שער המלך/מעשה הקרבנות/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שער המלךTriangleArrow-Left.png מעשה הקרבנות TriangleArrow-Left.png יד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
יצחק ירנן
מעשה רקח
מעשי למלך
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שער המלך
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


ח[עריכה]

חטאת

ואשם כו' ואינם באים בנדר ונדבה. עיין מ"ש רש"י ז"ל פ"ק דנדרים ד"ו ד"ה אם מחויב כו' וז"ל שאם אמר הרי זה עלי חטאת אע"ג דלא היה מחויב כו' דבריו קיימין והוא תימא דהא קי"ל דאין חטאת בא בנדבה ועיין בהרמ"ע מפאנו סי' וראיתי למורי הרב ז"ל בס' לשון למודים בהלכות נדרים סי' קי"ג תי' משם מוהר"י אירג"ס ז"ל דס"ל לרש"י דהא דאין חטאת בא בנדבה היינו דוקא לענין שלא להקריבו לקרבן חטאת אבל לענין שתחול קדוש' חטאת על הבהמה ודאי דנידר ונידב הוא ולמיתה אזלה והביא סמוכות לזה ממ"ש רש"י בתמור' דקכ"ו ע"ש באורך וי"ל לפי דבריו מהא דאמרינן בתמורה דקי"ו ר"י אומר ה' חטאות מתות ולד חטאת כו' ואם איתא שש חטאות מתות הו"ל לר"י למתני ותו דהתם אמרינן ד' נתנו להם והעמידום על ה' ר' נתן אומר אחת נתנו להם והעמידום על חמש ואם איתא העמידום על שש הול"ל וי"ל דברייתא לא קחשיב אלא במי שמחוייב חטאת גמור הראוי להקרבה אלא שבא הלכה למשה מסיני ומיעטינהו משא"כ במי שאינו מחויב חטאת דהא פשיטא להו דלא חזי להקרבה כיון שאין חטאת בא בנדבה והילכך למיתה אזלה והל"מ כי אתא דוקא אהני חמשה הוא דאתא דההיא פשיטא ודאי דאזלה למיתה ובהכי י"ל מה שראיתי מקשים משם הרב כמוהר"ר אפרים פישיל ז"ל דאיך אפשר להסתפק בולד חטאת שהיא אחת מחמש חטאות אם היא אחת מהם שנאמרה למשה מסיני שהרי אמרינן בתמורה דקי"ח ע"א דהל"מ כל שבחטאת מתה באשם ירעה והשתא אם אחת שנאמרה למשה מסיני היא ולד חטאת באשם לא משכחת לה כה"ג שאין אשם בא אלא מן הזכרים ולפי האמור ניחא דהל"מ אצטריך למי שאינו מחויב חטאת ואמר ה"ז חטאת דפשיטא לן דלמיתה אזלה באשם ירעה ודוק:

יג[עריכה]

