' א' וכן הקשה בס' מקראי קודש דף קל"ג עיי"ש:

טז

שני כבשי עצרת וכו'. מנחות דף מ"ט תני רבה בר בר חנה קמי דרב כבשי עצרת ששחטן לשם אלים כשרין ולא עלו לבעלים וכו' ורבינו לא הזכיר שהם כשרים מפני שכבר ביארו בראש הפרק:

יז

אשם מצורע וכו'. מנחות דף ה' ודף צ' ויומא דף ס"א וכפלו רבינו בפ"ה דמחוסרי כפרה הל' ב' וכאן הזכירו אגב דין כבש הבא עם העומר כדאיתא בגמרא:

יט

שני כבשי עצרת וכו'. ופרטים אחרים בדין זה ביארם רבינו ספ"ב דהל' שגגות:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---