שער המלך/מעשה הקרבנות/טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שער המלך ‏ מעשה הקרבנות טו

א

האומר

כו' ואם אחר שגמר בלבו והוציא בשפתיו שתהיה שלמים חזר כו' שאין חזרה בהקדש ואפילו תכ"ד כו'. הנה הרב ש"ך בחלק ח"מ סימן רנ"ה ס"ק ז' דחה דברי רבינו בשתי ידים מסוגיא דפרק מרובה דע"ג דאמרינן התם וסבר ר"י תכ"ד כדבור דמי והתנן ה"ז תמורת עולה תמורת שלמים כו' ומתרצינן תרי תכ"ד הוו חד כדי שת"ל וחד כדי שר"ל כדי שת"ל לית ליה דנפיש מילי כדי שר"ל אית ליה הרי בהדיא דבגמ' רצה להשוות הקדש לשאר מילי לענין תכ"ד דאי כדעת רבינו מאי פריך שאני התם דהוי הקדש ואמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט ועיין בהרב מש"ל מה שתי' יע"ש אך את זה ראיתי בספר מחנה אפרים הנדפס בקרב ימים בהלכות צדקה סימן ח' שכתב דלק"מ לדעת רבינו כד דייקינן שפיר בסוגי' שם דקאמר מ"ד תכ"ד כדבור דמי והאי עיוני הוא דקא מעיין דלפי דעתו ה"פ מ"ד תכ"ד כד"ד ולא חשבינן ליה נמלך אלא אמרינן עיוני הוא דקא מעיין בה מעיקרא והוי כאלו אמר ב' דברים ביחד ומתחילה כי אמר ה"ז תמו' עולה היה מעיין אם יאמר שלמים ג"כ ועדיין לא גמר בדעתו לעולה בלבד קמ"ל דתכ"ד לאו כדבור דמי והשתא פי' דשמעתין דמרובה הכי הוא דאי ר"י ס"ל בעלמא תכ"ד כד"ד כיון שהכל הוא דבור אחד אם כן גבי הקדש נמי נימא דהאי לאו נמלך הוא אלא עיוני קא מעיין עכת"ד: ולע"ד דבריו לא האירו דהא רבינו ז"ל בפ"ב דשבועות דין י"ז פסק דתכ"ד כד"ד אפילו בכדי ש"ת לרב ואם כן איך פסק כאן כר"י דאמר ואם בנמלך לא אמר כלום ואם נפשך לומר דרבינו מיירי בדידעינן ביה דנמלך דלא שייך לומר עיוני קא מעיין קשה דנמצא ג"כ דאשמיט רבינו דינא דמתניתין עוד בה דאם כן קשה דמאי פריך בגמ' דר"י אדר"י נימא דמתניתין דקאמר ונמלך ואמר תמורת שלמים לא אמר כלום איירי בדידעינן דנמלך בהדיא וכדקא מיירי רבינו וקמ"ל דבהקדש תכ"ד לאו כד"ד לכן נראה לע"ד לומר דלרבינו ז"ל קשיתיה קו' התוספות ז"ל שהקשו שם בפ' מרובה ד"ה וכי תימא דרב אחא מדפתי דאמר תכ"ד כד"ד אפילו בכדי ש"ת לרב כמאן דלרבנן לית להו תכ"ד כלל ור"י נמי בתלמיד לרב מודה דלאו כד"ד יע"ש ומכח זה הוצרך לומר דמאי דפריך דר"י אדר"י הוא על אופן זה דהא חזינן לר"י דאית ליה תכ"ד כד"ד אם כן לענין עדות אף ע"ג דלא דמיא לעלמא דאלו בעלמא אמרינן תכ"ד כד"ד לומר דכיון דתכ"ד חזר בו אמדינן דעתיה דמעיקרא נמי לא גמרו בדעתו והיינו דהדר ביה מיד אמנם לענין עדות לא שייכא הא כלל לומר תכ"ד כד"ד וכיון דאיתזמו אטביחה איפסלו אגניבה ולא מצינן למימר דאטביחה דאיתזום איתזום אגניבה דלא איתזום לא איתזום ונקטינן ליה לחצי דבוריה ועם כל זה חזינן לר"י דבהא נמי ס"ל תכ"ד כד"ד והיינו משום דס"ל דכיון דחשבינן ליה חד דבורא כיון דבטיל לי' מקצ' דבורי' בטיל ליה כול' דאי נקטינן לדבורי' כול' דבורי' נקטינן ולא לחצאין כיון דחד דבור' הוא ועיין ברש"י ז"ל והיינו דפריך בגמ' ומי אית ליה לר"י תכ"ד כד"ד (כלומר הכא לענין עדות) והתנן כו' הרי בהדיא דלענין הקדש ס"ל לר"י תכ"ד לאו כד"ד מטעמא דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט וס"ל לר"י דנקטינן לחצי דבוריה דאמר תמורת עולה ולא נקטינן לחצי דבוריה דאמר תמורת שלמים מטעם דאמירתו לגבוה כו' ואם כן ה"נ נימא הכי דנקטינן לדבורא קמא דגניבה ולא נקטינן לדבור' דטביחה כיון דאיתזמו אטביח' ואגניבה לא איתזמי ומשנינן ב' תכ"ד הוא חד אית ליה כלו' הכא איירי בתכ"ד דש"ר לתלמיד ותכ"ד דש"ר אית ליה אף לענין עדיות דלר"י לא מפלגינן בהכי והתם איירי בתכ"ד דכדי ש"ת לרב ותכ"ד דש"ת לית ליה לר"י אפי' בעלמא והשתא ניחא קושית התוספות ז"ל דרב אחא סבירא ליה כרבנן דר"י דע"כ לא פליגי עליה דר"י אלא לענין עדות ורבינו ז"ל לענין דינא פסק כותיה ולא מטעמיה אלא משום דאין חזרה בהקדש וכ"ת א"כ מנ"ל לרבינו ז"ל לומר דשאני הקדש משאר מילי הא ל"ק דהוכרח לומר כן מסוגיא דזבחים ד"ל ע"ב דקאמר ר"י התם דר"מ ור"י בהא פליגי דר"מ סבר מדהו"ל למימר תמור' עולה ושלמים וקאמר תמו' עולה תמו' שלמי' ש"מ מיהדר קא הדר ביה כו' יע"ש הרי בהדיא דר"מ ס"ל דחזרה לא מהני אפי' בכדי ש"ר לתלמיד דהא ודאי באומר הרי זה תמור' עולה תמור' שלמים ליכא שיהוי יותר מכדי שר"ל והיינו משום דאין חזרה בהקדש ועיין בס' מחנה אפרים ודוק ודע שמ"ש הרא"ש שם בפרק מרובה ולית הלכתא לא כר"מ ולא כר"י אלא קי"ל דאף בכדי ש"ת לרב תכ"ד כד"ד כונתו אליבא דר"י דכתיבנא לעיל דר"י ור"מ אית להו דחזרה לא מהני וס"ל להרא"ש דהיינו טעמ' דר"מ משום דס"ל בהא כר"י דתכ"ד לאו כד"ד ומש"ה כתב ולית הלכתא כר"מ ועיין בהרב מש"ל ה' שבועות פ"ב דין הנזכר שהביא דברי הרא"ש ז"ל וכתב ודבריו צ"ע ולע"ד לא ק"מ ואשתמיט מיניה סוגי' דזבחים דנראה בהדיא דהרא"ש אליבא דר"י קאי דקי"ל כותיה ודוק:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.