אחת

נדרים ונדבות כו' אינו עובר בל"ת עד שיעברו עליו רגלי השנה כולה. כתב מרן ואף על גב דסתם מתני' בפ"ק דר"ה כר"ש לא חש לה רבינו כו' ועוד דמשמע דרבא ס"ל הכי וסתם ספרי כת"ק דברייתא יע"ש וראיתי להרב ל"ח בפ"א מה' חגיגה שהקשה עמ"ש רבינו שם דין ז' וז"ל ודבר זה מפי השמועה נלמד שחג השבועות כחג המצות לתשלומין כתב ז"ל נראה דדרשא זו היא הנאמרת בפ"ק דחגיגה די"ז ומנין לעצרת שיש לו תשלומין כל ז' שנאמר בחג המצות ובחג השבועות מקיש חג השבועות לחג המצות מה חג המצות יש לו תשלומין כל ז' אף חג השבועות כו' וקשה דבפ"ק דר"ה ד"ה אפליגו תנאי בבל תאחר ואמרו שם דר"מ וראב"י דסבירא להו דברגל א' או בב' רגלים עובר בבל תאחר דרשי להך הקישא דחג המצות וחג השבועות לכדר"א אמר ר' אושעיא דאמר עצרת יש לו תשלומין כל ז' ופריך עלה בגמרא ות"ק ור"ש דדרשי האי קרא לבל תאחר דבעינן ג' רגלים תשלומין דעצרת מנ"ל ומשני נפ"ל מדתני רבא בר שמואל אמרה תורה מנה ימים וקדש חדש מנה ימים וקדש עצרת כו' ואם כן כיון דרבינו פסק כת"ק דר"ש דהיכא דעבר עליו ג' רגלים עובר בבל תאחר ודריש לקרא לבל תאחר ע"כ תשלומין לעצרת נפ"ל מדתני רבה בר שמואל ואם כן איך כתב רבינו דרשא דר' אושעיא דלא אתי אלא אליבא דר"מ וראב"י ושמא מ"ש רבינו חג השבועות כחג המצות לאו מהאי קרא קאמר ליה אלא מדרשא דרבה בר שמואל וזה דוחק ועוד מה נעשה לסמ"ג ז"ל שכתב בעשין רכ"ח הך דרשא דר' אושעיא ובלאוין סימן של"א פסק כת"ק דר"ש יע"ש שהניחו בצ"ע וכן קשה לדעת הרע"ב דבפ"ק דר"ה פסק הלכה כת"ק דר"ש דבעינן ג' רגלים ואלו בפ"ק דחגיגה משנה ז' כתב דעצרת יש לו תשלומין מדרשא דר' אושעיא ולע"ד נראה ליישב ולומר דלרבינו ז"ל קשיתיה דכיון דהלכה כת"ק דר"ש וכמו שהכריח מרן ז"ל לדעת רבינו אם כן היכי דריש ר' אושעיא לקרא דחג המצות לתשלומין עד עצרת ואליבא דר"מ וראב"י דלית הלכתא כוותייהו ותו דהא דרבי אושעיא משמע דהלכתא היא דבפ' ואלו מגלחין דכ"ד ע"ב אמרינן דרש רב ענני בר ששון יום א' לפני עצרת ועצרת הרי כאן י"ד שמע ר' אמי איקפד אטו דידיה היא דר"א אר' אושעיא דאמר מנין לעצרת כו' משמע דהא דר' אושעיא הלכתא היא דאל"כ הו"ל לאתויי מדרש' דרבה בר שמואל דאתי אליבא דת"ק דר"ש דהלכתא היא ולא דרשא דרבי אושעיא אלא משמע בהא דרבי אושעיא אתיא נמי כת"ק דר"ש והיינו משום דרבינו ז"ל גריס כגי' ר"ח ז"ל שכתבו התוספות ז"ל בפ"ק דר"ה ד"ה ואין צריך לומר חג הסוכות שבו הכתוב מדבר ולמה נאמר לומר שזו היא אחרון זו היא גי' הקונטרס כו' ור"ח גריס אין צריך לומר בחג המצות דבו פתח הכתוב תחילה ולמה נאמר לומר שזה ראשונה עכ"ל וא"כ איכא למימר דאע"ג דת"ק דריש ליתורא דחג המצות וחג השבועות לבל תאחר מ"מ אכתי ק"ל קו' ר"ש דקאמר אצ"ל בחג המצות שבו פתח הכתוב תחילה ואפילו שהזכירן לג' רגלים לבל תאחר מ"מ כיון דכתיב שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך בחג השבועות ובחג הסוכות ממילא ידעינן דבחג המצות מדבר דבו פתח הכתוב תחילה ואם כן אייתר ליה חג המצות לת"ק דר"ש להיקשא לומר מה חג המצות יש לו תשלומין כל ז' אף חג השבועות כן ותלמודא דפריך ות"ק דר"ש תשלומין לעצרת מנ"ל ומשני נפ"ל מדרבה בר שמואל כו' ולא משני דלת"ק דר"ש נפ"ל מיתורא דחג המצות איכא למימר דה"ה דהוה מצי לשנויי הכי אליבא דת"ק דר"ש אלא דכיון דלר"ש צ"ל ע"כ דנפ"ל מדרבה בר שמואל משום הכי משני חד שנויי לתרווייהו ואפילו לכשת"ל דקו' ר"ש לא חשיב ליה לת"ק וס"ל דכיון דקרא אצטריך למכתב בהדיא חג השבועות וחג הסוכות לבל תאחר כתיב נמי חג המצות בהדיא אגב אינך אפי"ה לא קשיא לת"ק תשלומין לעצרת מנ"ל דנפ"ל מדרבה בר שמואל מיהו קושטא דמילתא דהך דרבי אושעיא אתי כתנא קמא דר"ש וכדמוכח סוגי' דמ"ק וכמ"ש וא"ת אם איתא דלת"ק דר"ש אייתר ליה חג המצות להיקשא לומר דעצרת יש לו תשלומין כרבי אושעייא א"כ מנ"ל דקרא אתא לבל תאחר דבעינן ג' רגלים אימא דכול' קרא להא דרבי אושעייא הוא דאתא י"ל דס"ל לתנא קמא דאי עיקר קרא להכי הוא דאתא אם כן חג הסוכות למה לי למיכתב אלא מוכרח דקרא אתא לבל תאחר ותרווייהו שמעינן מיניה וס"ל לת"ק דלענין לינה לא בעינן היקשא לומר מה חג המצות טעון לינה אף חג הסוכות טעון לינה משום דנפ"ל מקרא דופנית בבקר וכמ"ש התוספות בפ"ב דחגיגה די"ז ע"א ד"ה אפילו חג הסוכות וליכא לאקשויי דאי משום יתורא דחג הסוכות הוא דיליף ת"ק דר"ש דקרא אתא לבל תאחר אם כן מנ"ל דבעינן ג' רגלים נימא דבחג הסוכות דוקא הוא דעובר בבל תאחר וכדס"ל לראב"ש י"ל דס"ל כת"ק דכיון דקרא בחדא מחתא מחתינהו לחג המצות וחג השבועות דחיקא מילתא לומר דחג הסוכות כתיב לענין בל תאחר וחג המצות וחג השבועות לענין תשלומין גרידא משום הכי ס"ל דכולהו כתיבי לענין בל תאחר אלא דילפינן מיניה תשלומין דעצרת מיתורא דחג המצות כנ"ל: ודרך אגב ראיתי לבאר מ"ש התוספות בפ"ק דר"ה ד"ה ג' רגלים כסדרן וז"ל ומתני' דניסן ר"ה ר"ש היא והכי אמרינן לקמן יע"ש שדבריהם ז"ל לעין הקורא כל אשר בתוכו תמה שהרי בהדיא אמרינן התם נ"מ לעבור בבל תאחר ור"ש היא כו' ולא עוד אלא שהוצרכו להביא עצות מרחוק מדאמרינן לקמן ומשמע שכונתם למ"ש בגמ' ד"ז ע"ב באחד באלול ר"ה למעשר בהמה מני ר"מ היא כו' ולרגלים מני ר"ש היא כו' ואשר אני אחזה לפ' שבאו לאפוקי דלא נימא דמאי דקאמר בגמ' נ"מ לבל תאחר ור"ש היא לאו דוקא ר"ש אלא כראב"י נמי מצי אתי דאיכא למימר דראב"י לא פליג אר"ש אלא אמאי דקאמר דבעי' ג' רגלים כסדרן קאמר איהו דבב' רגלים עובר מיהו למאי דס"ל לר"ש דבעי' כסדרן וחג המצות תחילה בהא מודה ליה לר"ש ומאי דקאמר תלמודא ר"ש היא היינו משום דבדברי ר"ש מפורש בהדיא הכי ואיהו הוא מאריה דהאי שמעתתא קאמר דר"ש היא ואהא באו לאפוקי פי' זה וכתבו ומתניתין דניסן ר"ה ר"ש דוקא היא ולא ראב"י דלראב"י לא בעינן כסדרן והביאו ראיה מדאמרינן לקמן והיינו ממאי דפריך בדף ז' באחד באלול כו' מני ר"מ היא כו' ולרגלים מני ר"ש היא אימא סיפא ר"א ור"ש אומרים בא' בתשרי רישא וסיפא ר"ש ומציעתא ר"מ היא כו' ואם איתא מאי ק"ל אימא דרישא ראב"י היא ולא ר"מ אלא משמע דלראב"י לא בעי כסדרן ואפשר עוד שכוונו כמ"ש והכי אמרינן לקמן למאי דפריך בגמרא דף ד' ע"ב ור"ש וראב"י האי בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות מאי דרשי ביה ומשני מבעי להו לכדר"א כו' ואם איתא מאי פריך לראב"י הא לראב"י אצטריך חג המצות וחג השבועות למדרש דבעינן כסדרן וחג המצות תחלה אלא משמע ודאי דלראב"י לא בעי כסדרן ואי קשיא לך הא אכתי לתלמודא גופי' תקשי מנ"ל דלראב"י לא בעי כסדרן אדפריך וראב"י האי בחג המצות מאי דריש ביה י"ל דס"ל לתלמודא דאם איתא דלראב"י ס"ל דבעינן כסדרן מקרא דחג המצות ודריש ליה לקרא לבל תאחר אם כן הול"ל דבעינן ג' רגלים כר"ש ואע"ג דכתיב במועדיכם ומיעוט מועדים שנים מ"מ כיון דאיכא קרא דגלי בהדיא דבעינן ג' רגלים לא אמרינן מיעוט מועדים שנים אלא משמע ודאי דראב"י לא דריש קרא דחג המצות לבל תאחר ומשום הכי פריך דמאי דריש ביה כנ"ל ודוק:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.